פתיחת התפריט הראשי


מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תזבח ליהוה אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת יהוה אלהיך הוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תִזְבַּח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם כֹּל דָּבָר רָע כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־תִזְבַּח֩ לַיהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ שׁ֣וֹר וָשֶׂ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בוֹ֙ מ֔וּם כֹּ֖ל דָּבָ֣ר רָ֑ע כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לָא תִכּוֹס קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ תּוֹר וְאִמַּר דִּיהֵי בֵיהּ מוּמָא כֹּל מִדָּעַם בִּישׁ אֲרֵי מְרַחַק קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ הוּא׃
ירושלמי (יונתן):
לָא תִכְסוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן תּוֹר וְאִימַר דִּיהֵי בֵיהּ מוּמָא אוֹ כָּל מִדַּעַם בִּישׁ דְּגָזִיל וְאָנִיס אֲרוּם מְרַחֵק קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן הוּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תזבח וגו' כל דבר רע" - (ספרי) אזהרה למפגל בקדשים ע"י דבור רע ועוד נדרשו בו שאר דרשות בשחיטת קדשים

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תזבח לה' אלהיך כל דבר רע" - אזהרה למפגל קדשים על ידי דבור רע ועוד נדרשו בו שאר דרשות בשחיטת קדשים לשון רש"י והנה זו מצוה מבוארת שכבר הזהיר על השוחט בעלי מומים (ויקרא כב כב) וחזר להוסיף המפגל והקרוב כי החזיר האזהרה הזאת בעבור הישראלי המקריב שלא יפגל בשחיטה אבל הכהנים זריזים ומוזהרים הם ודיים בהתראה אחת ולכך לא החזיר מום המקריבים וטעם כי תועבת ה' אלהיך הוא הזבח הזה כי הזובח משחת לה' בוזה הוא כאמור בקבלה (מלאכי א יד) וארור נוכל וגו' ונודר וזובח משחת לה' כי מלך גדול אני ועל פי המדרש (ספרי קמז) תהיה התועבה ברובע ונרבע באתנן ומחיר שהם תועבות

דון יצחק אברבנאל (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואף שיהיה חכם ומישראל, השמר לך שלא יהיה בעל מידות רעות, שהאיש אשר כזה אין ראוי לשפוט בשום פנים. ואתה הממנה אותו – כאילו זבחת לה' אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע, רוצה לומר: הנה שור או שה מפאת מינו ומשפחתו ראוי לזבח, אבל יש בו מום, ומזה הצד הוא תועבת ה' ואין ראוי להקריבו.

והנה איסור האשרה והמצבה כבר באו בפרשת משפטים, שנאמר (שמות כג, כד): "לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבותיהם" וגו', ובפרשת כי תשא (שמות לד, יג) הזהיר גם כן על כריתת האשרות. ומאחר שנצטוינו שלא נעשה כמעשיהם, היו אם כן המצבות אסורות, גם האשרות, בבית האלהים. וביאר כאן שנטיעת כל עץ אצל המזבח אסור, ואף על פי שלא יהיה לעבוד שם:

ואמנם הקרבת הבעלי מומין, אין ספק שכבר הזהיר עליה בפרשת אמור אל הכהנים. אבל שם זכר המומין בלבד אחד לאחד, ולפי שכבר אפשר שיהיה בו מום אחר מלבד אותם אשר זכר שמה, לכן הוצרך לומר כאן: "כל דבר רע" שלא נאמר שם, כי במאמר הזה יכלול גם שאר המומין שלא נזכרו שם בפרשה. והותר בזה הספק השלישי:

והכלל העולה, שנזכרו כאן המצות האלה שבאו במה שעבר בקיצור, והתבארו בהם דברים; לא לזכור אותם בעצם וראשונה, אבל באו להמשיל הענין במינוי השופטים, שלא יהיו לפני גויים, שהם כאשרה, ולא לפני רשעי ישראל ובעלי מום ומידות רעות, שהם כזבח בעל מום. אבל יהיו השופטים מזרע ישראל, יודעי דעת ומביני מדע, יראי אלהים וסרים מרע:


ואפשר לפרש הפסוקים האלה, כפי המפרשים, באופן אחר.

והוא: שהזהיר ראשונה את השופטים: "ושפטו את העם משפט צדק" וגו', כמו שפירשתי.

ולשוטרים הזהיר באמרו: "לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שוחד", רוצה לומר: שהשוטר לא יטה משפט השופט, אם לישא פנים לאחד מהבעלי דינין, או בעבור שוחד שיתנו לו.

ואחר כך הזהיר על הבעלי דינין, באמרו: "צדק צדק תרדוף", שלא יכלו את ימיהם בריב ומדון על דבר כזב ועול. והמצוה הזאת כבר נזכרה, שנאמר (ויקרא יט, טו): "בצדק תשפוט עמיתך"; וביאר כאן הצדק בדיינים ובשוטרים ובבעלי הריב. והנה הביא איסור האשרה והמצבה, להגיד שזה יהיה ממינוי השופט, וריחוק כל מיני עבודה זרה:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תזבח וגו' אשר יהיה בו מום".

ולא אמר אשר בו מום, כפי מה שדרשו ז"ל (ספרי על דברים, יז) שבא הכתוב לאסור מום עובר, רמזו בתיבת יהיה לומר כל הוית מום בין קבוע בין עובר.

ואפשר עוד לומר שאם הוחלט בה אבר שנעשה בו בעלת מום ואמרו הרופאים שעל כל פנים צריך לחותכו הגם שעדיין לא חתכו הרי זה פסולה, והוא אומרו "לא תזבח וגו' אשר יהיה בו מום" פירוש הגם שעתה אינו מום כיון שעומד להיות מום לא תזבחנו:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


ז.

לא תזבח לה' א-להיך שור ושה . (זבחים לו) ר' יהודה אומר, יכול השוחט חטאת בדרום יהיה עובר בלא תעשה? תלמוד לומר לא תזבח לה' א-להיך שור ושה, אשר יהיה בו מום , על מום -עובר בלא תעשה. וחכמים אומרים, אף השוחט חטאת בדרום עובר בלא תעשה.

יכול המקדים קדשים זה לזה - עולה לחטאת, פסח לתמיד, מוספים לתמידים, יהיה עובר בלא תעשה? תלמוד לומר (דברים יב) ( לא תוכל לאכול בשעריך, מעשר דגנך תירושך ויצהרך (שם טז), לא תוכל לזבח את הפסח, באחד שעריך ) לא תזבח לה' א-להיך, שור ושה אשר יהיה בו מום , על אלו עובר (בעשה) [בלא תעשה], ואין מקדים קדשים זה לזה, עובר בלא תעשה.

ח.

אשר יהיה בו מום . אין לי אלא שנולד תם ונעשה בעל מום.

נולד בעל מום ממעי אמו מנין? תלמוד לומר כל דבר רע .

(בכורות מא) מנין לבעל גרב ובעל יבלת ובעל חזזית? תלמוד לומר כל דבר רע .

מנין לחולה ולזקן ולמזוהם? תלמוד לומר שור ושה כל דבר רע .

ומנין לקדשים, ששחטן חוץ לזמנם וחוץ למקומם, שהוא עובר בלא תעשה? תלמוד לומר כל דבר , דבר שתלוי בדבור.

ומנין לרובע ונרבע ומוקצה ונעבד? תלמוד לומר כי תועבת ה' א-להיך ( הוא ).

ומנין לאתנן ומחיר וכלאים וטרפה ויוצא דופן? תלמוד לומר כי תועבת . ר' יהושע אומר (תמורה ל), היא תועבה ואין הולד תועבה.

ר' שמעון אומר, לפי שמצינו ברובע ונרבע שהם פסולים בבהמה, יכול אף באדם? תלמוד לומר " היא ", בזבח דברתי, ולא דברתי בזובח.