התורה והמצוה על דברים טז ח
<< | התורה והמצוה על דברים • פרק ט"ז • פסוק ח' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצּ֑וֹת וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י עֲצֶ֙רֶת֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה מְלָאכָֽה׃
פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים טז ח:
קפב.
ששת ימים תאכל מצות . ר"ל אחר שתבוא באהלך ביום ב' של פסח, שאז תקצור ותביא העומר, ומאז ששת ימים תאכל מצות מן התבואה החדשה.
ומ"ש בכ"מ (=בכמה מקומות) שבעת ימים תאכל מצות , היינו מן הישן. וכן אמר בספרא ( אמור קסד ) ובמנחות ס בשם הרשב"א (=ר' שמעון בן אלעזר), להוכיח מזה שמ"ש וספרתם לכם ממחרת השבת , היינו ממחרת הפסח, ולא כדעת הצדוקים.
וכן מובא במכלתא ( בא נה ) ובירושלמי פרק א"ד בשם הלל הבבלי.
קפג.
עצרת לה' א-להיך . ובפ' פינחס אמר ביום השמיני עצרת תהיה לכם , מזה למדו שיהיה חציו לה' וחציו לכם, והוא כר' יהושע (פסחים סח ע"ב ביצה טו ע"ב).
קפד.
וביום השביעי עצרת וגו' לא תעשה מלאכה . מאמר הספרי דפה מובא בחגיגה יח, וכבר הארכתי בזה בפי' הספרא אמור קפז . כי בשבת וביוהכ"פ כתוב תמיד כל מלאכה לא תעשו , וביו"ט כתוב תמיד כל מלאכת עבודה לא תעשו .
והטעם מפני שביו"ט הותר מלאכת אוכל נפש, לא יכול לכתוב "כל מלאכה לא תעשו", דהא יש מלאכות המותרות, שהם מלאכת או"נ. רק כתב כל מלאכת עבודה , שהם אסורים כולם. ובפ' בא שאמר כל מלאכה לא יעשה בהם , פירש ואמר אך אשר יאכל לכל נפש, הוא לבדו יעשה לכם .
ובכאן אמר עצרת לה' א-להיך לא תעשה כל מלאכה , דהא יש מלאכות מותרות, רק אמר לא תעשה מלאכה , ר"ל שיש מלאכות אסורות - מה שאינו מלאכת אוכל נפש.
אך למה לא אמר לא תעשה כל מלאכת עבודה כמ"ש בכ"מ? ופי' ר' ישמעאל, שבזה למדה התורה איסור מלאכה בחולו של מועד. כי יש להבין מדוע יו"ט האחרון של פסח וי"ט האחרון של חג הסכות נקראים בשם עצרת, ולא נקרא כן שום יו"ט אחר?
ולמדו חז"ל, מפני שגם ימי חולו של מועד אסורים במקצת מלאכות, והם עצורים ג"כ ממלאכה; אמר שהחג האחרון שאחר חש"מ (=חולו של מועד) הוא עצרת, שצריך להעצר מכל מלאכה, גם ממלאכות שהותרו בחש"מ. כי בחש"מ לא נאסרו רק מלאכות עבודה שאינם דבר האבד, ומלאכות שאינם מלאכת עבודה, לא נאסרו כלל אף שאינם לצורך או"נ. אבל יום השביעי, עצרת לענין שלא תעשה מלאכה. ר"ל אף מלאכה שאינה מלאכת עבודה, שזה הותר בחש"מ - עצורים ביו"ט, כל שאינם לצורך או"נ.
ומזה מבואר שעכ"פ גם ימי חש"מ עצורים ממלאכה, ר"ל ממלאכת עבודה, שנמסר משפטם לחכמים, איזה מהם אסורים בחש"מ.
<< · התורה והמצוה על דברים · טז · ח · >>
קיצור דרך: mlbim-dm-16-08