דברים ז יז-יח: " "- לֹא תִירָא מֵהֶם: זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם" ."

- אולם אתה לא צריך לירוא ולפחד מהעמים הרבים בארץ כנען; כדי להתגבר על הפחד, הזכר לעצמך את המכות אשר עשה ה' אלהיך לפרעה ולכל מצרים, שהיו גם הם רבים וחזקים -

הפסוק מצווה עלינו לא לפחד מהגויים הרבים הממלאים את ארץ ישראל . אולם איך אפשר לצוות על אדם שלא לפחד? הרי הפחד הוא רגש טבעי; אדם לא יכול להפסיק לפחד רק בגלל שמצווים עליו!

1. הפסוק מצווה עלינו לעשות דבר מסויים שיגרום לנו לא לפחד, והוא: להזכיר לעצמנו את הישועות שעשה ה' לנו בעבר, גם כאשר התמודדנו עם גויים רבים וחזקים מאיתנו, ובפרט - המכות שהביא ה' על פרעה ומצרים.    "איך יצוה שלא ייראו מהם, ואין הפחד פועל בחיריי באדם שיבא עליו צווי 'לא תירא מהם', ומה יעשה אם ירך לבבו?! אלא היא אזהרה איך יתנהגו כדי שלא יבאו לידי פחד, ואמר שאם יזכרו תמיד את אשר עשה ה' למצרים, יתרחק הפחד והמורך מלבבם, כי כשיתן האדם אל לבו שיש לו עזר גדול ותקיף יותר מאויביו, אין ספק שלא ירא עוד מהם, והזהירם בזה שלא ישכח ההבטחה ונתנם ה' אלהיך בידיך, ויתחזקו באמונה זו בזכרם את אשר עשה ה' למענם לשעבר, ומזה יוציאו התולדה כן יעשה ה' וכו':" (ביאור יש"ר על התורה, וכן אברבנאל ומלבי"ם) .

2. בתחילת הפרשה נצטוינו לירא את ה'; מי שירא את ה', לא צריך לירא מפני בשר ודם. "ולכך תצוה הפרשה שנירא מהשם יתעלה, הוא שאמר (דברים ו') את ה' אלהיך תירא, ושלא נירא מן העכו"ם הוא שאמר (שם ז) לא תירא מהם וגו' לא תערוץ מפניהם, לפי שיראת בשר ודם הוא פחיתות הנפש וחסרון גדול בחק יראת השם יתברך, והירא וחרד מבשר ודם הוא מסבב מוקש ומכשול לנפשו ומביא עליו צרה אף על פי שלא היתה ראויה לבוא עליו, ומי האיש הירא ושם ה' מבטחו ינצל מן הצרה אף על פי שהיתה ראויה לבא עליו" (בחיי על דברים יא כה) .

• רעיון דומה נזכר ב (משלי כט כה): "חֶרְדַּת אָדָם יִתֵּן מוֹקֵשׁ, וּבוֹטֵחַ בה' יְשֻׂגָּב"( פירוט ): הפחד מפני בני-אדם מכשיל את האדם, אבל מי שבוטח בה' מתחזק ולא צריך לפחוד מבשר ודם (בחיי) .
• פסוקים נוספים על זכרון וזכירות בספר דברים .
• פסוקים נוספים על יראה = פחד שנובע מראיה .
• " ""

"זכירת יציאת מצרים משמעותה פרספקטיבה היסטורית. למרות הקשיים, למרות הכאבים – בסוף תמיד יוצאים מהמֵיצרים." ' "" " (חגי לונדין, " מצעד הגויים הרבים ") .