מלבי"ם על הושע ח ז


"כי רוח יזרעו", ולכן קבלו גמול כמעשה ידיהם, כמו שזרעו רוח כן "יקצרו סופה" שהוא גדול מרוח, "קמה אין לו" מן הזרע שזרעו לא יהיה לו קמה, היינו שלא ישאו פרי עמלם, ובכ"ז "צמח בלי יעשה קמח זרים יבלעוהו אולי יעשה", ר"ל גם דבר שמתחיל לצמוח מעמלם הגם שאינו עתיד לעשות קמח לעולם כי הוא צמח דק שדוף קדים, בכל זה זרים יבלעוהו וישחיתוהו תיכף מפני הספק שיסתפקו אולי יעשה קמח אחר שיגדל, לכן לא יניחוהו שיגדל כלל ויבלעוהו תיכף עודנו באבו, ומפרש הנמשל.


ביאור המילות

"סופתה". גדול מרוח כמ"ש בכ"מ. ומלת לו על הקציר שיקצרו:

"בל יעשה". נעלם מלת אשר, צמח אשר בל יעשה קמח, "יבלעוהו", מפני הספק שיש בלבם אולי יעשה:

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.