ביאור:אלהים חיים - אלהי השינוי והרעננות
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
הצירוף "אלהים חיים" מופיע כמה פעמים בתנ"ך:
- (דברים ה כב): "כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי"
- (שמואל א יז כו): "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הָאֲנָשִׁים הָעֹמְדִים עִמּוֹ לֵאמֹר מַה יֵּעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת הַפְּלִשְׁתִּי הַלָּז וְהֵסִיר חֶרְפָּה מֵעַל יִשְׂרָאֵל כִּי מִי הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כִּי חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִּים"( פירוט )
- (שמואל א יז לו): "גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם כִּי חֵרֵף מַעַרְכֹת אֱלֹהִים חַיִּים"
- (ירמיהו י י): "וה' אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם מִקִּצְפּוֹ תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וְלֹא יָכִלוּ גוֹיִם זַעְמוֹ"
- (ירמיהו כג לו): "וּמַשָּׂא ה' לֹא תִזְכְּרוּ עוֹד כִּי הַמַּשָּׂא יִהְיֶה לְאִישׁ דְּבָרוֹ וַהֲפַכְתֶּם אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵינוּ"( פירוט )
וכן -
- (איוב כז ב): "חַי אֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי וְשַׁדַּי הֵמַר נַפְשִׁי"
- (יהושע ג י): "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַיְבוּסִי"
- (הושע ב א): "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי"( פירוט )
- (תהלים מב ג): "צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים"
- (תהלים פד ג): "נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי"
וכן יש לאין ספור לשון שבועה – "חי ה'" (בפתח), הראשון שבהם:
- (שופטים ח יט): "וַיֹּאמַר אַחַי בְּנֵי אִמִּי הֵם חַי ה' לוּ הַחֲיִתֶם אוֹתָם לֹא הָרַגְתִּי אֶתְכֶם"
- וכן בתיאור עצמי - (יחזקאל כ לא): "וּבִשְׂאֵת מַתְּנֹתֵיכֶם בְּהַעֲבִיר בְּנֵיכֶם בָּאֵשׁ אַתֶּם נִטְמְאִים לְכָל גִּלּוּלֵיכֶם עַד הַיּוֹם וַאֲנִי אִדָּרֵשׁ לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי ה' אִם אִדָּרֵשׁ לָכֶם"
מה כוונתו של ביטוי זה?
במאמר לפרשת השבוע הזה "קדושים" בספר "פרשה ולקחה" אומר משה גרילק על הפסוק –
(ויקרא יט יח): "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'"( פירוט ) –
שתחילת המאמר משותפת היום כמעט לכל העמים והתרבויות – ואגב היא נמצאת גם בניסוח עתיק בהרבה מהן – אך האדם המודרני יכול להעמיד את הציווי הזה על עצמו, על תבונתו, 'על שכלו והצליח'..., בכך להפוך אותו ליחסי ותלוי נסיבות. כאן באה הסיומת ואומרת – 'אני ה', הווה אומר, מדובר בחוק אלוהי ומוחלט, שלא ישתנה מדור לדור.
בהתאם לזאת, גישה דתית נפוצה-אם-לא-בלעדית, וגם היא משותפת לרוב התרבויות, אומרת, כי הדת מורה על הקבוע ולא על המשתנה, על המוחלט ולא על היחסי, על היציב ולא על הארעי.
אך האומנם כך הוא?
כנגד זאת אפשר להביא, לדעתי, את הצירוף המוזכר למעלה ולומר – הרי החיים הם כל מה שכן משתנה, שכן יחסי (גם במובן של יחסים, יחסי-אנוש), שכן ארעי. ודווקא אותם כנראה יש לקדש. לקדש את הרעננות החולפת. לחיות את הרגע ולהפיק ממנו את המרב, כי רק הוא קיים באמת.
לא מזמן התייחסתי לנושא קרוב: לאבק עבודת האלילים הגלומה בכוונה 'לעשות לך שם', לפי דגם מגדל בבל; ראו מגדל בבל - קריאה סמלית .
הרמב"ם, שמתנגד להגשמה בכל מקום, אומנם כותב פרק בספרו "מורה נבוכים" על ה'חי', אך אינו מזכיר בו את הצירוף שלנו 'אלהים חיים'. תחת זאת הוא מרחיב ואומר, שלפעמים חיים באים לומר חכמה. וראה – מורה נבוכים א מב .
וכן כך כתוב, למשל –
(דברים ל כ): "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם"
גם היות הבטחות התורה מכוונות בכתוב לעולם הזה תומך בהסברנו אוהד החיים.
וכן עוד נכתב, כי החי מודה את ה' –
(ישעיהו לח יט): "חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ"
גם בברית החדשה חוזר הביטוי "אלהים חיים" הרבה –
מתי 16 16: ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן-אלהים חיים
מתי 26 63: וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם-אתה המשיח בן-האלהים
מעשי השליחים 14 15: ויצעקו ויאמרו אנשים למה תעשו כזאת גם-אנחנו בני-אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען תשובו מן-הבליכם אלה אל-אלהים חיים אשר עשה את-השמים ואת-הארץ ואת-הים ואת-כל-אשר-בם
השניה לקורינתיים 3 3: כי בידוע שאתם אגרת המשיח ערוכה על-ידי שרותנו כתובה לא בדיו כי אם-ברוח אלהים חיים ולא על-לוחות אבן כי אם-על-לוחות בשר לוחות הלב
השניה לקורינתיים 6 16: ואי-זה קשר יש להיכל אלהים עם-האלילים כי-אתם היכל אלהים חיים כמו שאמר האלהים ושכנתי והתהלכתי בתוכם והייתי להם לאלהים והם יהיו-לי לעם
הראשונה לטימותיוס 3 15: ואם-אתמהמה הנה תדע איך להתנהג בבית האלהים אשר היא עדת אלהים חיים עמוד האמת ומכונה
הראשונה לטימותיוס 4 10: כי לזאת אנחנו יגעים ונעלבים על-אשר הוחלנו לאלהים חיים המושיע לכל-האדם ועל-כלם למאמינים
הראשונה לטימותיוס 6 17: את-עשירי העולם הזה תצוה שלא ירום לבבם ולא-יבטחו בעשר הבוגד כי אם-באלהים חיים המספיק לנו די והותר לשבע
אל העברים 3 12: ראו עתה אחי פן-יש באחד מכם לב-רע וחסר אמונה לסור מאלהים חיים
אל העברים 4 12: כי-דבר האלהים חי הוא ופעל גבורות וחד מכל-חרב פיפיות וירד עד-להבדיל בין-הנפש ובין הרוח בין הדבקים ובין-המוח ובחן מחשבות לבב ומזמותיו
אל העברים 9 14: אף כי-דם המשיח אשר-הקריב את-עצמו לאלהים ברוח נצחי ובלי-מום יטהר לבכם ממעשי מות לעבד את-אלהים חיים
אל העברים 10 31: מה-נורא לנפל ביד אלהים חיים
אל העברים 12 22: כי אם-באתם אל-הר ציון ואל-עיר אלהים חיים אל-ירושלים שבשמים
חזון יוחנן 7 2: וארא מלאך אחר עלה ממזרח-שמש ובידו חתמת אלהים חיים ויקרא קול גדול אל-ארבעה המלאכים אשר-נתן להם לחבל הארץ והים לאמר
וגם - הראשונה לתסלוניקים 1 9: כי-פיהם המגיד מה-היה מבואנו אליכם ואיך עזבתם האלילים ושבתם לאלהים לעבד אל חי ואמתי
ועוד מוזכר שם כי הוא אלהי החיים –
מתי 22 32: אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם-אלהי החיים
מרקוס 12 27: האלהים איננו אלהי המתים כי אם-אלהי החיים לכן טועים אתם הרבה
לוקס 20 38: והאלהים לא אלהי המתים הוא כי אם-אלהי החיים כי כלם חיים לו
בפירוט, הנה הסיפור במתי –
23 בַּיוֹם הַהוּא נִגְּשׁוּ אֵלָיו צַדּוּקִים וְהֵם הָאֹמְרִים אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ לֵאמֹר׃ 24 רַבִּי הֵן משֶׁה אָמַר אִישׁ כִּי־יָמוּת וּבָנִים אֵין־לוֹ וְיִבֵּם אָחִיו אֶת־אִשְׁתּוֹ וְהֵקִים זֶרַע לְאָחִיו׃ 25 וְאִתָּנוּ הָיוּ שִׁבְעָה אַחִים וְהָרִאשׁוֹן נָשָׂא אִשָׁה וַיָּמָת וְזֶרַע אֵין לוֹ וַיַּעֲזֹב אֶת־אִשְׁתּוֹ לְאָחִיו׃ 26 וכְמוֹ־כֵן גַּם הַשֵׁנִי וְכֵן גַּם הַשְׁלִישִׁי עַד הַשִׁבְעָה׃ 27 וְאַחֲרֵי כֻלָּם מֵתָה גַּם־הָאִשָׁה׃ 28 וְעַתָּה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים לְמִי מִן־הַשִׁבְעָה תִּהְיֶה לְאִשָׁה כִּי לְכֻלָּם הָיָתָה׃ 29 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לָהֶם טֹעִים אַתֶּם בַּאֲשֶׁר אֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת־הַכְּתוּבִים וְלֹא אֶת־גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים׃ 30 כִּי בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים לֹא־יִשְׂאוּ נָשִׁים וְלֹא תִנָּשֶׂאנָה כִּי יִהְיוּ כְּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים בַּשָׁמָיִם׃ 31 וְעַל־דְּבַר תְּחִיַּת הַמֵּתִים הֲלֹא קְרָאתֶם אֶת־הַנֶּאֱמָר לָכֶם מִפִּי הָאֱלֹהִים לֵאמֹר׃ 32 אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וְהוּא אֵינֶנּוּ אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם־אֱלֹהֵי הָחַיִּים׃ 33 וַיִּשְׁמַע הֲמוֹן הָעָם וַיִּשְׁתּוֹמֲמוּ עַל־תּוֹרָתוֹ׃
ולעיון במקורות השלמים:
[tnk1/messages/"http:/webible.kramatgan.org/#32" http://webible.kramatgan.org/#32'] > http://webible.kramatgan.org/#32
אני חושב שהנקודה הזו היא מהותית מאוד ומשנה הרבה. אבל אולי יהיו מי שיחשבו כי היא משנה יותר מדי. אכן, קשה לעכל את הבשורה. אותם אלה יוכלו אולי לפרש חיים במובן קיום, כלומר – אלהים חיים הוא אלוהים קיים – ודיברה התורה בלשון בני אדם. אך לי נראה שפירוש כזה מפספס את העוקץ – ואת הדבש – או, את הטעם ואת הריח, של הביטוי המקורי.
וראה עוד –
http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t0713_4.html' > http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t0713_4.html
תגובות
עריכהלדעתי הביטוי "אלהים חיים" בא להוציא משיטתו של ניטשה.
וראה מה שכתבתי כאן:
- -- Erel Segal Halevi, 2013-03-19 08:33:10
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2013-03-29.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0505_1