ביאור:משלי יב כד

משלי יב כד: "יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל, וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס."

תרגום מצודות: מי שהוא חרוץ (זריז) במעשיו להרויח במעשה ידיו, סופו תרום קרנו וימשול, אם-כן ידו משלה לו; אבל יד המרויח ברמיה, תהיה להמסה וירד מטה מטה.

תרגום ויקיטקסט: אנשים חרוצים ראויים להגיע לתפקידי ממשל וניהול; אולם אנשים רמאים ראויים להיות למס (עבודות כפיה).

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יב כד.

דקויות

הפסוק ממליץ להעניש רמאים בעבודות שירות:

חרוץ = זריז וחד בתנועותיו ובמעשיו; החרוצים - הזריזים במלאכתם - הם שצריכים למשול ולנהל; מכיוון שהם מכירים היטב את עולם העבודה הקשה, הם בוודאי לא ינצלו לרעה את תפקידם, ולא יפגעו בעובדים.

מס = עבודות שירות ("מס עובד"); הרמאים - הנוכלים, המנסים להשיג כסף קל בלי להתאמץ - צריכים להיות למס, כלומר להישלח לעבודות שירות ולעבוד קשה על-פי הוראותיהם של אחרים; לא צריך לתת להם חופש לחשוב וליצור באופן עצמאי, כי הם מנצלים את החופש שלהם לרעה במעשי נוכלות.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/12-24