רש"י על בראשית ט
<< · רש"י על בראשית · ט · >>
פסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
"בנפשו דמו" - בעוד נפשו בו
"בשר בנפשו לא תאכלו" - הרי אבר מן החי ואף בנפשו דמו לא תאכלו הרי דם מן החיפסוק ה
"לנפשותיכם" - אף החונק עצמו אע"פ שלא יצא ממנו דם
"מיד כל חיה" - לפי שחטאו דור המבול והופקרו למאכל חיות רעות לשלוט בהן שנאמר (תהלים מט) נמשל כבהמות נדמו לפיכך הוצרך להזהיר עליהן את החיות
"ומיד האדם" - מיד ההורג במזיד ואין עדים אני אדרוש
"מיד איש אחיו" - מיד שהוא אוהב לו כאח והרגו שוגג אני אדרוש אם לא יגלה ויבקש על עונו לימחל שאף השוגג צריך כפרה ואם אין עדים לחייבו גלות והוא אינו נכנע הקדוש ברוך הוא דורש ממנו כמו שדרשו רבותינו והאלהים אנה לידו במסכת מכות הקדוש ברוך הוא מזמנן לפונדק אחד וכו'פסוק ו
פסוק ז
פסוק ט
פסוק י
"מכל יוצאי התבה" - להביא שקצים ורמשים
"לכל חית הארץ" - להביא המזיקין שאינן בכלל החיה אשר אתכם שאין הילוכן עם הבריותפסוק יא
פסוק יב
פסוק יד
פסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
פסוק כ
"איש האדמה" - אדוני האדמה כמו (רות א) איש נעמי
"ויטע כרם" - כשנכנס לתיבה הכניס עמו זמורות ויחורי תאנים (ב"ר)פסוק כא
פסוק כב
פסוק כג
פסוק כד
פסוק כה
פסוק כו
פסוק כז
"וישכון באהלי שם" - ישרה שכינתו בישראל ומדרש חכמים אע"פ שיפת אלהים ליפת שבנה כורש שהיה מבני יפת בית שני לא שרתה בו שכינה והיכן שרתה במקדש ראשון שבנה שלמה שהיה מבני שם
"ויהי כנען עבד" - אף משיגלו בני שם ימכרו להם עבדים מבני כנען
<< · רש"י על בראשית · ט · >>