מ"ג הושע ה י
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָיוּ שָׂרֵי יְהוּדָה כְּמַסִּיגֵי גְּבוּל עֲלֵיהֶם אֶשְׁפּוֹךְ כַּמַּיִם עֶבְרָתִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָיוּ֙ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה כְּמַסִּיגֵ֖י גְּב֑וּל עֲלֵיהֶ֕ם אֶשְׁפּ֥וֹךְ כַּמַּ֖יִם עֶבְרָתִֽי׃
תרגום יונתן
הֲווֹ רַבְרְבֵי יְהוּדָה כִּמְשַׁנֵי תְּחוּם עֲלֵיהוֹן אֶשְׁפּוֹךְ כְּמַיָא חֵימְתִי:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"היו שרי יהודה" - ועכ"ז לא לקחו שרי יהודה מוסר ואחזו בדרכי עשרת השבטים כמו מסיג גבול רעהו לאחוז משלו ולכן גם עליהם אשפוך כמים עברתי
מצודת ציון
"כמסיגי גבול" - אמר בלשון שאלה כמו שמחזיר הסימן לתוך שדה חבירו להרחיב גבולו כמ"ש לא תסיג גבול רעך (דברים יט)
"עברתי" - מלשון עברה וזעםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"עברתי". ההבדל בין עברה לבין אף וחמה ודומיהם, שהעברה היא שבסבת האף והחמה והקצף שי"ל על החוטא יעבור גבול הכעס ואינו מבחין בין טוב לרע ויקצוף על הכלל באין הבדל כמ"ש ישעיה (סי' י"ג ט'), (לפי' המפ' הכתובים מבולבלים, התחיל מבנימין, וחזר לאפרים, וחזר לשרי יהודה. וחזר לאפרים. ומהו מסיגי גבול, וכל המליצה אין טעם לה):