התורה והמצוה על דברים טז יח


פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים טז יח:

א.

שופטים שוטרים תתן לך . כבר נזכר שצריך שיהיה להם ב"ד, כמ"ש והגישו אדוניו אל האלהים , ונתן בפלילים , עד האלהים יבא דבר שניהם . רק לא באר איכות וכמות התמנותם, ובארו פה. וכבר פי' הרמב"ן, ששעור הכתוב (=כוונת הכתוב) - שופטים ושוטרים תתן לך לשבטיך, בכל שעריך.

וממ"ש תתן לך , שמדבר אל כלל הכנסיה. היינו שיהיו סנהדרי גדולה הממונים על כלל ישראל שישבו בלשכת הגזית, כמו שכתוב כי יפלא ממך דבר למשפט וקמת ועלית וכו' , ואל השופט אשר יהיה בימים ההם .

ור' יהודה הוציא מלשון תתן לך , שאחד ממונה על כולם. ופי' התוס' סנהדרין טז ע"ב ד"ה "אחד" - שהוא המופלא שבב"ד, ולא היה ממנין סנהדרין. ונראה שר"י לשטתו, שס"ל שסנהדרין שבעים, ואין משה מן המנין (כמ"ש בסנהדרין יז). וי"ל שמדייק מ"ש תתן לך , ואין עושין אלא ע"פ ב"ד של סנהדרי גדולה. ומי עושה סנהדרי גדולה? בהכרח א' ממונה על כולם והוא ממנה סנהדרי גדולה. ומביא ראיה ממ"ש (דה"ב יט) והנה אמריהו כהן הראש . כן נראה להגיה. ואגב מביא סוף הפסוק, לענין שצריך שוטרים.

ואמר עוד " לשבטיך ", שיהיה ב"ד מיוחד לכל שבט. ונפקא מינה שאם נחלקה עיר אחת לב' שבטים כמו ירושלים, צריך ב"ד מיוחד להשבט. והוא כר' יוחנן בסנהדרין קיא ע"ב, שחולקים עיר אחת לב' שבטים. ופי' הרמב"ן, שאעפ"י שיש ב"ד בכל עיר, ב"ד של השבט יש לו דין ב"ד הגדול לאותו שבט, ויכולים לכוף הבעלי דין שיעמדו לפניהם. וכבר מוזכר בהוריות, דינים מיוחדים בשבט שעשה עפ"י הוראת בית דינו.

וממ"ש בכל שעריך , מבואר שצריך להעמיד שופטים בכל עיר ועיר. ואחר שאמר שופטים ושוטרים , מבואר שה"ה שהשוטרים יהיו בין לסנהדרי גדולה, בין לסנהדרי השבט, בין לשופטי עיר ועיר.

ובפי' " שוטרים ", פירש הראב"ע שהם הפרנסים המושלים, כמו אם תשים משטרו בארץ (איוב לח). והם הנותנים כח להשופטים לכוף את בע"ד לקיים משפטיהם. וי"מ שהם הנערים העומדים על הדיינים, בעלי מקל ורצועה, וכ"כ הרמב"ם והטור.

ורשב"ג מדייק, שהיל"ל "שופטים ושוטרים תתן לך לשבטיך", ולמה כתב מלת " לשבטיך " לבסוף? שהוא ללמד שנפרש, כאלו כתיב "ושפטו את העם לשבטיך”, שמצוה מיוחדת על כל השבט לדון את שבטו, ושיוכל לשפטם בע"כ כנ"ל.

וכ"ז מובא בסנהדרין טז ע"ב.



קיצור דרך: mlbim-dm-16-18