פתיחת התפריט הראשי

מ"ג הושע ה יא

מקראות גדולות הושע


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עָשׁוּק אֶפְרַיִם רְצוּץ מִשְׁפָּט כִּי הוֹאִיל הָלַךְ אַחֲרֵי צָו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עָשׁ֥וּק אֶפְרַ֖יִם רְצ֣וּץ מִשְׁפָּ֑ט כִּ֣י הוֹאִ֔יל הָלַ֖ךְ אַחֲרֵי־צָֽו׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֲנִיסִין דְבֵית אֶפְרַיִם כְּבִישִׁין בְּדִינֵיהוֹן אֲרֵי אִתְפְּנִיאוּ דַיָנֵיהוֹן לְמִטְעֵי בָּתַר מָמוֹן דִשְׁקָר:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עשוק אפרים" - ביד האומות

"רצוץ משפט" - מיוסר ביסורים ולמה לו כל זאת כי הואיל ורצה והלך אחרי צוואות חדשות של נביאי הבעל

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עשוק אפרים", ר"ל השבטים הם יהיו למשסה רק ע"י העברה הכללית לא ע"י המשפט, אבל שבט אפרים עצמו שהוא החטיא את הרבים הוא יהיה "רצוץ משפט", לא מצד העברה רק מצד המשפט והדין, "כי הואיל" ר"ל שהוא התחיל בעברה תחלה "והלך אחרי ציוי" של ירבעם שהיה משבטו והם החזיקו בידו בדבר העגלים להחטיא את הרבים:


ביאור המילות

"כי הואיל". פעל יאל בא על הרצון ועל ההתחלה, וגדרו על הרצון שהוא הפך שלילת הרצון, (הפך מלת אל שמורה השלילה, כדרך השרשים המשמשים דבר והפוכו) ובא על רצון אחרי שלא רצה תחלה, או שהיה ראוי שלא ירצה, ויואל משה לשבת את האיש, הואל קח ככרים, לא רצה בתחלה. הנה נא הואלתי לדבר אל ה', ר"ל והיה ראוי שלא אדבר, הואיל משה באר את התורה, תחלה לא רצה כי חשב שיחיה. ובזה משתתף עם התחלה שמתחיל לרצות מה שלא רצה, ופה ר"ל שנתרצה אל דבר בלתי ראוי, והוא התחיל לרצות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עשוק" - הלא ראו שאפרים עשוק ביד האויב וכתות במשפט פורעניות על כי רצה ללכת אחר אותה צוואה של ירבעם בדבר עגלי הזהב ולא שעשה מחמת אונס כ"א גם הוא חפץ בזה ועם כי יהודה ראה העון והגמול לא לקח מוסר

מצודת ציון

"עשוק" - ענין שדידה וגזל

"רצוץ" - ענין שבירה וכתיתה כמו עשוק ורצוץ (שם כח)

"הואיל" - ענין רצון כמו ויואל משה (שמות ב)

"צו" - מלשון צואה

<< · מ"ג הושע · ה · יא · >>