כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָיוּ שָׂרֵי יְהוּדָה כְּמַסִּיגֵי גְּבוּל עֲלֵיהֶם אֶשְׁפּוֹךְ כַּמַּיִם עֶבְרָתִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָיוּ֙ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה כְּמַסִּיגֵ֖י גְּב֑וּל עֲלֵיהֶ֕ם אֶשְׁפּ֥וֹךְ כַּמַּ֖יִם עֶבְרָתִֽי׃
תרגום יונתן
• לדף התרגום על כל הפרק •
הֲווֹ רַבְרְבֵי יְהוּדָה כִּמְשַׁנֵי תְּחוּם עֲלֵיהוֹן אֶשְׁפּוֹךְ כְּמַיָא חֵימְתִי:
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כמסיגי גבול" - כאדם המדביק גבול חבירו כך הם מהרו לאחוז בדרכי ישראל חבריה' המלכים לפיכך עליהם אשפוך וגו' וכמשמעו היו גוזלים שדות אך קשה בעיני כי היה לו לכתוב מסיגי גבול ולא כמסיגי
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"כמסיגי גבול" - אמר בלשון שאלה כמו שמחזיר הסימן לתוך שדה חבירו להרחיב גבולו כמ"ש לא תסיג גבול רעך (דברים יט)
"עברתי" - מלשון עברה וזעם
מצודת דוד
"
היו שרי יהודה" - ועכ"ז לא לקחו שרי יהודה מוסר ואחזו בדרכי עשרת השבטים כמו מסיג גבול רעהו לאחוז משלו ולכן גם עליהם אשפוך כמים עברתי
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
בשבטי ישראל היו שרי יהודה כמסיגי גבול, הודעתי נאמנה כי עליהם אשפוך כמים עברתי". ר"ל "
בשבטי ישראל" שהם עשרת השבטים, אשר עתה "
היו שרי יהודה", ר"ל שהם נהיו עתה שרים ומושלים על יהודה, (והם דומים בזה "
כמסיגי גבול" של מלכות בית דוד, כי יהודה שייך למלכות ב"ד שהבטיח לו ה' לתת ניר לבניו כל הימים שיהיה לו שבט אחד כמ"ש במ"א ט') "
בשבטי ישראל אלה הודעתי נאמנה" (היינו גזרה נאמנה וחרוצה) "
שאשפוך עליהם כמים עברתי",
(כמ"ש ישעיה ז') ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם, והנה גדר העברה הוא שמעניש בעברתו גם את הבלתי חוטא עם החוטא, כי עקר החוטא היה שבט אפרים שהוא בית המלכות שהם עשו את העגלים, ושבטי ישראל שהם העם מיתר השבטים היו נפתים אחריהם והיו כאנוסים וכמפותים ובכ"ז ע"י החרון אף שיש לי על שבט אפרים תעבור העברה הכללית להעניש גם את יתר השבטים, כמים הנשפכים שהולך ומתפשט לכל צד:
ביאור המילות
"
עברתי". ההבדל בין עברה לבין אף וחמה ודומיהם, שהעברה היא שבסבת האף והחמה והקצף שי"ל על החוטא יעבור גבול הכעס ואינו מבחין בין טוב לרע ויקצוף על הכלל באין הבדל כמ"ש ישעיה
(סי' י"ג ט'), (לפי' המפ' הכתובים מבולבלים, התחיל מבנימין, וחזר לאפרים, וחזר לשרי יהודה. וחזר לאפרים. ומהו מסיגי גבול, וכל המליצה אין טעם לה):
