מצודות על הושע ב
<< · מצודות על הושע · ב · >>
פסוק א
מצודת ציון
"ימד" - מלשון מדידה
"להם" - עליהם "()" "סגירה"
מצודת דוד
"יאמר להם" - יאמר עוד עליהם בני אל חי החביבים יותר
"אשר יאמר להם" - אשר היה נאמר עליהם
"והיה מספר" - בזמן הגאולה יהיה מספר בני ישראל כחול הים אשר א"א למדוד אותם ולספרם וארז"ל שאחר שהוליד הושע את אלו אמר לו המקום שלח את אשתך וגו' והבין ברמז שלא טוב בעיני ה' אשר דבר על ישראל להחליפם באומה אחרת לכן חזר וביקש עליהם רחמיםפסוק ב
מצודת ציון
"יזרעאל" - היא מלה מורכבת מן זריעה ומן אל
מצודת דוד
"ראש אחד" - זהו מלך המשיח
"ועלו" - מארצות הגולה יעלו אל ארצם
"כי גדול יום יזרעאל" - כי יום גדול ונכבד יהיה יום קבוץ ישראל אשר הפיצם האל כמפזר זרעים ע"פ השדה
"ונקבצו" - זה יהיה בימי המשיחפסוק ג
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת ציון
"אישה" - בעלה
"ונאפופיה" - מלשון ניאוף
מצודת דוד
"ותסר" - מוסב על תחלת המקרא לומר ריבו בה שתסר זנוניה וגו' ר"ל שלא תצבע עוד פניה להזנות אחריה ולא תשים עוד בין שדיה בשמים המעלים ריח טוב להלהיב לב הנואפים ר"ל מעתה תעזוב דרכה ולפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה
"ריבו באמכם ריבו" - כל הכנסיה יחד יקראו אם וכאלו יאמר אל הצדיקים שבדור עשו מריבה עם כל הכנסיה על רוע דרכה כי מעתה היא לא אשתי כי סרתה מעלי ואנכי לא אישה להזמין לה ספוקהפסוק ה
מצודת ציון
"אפשיטנה" - ענין הסרת המלבוש כמו ופשט את בגדיו (ויקרא ו')
"והצגתיה" - ענין העמידה כמו תציג אותו לבד (שופטים ז')
"ושתיה" - ענין שימה כמו למען שיתי (שמות י')
"ציה" - שממה
מצודת דוד
"כמדבר" - הפקר לכל כמו המדבר
"כארץ ציה" - כפל הדבר במ"ש
"והצגתיה" - אעמיד אותה מבלי לבוש ומכסה כמו שהיתה ביום שנולדה וכפל הדבר במ"ש
"פן אפשיטנה ערומה" - כי כשלא תעזוב דרכה פן אפשיט בגדיה מעליה ותשאר ערומה ואמר ענין הבושה שעושין לזונה לפי שהמשילה לזונהפסוק ו
מצודת דוד
"כי בני זנונים המה" - לפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה שאין מי מרחם על בניה אף שהמה לא חטאו מ"מ סובלים עון אמותם ור"ל אף הצדיקים ילקו בעון כללות האומה
"ואת בניה" - ר"ל אף על הצדיקים שבהם לא ארחםפסוק ז
מצודת ציון
"הובישה" - מלשון בושה
"הורתם" - מלשון הריון
"צמרי ופשתי" - מלשון צמר ופשתים
"ושקויי" - מלשון משקה
מצודת דוד
"אחרי מאהבי" - אחרי הנואפים האוהבים אותי הנותנים לחמי וגו' ר"ל שבטחה במערכת השמים בחשבה שכל השפעתה בא לה מהם
"הובישה הורתם" - האם שהרתה אותם עשתה מעשה בושה וכלימה והוא כפל ענין במ"ש
"כי זנתה אמם" - כללות האומה סרתה מעליפסוק ח
מצודת ציון
"שך" - ענין גדר כמו הסר משוכתו (ישעיהו ה')
"בסירים" - קוצים כמו כקול הסירים (קהלת ז')
"וגדרתי" - מלשון גדר
"ונתיבותיה" - מלשון נתיב ושביל
מצודת דוד
"ונתיבותיה לא תמצא" - לא תמצא שביל ותחבולה להוריד אליך ההשפעה
"וגדרתי וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"לכן" - הואיל וכן חשבה אגדור דרך מהלכך בקוצים לבל תוכל ללכת בה ר"ל לא תשכיל להוריד אליך השפעה ממערכת השמים כאלו נסתם הדרךפסוק ט
מצודת ציון
"תשיג" - ענין הקרוב
"אישי" - בעלי
מצודת דוד
"ורדפה" - אף שתהיה רודפת אחר מערכות השמים להקטיר להם עכ"ז לא תשיג אותם להשפיע לה טובה
"ובקשתם וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"ואמרה" - אז תאמר אבטח בהקב"ה כי מאז כשהיה בטחוני בו היה לי טוב מעתהפסוק י
מצודת ציון
"והתירוש" - כן יקרא ענבי היין
"והיצהר" - הוא השמן כמו תירושך ויצהרך (דברים י"א)
מצודת דוד
"וכסף וגו'" - והנה הכסף והזהב אשר אני הרביתי לה עשו הם לבעל והוא צורה מה עשוי לצבא השמים והם היו מייפים אותה בכסף ובזהב כמ"ש בכסף ובזהב ייפהו (ירמיהו י)
"והיא לא ידעה" - מתחילה לא שמה על לבה לדעת אשר אני הוא הנותן לה הדגן וגו' והכל ממני כי אין דבר ביד מערכת השמיםפסוק יא
מצודת ציון
"במועדו" - בזמנו
"והצלתי" - ענין הפרשה כמו הלא אצלת לי ברכה (בראשית כ"ז)
"ערותה" - גלוי הבשר
מצודת דוד
"והצלתי" - אסיר מהם הצמר והפשתים שנתתי לה לכסות את ערותה כי ימותו הצאן ולא יהיה לה צמר והפשתים תלקה ולא יהיה לה בגד ללבוש
"במועדו" - בזמן הביכור
"בעתו" - בעת גמר הבשול אקח מהם ע"י ברד וארבה וכדומה
"לכן" - הואיל וכן עשתה אשוב לקחת את הדגן שנתתי להפסוק יב
מצודת ציון
"נבלותה" - ענינו דבר כעור ומגונה וכן והשלכתי עליך שקוצים ונבלתיך (נחום ג')
מצודת דוד
פסוק יג
מצודת ציון
"והשבתי" - ענין בטול
"משושה" - שמחתה
מצודת דוד
"וכל מועדה" - הם ר"ה ויוה"כ ושמיני עצרת
"והשבתי" - אבטל כל שמחתה שמחת חגה חדשה ושבתהפסוק יד
מצודת ציון
"והשמותי" - מלשון שממון
"אתנה" - מלשון אתנן וכן יקרא מתן הזונה כמו אתנן זונה (דברים כ"ג)
מצודת דוד
"ושמתים ליער" - אעשה הפרדסים מקום הפקר כיער וחית השדה תאכל הפירות ר"ל האויב יקח הכל
"אתנה" - לפי שהמשילה לזונה אמר לשון אתנן ור"ל שאמרה שבא לה מהשפעת מערכת השמים
"והשימותי" - אעשה שממה מקום הגפנים והתאניםפסוק טו
מצודת ציון
"ופקדתי" - מלשון זכרון
"ותעד" - מלשון עדי קשוט כמו ועדית עדי (יחזקאל כ"ג)
"נזמה" - שם עדי כמו נזם זהב (משלי כ"ה)
"וחליתה" - ענין תכשיט מה כמו וחלי כתם (שם)
מצודת דוד
"ואותי שכחה" - לא שמה על לבה לעבוד אותי
"ותעד" - ומה שקשטה עצמה בקשוטים והלכה אחר מאהביה ר"ל מה שעבדה והקטירה למערכת השמים ולפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה שמקשטת עצמה להתאהב על הנואפים
"ופקדתי עליה" - אזכיר עליה הימים אשר הקטירה לבעלים לשלם הגמול לפי רוב הימיםפסוק טז
מצודת ציון
"מפתיה" - מלשון פתוי והסתה
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת ציון
"עכור" - ענין השחתה כמו ועמק עכור (ישעיהו, סה)
"וענתה" - ענינו הרמת קול שירה כמו ותען להם מרים (שמות, טו)
מצודת דוד
"וכיום עלותה" - וכמו ששרתה ביום עלותה מארץ מצרים שאז שררו בשמחת לבב שירת הים
"ואת עמק עכור" - העמקים שהיו עכורים ונשחתים בהיותם בגולה תשוב להיות פתח תקוה ר"ל יהיו חמודים כפתח נחמד אשר יקוו אנשים לבוא בו
"וענתה שמה" - תרים בכרמים קול שיר כמו ששרתה בימי נעוריה ר"ל עד שלא גלו ממנו
"משם" - מן הליכת המדבר הזה מן האהבה הבאה שמה ר"ל מן הערת הלבב תשוב אלי ואחזיר לה את כרמיהפסוק יח
מצודת דוד
פסוק יט
מצודת דוד
"ולא יזכרו" - הבעלים לא יהיו נזכרים עוד בשמם אשר קראו להם כ"א יכנם לגנאי
"והסירותי" - ר"ל אתן בלבם להסיר מפיה שמות הבעלים אף בזולת כוונה על פסל עכו"םפסוק כ
מצודת ציון
"ורמש" - הם בריות קטנות קצרי הרגל וכן רמש וצפור כנף (תהלים קמ"ח)
מצודת דוד
"אשבור" - ר"ל אבטל כלי מלחמה והמלחמה עצמה
"וכרתי וגו'" - ר"ל חית השדה וגו' לא ישחיתו בהם כאלו כרתו עמהם ברית שלוםפסוק כא
מצודת ציון
"וארשתיך" - מלשון ארוסה
מצודת דוד
"בצדק ובמשפט" - בעבור הצדקה והמשפט שתעשו אז ובעבור החסד והרחמים שאעשה עמך כי הצדק והמשפט שתעשי לא יהיה כדאי להשפיע לך טובה מרובה כזאת אבל אעשה עוד בחסד וברחמים
"וארשתיך" - אקח אותך להיות ארוסתי עד עולם ולא אמאס עוד בךפסוק כב
מצודת דוד
"וידעת" - ר"ל אז תשיג השגה גדולה לדעת את ה'
"באמונה" - בשכר האמונה שהאמנת ביפסוק כג
מצודת ציון
"אענה" - מלשון עניה והשבת שאלה
מצודת דוד
"והם יענו" - כי הארץ הצמאה כאלו שואלת על המטר וישיבו השמים על שאלתה להוריד את המטר
"אענה וגו'" - וחוזר ומפרש אענה את השמים כי בהעצר השמים כאלו ישאלו להוריד המטר ואמר שישיב על שאלתם למלאות אותה ויצוום להוריד המטרפסוק כד
מצודת דוד
"והם יענו את יזרעאל" - את ישראל אשר זרעם האל והפיצם על פני כל הארץ השואלים על הצמחת הזרעים וגו' הנה הדגן והתירוש והיצהר ישיבו על שאלתם ויצמחו וישאו פרי
"והארץ תענה" - כי בעבור יבשות הארץ כאלו הזרעים ועץ פרי שואלים להצמיח ולשאת פרי ותשיב הארץ על שאלתם להצמיח וגו'פסוק כה
מצודת דוד
"ללא עמי" - לאלו אשר אמרתי עליהם לא עמי הנה אז אומר עליהם עמי אתה והוא יאמר עלי אתה אלהי ובך אני מאמין
"את לא רוחמה" - את העם אשר לא רחמתים
"וזרעתיה לי בארץ" - כלפי שהיתה זרועה בארץ אחרת הנה אזרעם בארצם
<< · מצודות על הושע · ב · >>