מ"ג הושע ה ט
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶפְרַיִם לְשַׁמָּה תִהְיֶה בְּיוֹם תּוֹכֵחָה בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הוֹדַעְתִּי נֶאֱמָנָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶפְרַ֙יִם֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ה בְּי֖וֹם תּוֹכֵחָ֑ה בְּשִׁבְטֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הוֹדַ֖עְתִּי נֶאֱמָנָֽה׃
תרגום יונתן
בֵּית אֶפְרַיִם לְצָדוּ תְהֵא בְּיוֹם תּוּשְׁלְמַת חוֹבִין בְּרַם בְּשִׁבְטַיָא דְיִשְׂרָאֵל הוֹדְעֵית אוֹרַיְתָא:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בשבטי ישראל" - בהפורעניות שאביא על שבטי ישראל בזה הודעתי האמנת דברי שכן היה כמו שאמרתי עליהם
"ביום תוכחה" - ביום שאתוכח עמהם על רוע מעשיהם
מצודת ציון
"לשמה" - מלשון שממון
"תוכחה" - מלשון ויכוחמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ביום תוכחה". כמו יום צרה ותוכחה (ישעיה ל"ז) ויל"פ ג"כ ששיעור הכתוב תקעו שופר בגבעה וכו' ביום תוכחה, ר"ל ביום צום שאז העם מתאספים וזקן דורש תוכחות ודברי כבושים אז ביום ההוא תקעו שופר והודיעו ברבים לאמר אחריך בנימין כי אפרים לשמה תהיה, בשבטי ישראל, המאמרים מקבילים, "בשבטי ישראל הודעתי נאמנה". היו שרי יהודה עליהם אשפוך [כמסיגי גבול] כמים עברתי: