מ"ג הושע ב ב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד וְעָלוּ מִן הָאָרֶץ כִּי גָדוֹל יוֹם יִזְרְעֶאל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְ֠נִקְבְּצ֠וּ בְּנֵֽי־יְהוּדָ֤ה וּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ יַחְדָּ֔ו וְשָׂמ֥וּ לָהֶ֛ם רֹ֥אשׁ אֶחָ֖ד וְעָל֣וּ מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֥י גָד֖וֹל י֥וֹם יִזְרְעֶֽאל׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְיִתְכַּנְשׁוּן בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּחֲדָא וִימַנוּן לְהוֹן רֵישׁ חַד מִן בֵּית דָוִד וְיִסְקוּן מִן אַרְעָא גָלוּתְהוֹן אֲרֵי רַב יוֹם כְּנִישַׁתְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ראש אחד" - דוד מלכם

"כי גדול יום יזרעאל" - קבוץ זריעתם

רד"ק (כל הפרק)(כל הפסוק)

ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו:    וזה יהיה בקבוץ גליות בימי המשיח, כי בבית שני לא עלו אלא יהודה ובנימין שגלו בבבל, ולא היו בני יהודה ובני ישראל יחדיו:

ושמו להם ראש אחד:    זהו מלך המשיח, וכן ת"י תירגם יונתן "וימנון להון רישא חד מדבית דוד" (תרגום יונתן הושע, ב):

ועלו מן הארץ:    מארץ גלותם יעלו לארצם, והמפרשים זה הענין על הגלות איננו נכון, כי מה ענין "ושמו להם ראש אחד" למי שילך בגלות, וגם ועלו מן הארץ כי היה לו לומר וירדו או ויצאו, כי ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות והבא אליה יעלה ומי שיצא ממנה ירד.
וי"ו "ועלו מן הארץ" פירשו בו אחר שעלו מן הארץ, כוי"ו (ישעיהו סד, ג): "הן אתה קצפת ונחטא", (ויקרא ט, כב): "וירד מעשות החטאת והעולה", (שמות טז, כ): "וירם תולעים ויבאש" והדומים להם; כי המשיח לא יהיה להם לראש עד שיהיו בירושלם. ויש מפרשים "ראש אחד" - אליהו הנביא שיעלה אותם מן הגלות:

כי גדול יום יזרעאל:    יום עת שנשבר קשתם בעמק יזרעאל גדול הוא, ומאד ארך זמן גלותם ותם עונם בגלות שארך זמן רב. ואדוני אבי ז"ל פירש זמן ארוך וגדול היו זרועים בגוים ועתה אקבצם לפיכך קרא שם ישראל יזרעאל שהאל זרעם בגוים. ויונתן תירגם "ארי רב יום כנישתהון" (תרגום יונתן הושע, א):

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ונקבצו", ואח"כ באחרית הימים יתקבצו המפוזרים בין "בני יהודה" שגלו בחורבן בית ראשון ע"י נבוכדנצר שלא שבו כולם בימי עזרא, ובין "בני ישראל" שהם עשרת השבטים שגלו ע"י מלך אשור, כולם יתקבצו ממקומות פזוריהם ויהיו "יחדו" לעם אחד, וגם "ישימו להם ראש אחד" שהוא משיח בן יוסף שהוא יהיה לראש עליהם תחלה (כמ"ש ביחזקאל ס' ל"ז), "ועלו מן הארץ" יעלו מכלל כדור הארץ שהם נפוצים בו לא"י, "כי גדול יום יזרעאל" שאז שם הבן הראשון שנקרא יזרעאל להורות על משפט ה' בם יתקיים באופן אחר כמ"ש (בפסוק כ"ה) וזרעתיה לי בארץ, שיקרא בשם יזרעאל מענין זריעה, שהגלות יהיה דומה כזורע גרעיני תבואה בעומק האדמה ונדמה לו שהגרעינים נרקבו ונבלה ואח"כ יציצו ויצמחו ויוציאו פרי תבואה כפלי כפלים, כן יציצו מן הגולים שנזרעו בארצות שבים עם רב כחול הים אשר לא יספר עם הגרים הנלוים עליהם כמ"ש חז"ל, ויום יזרעאל היינו יום שתתגלה הזריעה הזאת שזרע אלהים בארץ וישא אלומותיו, יום זה יהיה גדול מאד מצד הנסים והגדולות שיעשה ה' ביום ההוא לעיני כל הגוים:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ראש אחד" - זהו מלך המשיח

"ועלו" - מארצות הגולה יעלו אל ארצם

"כי גדול יום יזרעאל" - כי יום גדול ונכבד יהיה יום קבוץ ישראל אשר הפיצם האל כמפזר זרעים ע"פ השדה

"ונקבצו" - זה יהיה בימי המשיח

מצודת ציון

"יזרעאל" - היא מלה מורכבת מן זריעה ומן אל

<< · מ"ג הושע · ב · ב · >>