קטגוריה:במדבר ה יז
ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים בִּכְלִי חָרֶשׂ וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן מַ֥יִם קְדֹשִׁ֖ים בִּכְלִי־חָ֑רֶשׂ וּמִן־הֶֽעָפָ֗ר אֲשֶׁ֤ר יִהְיֶה֙ בְּקַרְקַ֣ע הַמִּשְׁכָּ֔ן יִקַּ֥ח הַכֹּהֵ֖ן וְנָתַ֥ן אֶל־הַמָּֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/לָקַ֧ח הַ/כֹּהֵ֛ן מַ֥יִם קְדֹשִׁ֖ים בִּ/כְלִי־חָ֑רֶשׂ וּ/מִן־הֶֽ/עָפָ֗ר אֲשֶׁ֤ר יִהְיֶה֙ בְּ/קַרְקַ֣ע הַ/מִּשְׁכָּ֔ן יִקַּ֥ח הַ/כֹּהֵ֖ן וְ/נָתַ֥ן אֶל־הַ/מָּֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
אונקלוס: | וְיִסַּב כָּהֲנָא מֵי כִיּוֹר בְּמָאן דַּחֲסַף וּמִן עַפְרָא דִּיהֵי בְאֵיסוֹדֵי מַשְׁכְּנָא יִסַּב כָּהֲנָא וְיִתֵּין לְמַיָּא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְיִסַב כַּהֲנָא מַיִין קַדִישִׁין מִן כִּיוֹרָא בְּנַטְלָא וְיִתְּנִינוּן בְּמָאן דַחֲסַף מְטוֹל דְאִיהִי אַשְׁקְיַית לְגִיוֹרָא חֲמַר בָּסִים בְּמָאנִין יַקִירִין וּמִן עַפְרָא דִי יְהֵא בְּשִׁפּוּלֵי מַשְׁכְּנָא מְטוֹל דְסוֹף כָּל בִּישְרָא לְעַפְרָא יִסַב כַּהֲנָא וְיִתֵּן לְמַיָא: |
רש"י (כל הפרק)
"מים קדשים" - שקדשו בכיור (כתובות עב) לפי שנעשה הכיור מנחשת מראות הצובאות וזו פירשה מדרכיהן שהיו נבעלות לבעליהן במצרים תחת התפוח וזו קלקלה לאחר תבדק בו
"בכלי חרש" - (סוטה ז) היא השקתה את הנואף יין משובח בכוסות משובחים לפיכך תשתה מים המרים במקידה בזויה של חרסמדרש ספרי (כל הפרק)
נב. ולקח הכהן מים קדושים אין מים קדושים אלא שקדשו בכלי (ואליהם) אלו מי כיור.
בכלי חרש מגיד שלא עשה בה כל הכלים ככלי חרס. שהיה בדין הואיל ועפר ומים מקדשים בפרה ועפר ומים מקדשים בסוטה, אם למדתי לפרה שעשה בה כל הכלים ככלי חרס, אף סוטה א) אינו דין (שלא נעשה) [שנעשה] בה כל כלי ככלי חרס, תלמוד לומר בכלי חרש מגיד שלא עשה בה כל הכלים ככלי חרש ב). בכלי חרש חדשה שהיה בדין הואיל ועפר ומים מקדשים בפרה ועפר ומים מקדשים בסוטה, אם למדתי בפרה ושעשה בה (כל הכלים ככלי חרס) [ישנה כחדשה] אף סוטה יעשה בה (כל הכלים ככלי חרס) [ישנה כחדשה] תלמוד לומר בכלי חרש דברי רבי ישמעאל.
א] בילקוט הגי' דין הוא שנעשה וכו'. ב] דברי ר' ישמעאל וכן הוא בילקוט שם.
נג. ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן מגיד הכתוב שאם לא היה שם עפר מביא עפר ממקום אחר ונותנו למקום מפני שהמקום מקדשו. איסי בן עקביא אומר להביא קרקע בית עולמים. איסי בן מנחם אומר אם (המטמא) טומאה קלה עשה בה בית המקדש כמשכן, סוטה חמורה דין הוא שנעשה בה בית המקדש כמשכן. ומה תלמוד לומר [בקרקע המשכן שלא יביא מתוך קופתו].
נד. ומן העפר לפי שהוא אומר ולקחו לטמא מעפר נאמר כאן עפר ונאמר להלן עפר, מה עפר האמורה (להלן) [כאן] עפר על פני המים אף (כאן) [להלן] עפר על פני המים. ומה להלן אם הקדים עפר למים יצא, אף כאן אם הקדים עפר למים יצא.
יקח הכהן, ונתן ,אל המים כדי והראה. ג' דברים בתורה כדי שיראו אפר פרה, ועפר סוטה, ורוק יבמה.
ר' ישמעאל אומר אף דם הצפורמלבי"ם - התורה והמצוה
נב. ולקח הכהן מים קדושים , צוה שיקח מים קדושים והם מי כיור ושיהיו בכלי חרש דווקא שמן הסברא לא נאמר לדמותו למצורע [ששניהם מים חיים לר' ישמעאל שאמר מי כיור מי מעין הם] שיותר נדמה אותו לפרה, ששם עפר ומים חיים ואין צריך כלי חרש. אבל עתה שכתב כלי חרש ידעינן שצריך שיהיה חדשה כמו במצורע. ואין ללמוד מפרה שאין צריך חדשה דשם שאני שאין צריך חרש. ובגרסת הספרים יש טעות סופרים ובז"א מחק סוף הברייתא והעיקר כמו שהגהתי וקרוב לזה בהגהות הגר"א, ומשמע שלמדה בגזרה שווה.
ויש לומר שאינו גז“ש ממש דהא אינה מופנה. רק רצונו לומר שדומה יותר אל מצורע מאל פרה ועי' בסוטה (דף טו) ובתוס' ד“ה איכא. ובאמת הרמב“ם כתב בהל' ט"ז שמה שצריך חדשה גבי מצורע הוא הלכה למשה מסיני, ואין דנים י"ג מדות מהלכה, ובהכרח שגם בסוטה הוא הלכה. וסרה קושיית הכסף משנה פ"ג מהל' סוטה ה“ט.
נג. ומן מעפר אשר יהיה בקרקע המשכן, עפר הוא הנשחק והדק, וקרקע הוא אדמת הרצפה. והיה לו לומר מן עפר קרקע המשכן, רק שאז היתי אומר שאם אין עפר תיחוח לא יביא מן החוץ, רק יחפור בקרדומות ויעשנו תיחוח, לכן אמר אשר יהיה אף שאינו עתה בקרקע המשכן ויהיה שם בעתיד שיתקן מבחוץ ויתננו בקרקע המשכן כשר, מפני שמהקום מקדשו
וזה גם כן בריתא שבגמרא, תניא אידך ומן העפר אשר יהיה מלמד שהיה מתקן מבחוץ ומכניס, בקרקע המשכן, איסי ב"ע אומר להביא קרקע בית עולמים. שרש"י ז“ל חשב שמה שאמר בקרקע המשכן הוא ענין בפני עצמו לציין הפסוק הנדרש להביא בית עולמים. ועל כן פי' שאין צריך להניחו בקרקע ההיכל וכתב בסוף שבספרי לא תני הכי להך ברייתא.
והאמת שמה שאמר בקרקע המשכן מוסב למעלה ורצונו לומר שמכניס בקרקע המשכן. והוא כמה שאמר בספרי נותנו למקום, ואיסי בן עקביא מפרש כאלו אמר בקרקע המשכן אשר יהיה. רצונו לומר בית עולמים שיהיה בעתיד וכמה שאמר הרד"ק במכלול (ד' ליק דף פ"ח ע"ב) שלפעמים לא הקפידו העברים בסדור התבות כמו אף אש צריך תאכלם כל הרע אויב בקדש ודומיהם רבים עיי"ש. ואיסי אומר שלא יביא מתוך קופתו וצריך שיהיה בקרקע המשכן, ואם אין שם יחפור בקרדומות ויעשה עפר תיחיח. כן נראה שזה ההבדל בינו לבין הת“ק. וברייתא ראשונה שמביא בסוטה שם היא מסכמת עם תנא קמא דברייתא שניה שהוא ברייתא דספרי ופסקה הרמב"ם להלכה.
נד. ומן מעפר וכו' , ונתן אל המים, ובאפר פרה אומר ולקח מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים, ודעת ר"ש סתמא דספרא (סוטה ט"ז: תמורה יג תוספתא דפרה פ"ה) שאם נתן עפר בתחלה כשר בדיעבד. וטעמו שסבירא ליה שלכן כתיב שם לשון עפר תחת אפר כדי לדמותו עם עפר דסוטה, שגם בפרה מצותו לכתחלה כשר ע"ג מים. ולדמות סוטה לפרה דשם ממה שאמר ונתן עליו מים חיים, משמע מים ברישא, וממה שאמר מים אל כלי משמע שהמים יהיו בצד הכלי ולא עפר חוצץ בינתים. ולמדינן שיכול לעשות כמו שירצה והוא הדין בסוטה.
ומה שאמר ונתן אל המים כדי שיראה זה הוציאו מפעל נתן והבדלו מן פעל שימה, שנתינה צריכה שיעור כמו שאמרו חז“ל בכמה מקומות. ואם כן צריך שיראה, שאם לא כן נמחה במים וכאלו אינו ולא יצדק לשון נתינה.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "במדבר ה יז"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.