מ"ג הושע ח ז

מקראות גדולות הושע


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח אולי יעשה זרים יבלעהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי רוּחַ יִזְרָעוּ וְסוּפָתָה יִקְצֹרוּ קָמָה אֵין לוֹ צֶמַח בְּלִי יַעֲשֶׂה קֶּמַח אוּלַי יַעֲשֶׂה זָרִים יִבְלָעֻהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֛י ר֥וּחַ יִזְרָ֖עוּ וְסוּפָ֣תָה יִקְצֹ֑רוּ קָמָ֣ה אֵֽין־ל֗וֹ צֶ֚מַח בְּלִ֣י יַעֲשֶׂה־קֶּ֔מַח אוּלַ֣י יַעֲשֶׂ֔ה זָרִ֖ים יִבְלָעֻֽהוּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בֵּית יִשְׂרָאֵל דָמָן לִדְרוּחַ זֶרַע וְעַלְעוֹל חָצֵיד קָמָה לֵית לֵיהּ נוֹב לָא יַעְבֵּד מָאִים יִקְנוּן נִכְסִין עַמְמַיָא יִבְזוּנוּנוּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קמה אין לו" - לזרע שלהם כלומר לא יצליחו במעשיהם

"אולי יעשה" - אף אם יעשה קמח

"זרים יבלעוהו" - אף אם יצליחו בנכסיהם סופו ליפול ביד זרים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי רוח יזרעו", ולכן קבלו גמול כמעשה ידיהם, כמו שזרעו רוח כן "יקצרו סופה" שהוא גדול מרוח, "קמה אין לו" מן הזרע שזרעו לא יהיה לו קמה, היינו שלא ישאו פרי עמלם, ובכ"ז "צמח בלי יעשה קמח זרים יבלעוהו אולי יעשה", ר"ל גם דבר שמתחיל לצמוח מעמלם הגם שאינו עתיד לעשות קמח לעולם כי הוא צמח דק שדוף קדים, בכל זה זרים יבלעוהו וישחיתוהו תיכף מפני הספק שיסתפקו אולי יעשה קמח אחר שיגדל, לכן לא יניחוהו שיגדל כלל ויבלעוהו תיכף עודנו באבו, ומפרש הנמשל.


ביאור המילות

"סופתה". גדול מרוח כמ"ש בכ"מ. ומלת לו על הקציר שיקצרו:

"בל יעשה". נעלם מלת אשר, צמח אשר בל יעשה קמח, "יבלעוהו", מפני הספק שיש בלבם אולי יעשה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קמה אין לו" - זריעתם לא יבא לכלל קמה והמעט שתצמח לא יעשה קמח ואם יעשה מה הנה הזרים יבלעוהו אבל הם לא יהנו מזריעתם ר"ל לא יצליחו במעשיהם ואף מעט ההצלחה שיהיה בידם לאסוף מה מן ההון לא תשאר בידם כי האויב יקחום

"כי רוח יזרעו" - ומסוף הדבר יהיה נראה כאשר זרעו הרוח ויקצרו הסופה ר"ל כמו שקוצרין מה שזורעים כן הם יקבלו גמול לפי המעשה והואיל והמעשה היה רוח ודבר שאין בו ממש כן יהיה הגמול

מצודת ציון

"וסופתה" - רוח סופה וסערה

"קמה" - כן יקרא אסיפת השבלים כשעדיין עומד בקרקע וכן מגדיש ועד קמה (שופטים טו)

"אולי" - ענינו כמו אם וכן אולי לא תאבה האשה (בראשית כד)

"זרים" - נכרים

"יבלעוהו" - מלשון בליעה

<< · מ"ג הושע · ח · ז · >>