שולחן ערוך אבן העזר יז כט
<< · שולחן ערוך אבן העזר · יז · כט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
אין מעידין על האדם שמת אלא כשראוהו כשמת ודאי ואין בו ספק. כיצד? ראוהו שנפל לגוב אריות ונמרים וכיוצא בהם, אין מעידים עליו, שמא לא היו רעבים ולא אכלוהו. אבל אם נפל לחפירת נחשים ועקרבים מעידין עליו, מפני שעל ידי שדוחקן כשעומד עליהם מזיקין אותו:
מפרשים
חלקת מחוקק
(נו) שמא לא היו רעבי': אבל א"א שמא נעשה לו נס כדניאל דאין מזכירין מעשה ניסים וע"כ בסמוך בכבשן אש מעידין עליו ואין אומרים שמא נעשה לו נס כמו שנעשה לחמ"ו ודלא כירושלמי (הביאו התוס' יבמות דף קכ"א ע"ב בד"ה אין מזכירין מעשה ניסים כתבו נפל לגוב אריות אין מעידין עליו שמא נעשה לו נס כדניאל נפל לכבשן אש אין מעידין עליו חוששין שמא נעשה לו נס כחמ"ו) בב"ח כתב דגמרא דידן מיירי באופן שלא שייך נס ובשנפל למקום עמוק ולא ידעתי איך לא שייך נס בכ"מ:
בית שמואל
(צא) שמא לא היו רעיבים: כי גוב אריות רחב הוא אבל חפירות נחשים צר הוא אבל אין אומרים שמא נעשה לו נס כדניאל וכן בכבשן אש א"א נעשה לו נס כחנני' מ"ו וע"ש בתוספ', ואפילו אם לא נמצא שם שום אדם אמרינן שיצא והלך לדרכו ומדברי ב"ח נשמע אם נמצא שם עצמות אמרינן דאכלוהו אותו וכן אם נפל לאש ויכול לצאת משם אם נמצא שם עצמות אמרינן דנשרף מיהו דבריו אין מוכרחים וכן בסעיף ל"ב לא משמע כן:
באר היטב
(צד) רעבים: כי גוב אריות רחב הוא אבל חפירת נחשים צר הוא אבל א"א שמא נעשה לו נס כדניאל וכן בכבשן האש כחנני' מ"ו דלא כירושלמי בתו' יבמות דף קכ"א ע"ב עיין ב"ש ח"מ. ובנימין זאב סי' כ"ה פסק כירושלמי.