בד"ה לא תזבח בסופו ואני תמה עליו וכי לא ראה מש"כ התו' בפרק המפקיד בשם ר"י בדף מ"ד בד"ה החושב שמחשבה הנאמר בקדשי' היינו דוקא בדיבור ולא במחשבה שבלב והביא כמה ראייות ע"ז מהתלמוד וכ"כ הסמ"ג לאוין בס"ס של'ז ובעשין סימן ע"ג וא"כ בודאי מ"ש רש"י הכא ע"י דיבור רע דוקא הוא ודוק כנ"ל:

בד"ה שלא ישיב כו' משאר ארצות כו' ולי נראה ליישב דהקרא הזהיר בעת שהיו ישראל בנים של מקום והקב"ה רצה שיהיו לו לעבדים אבל האידנא בלא"ה אנו בגלות לא קפיד קרא עד שיקבץ אותנו מד' כנפות הארץ לשון מהרש"ל בביאוריו לסמ"ג לאוין: