משנה סנהדרין ח ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת סנהדרין · פרק ח · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

מאימתי חייב, משיאכל טרטימר בשר וישתה חצי לוג יין האיטלקי.

רבי יוסי אומר, מנה בשר ולוג יין.

אכל בחבורת מצוה, אכל בעבור החדש, אכל מעשר שני בירושלים, אכל נבלות וטרפות, שקצים ורמשים, [ אכל טבל ב ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שלא נפדו ], אכל דבר שהוא מצוה ודבר שהוא עבירה, אכל ג כל מאכל ולא אכל בשר, שתה כל משקה ולא שתה יין, אינו נעשה בן סורר ומורה, עד שיאכל בשר וישתה יין, שנאמר (שם) זולל וסובא.

ואף על פי שאין ראיה ד לדבר, זכר לדבר, שנאמר (משלי כג) אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו.

נוסח הרמב"ם

מאמתי הוא חייב משיאכל טרמיטר בשר וישתה חצי לוג יין באיטלקי רבי יוסי אומר מנה בשר ולוג יין אכל בחבורת מצוה אכל בעיבור החודש אכל מעשר שני בירושלים אכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים אכל טבל ומעשר ראשון אכל דבר שהוא מצוה ודבר שהוא עבירה אכל כל מאכל ולא אכל בשר שתה כל משקה ולא שתה יין אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיאכל בשר וישתה יין שנאמר זולל וסובא (דברים כא כ) אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו (משלי כג כ).

פירוש הרמב"ם

מאימתי חייב משיאכל טרטימר בשר וישתה כו': טרטימר בשר חצי מנה ומתנאיו עד שיהיה אותו הבשר בשיל ולא בשיל וכמו כן יין מזוג ולא מזוג: ואמרו דבר שהוא לו מדרבנן כגון תנחומי אבלים וכל דבר שהוא לו עבירה כגון שאכל ביום תענית צבור לפי שנאמר איננו שומע בקולנו ועד שלא יהיה באותו המעשה שלו אלא המרות אביו ואמו בלבד לא המרות התורה. ואין הלכה כרבי יוסי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

טרטימר - חצי מנה. והוא שיהיה הבשר בשיל ולא בשיל, כדרך שהלסטים אוכלים:

מן היין האיטלקי - שהוא משובח וממשיך בתריה. והוא דשתי ליה מזיג ולא מזיג:

רבי יוסי אומר כו' - ואין הלכה כר' יוסי:

אבל בחבורת מצוה - בסעודה של מצוה:

אכל בעיבור החדש - אע"ג דאין עולין לאותה סעודה אלא בפת וקטנית בלבד ואיהו אסיק בשר ויין, הואיל ובמצוה קעסיק לא ממשיך:

אכל מעשר שני בירושלים - כיון דכדרך מצותו הוא, דכתיב במעשר שני (דברים יד) בבקר ובצאן וביין ובשכר, לא ממשיך:

נבלות וטריפות שקצים ורמשים - דכתיב איננו שומע בקולנו, ולא זה שאפילו בקולו של המקום ברוך הוא אינו שומע:

דבר שהוא מצוה - דרבנן, לאתויי תנחומי אבלים. דאי מרישא, הוה אמינא חבורת מצוה היינו כהנים שאוכלים קדשים או אכילת פסחים:

ודבר שהוא עבירה - לאתויי תענית. צבור שאיסורו מדברי סופרים:

פירוש תוספות יום טוב

משיאכל טרטימר בשר כו'. כל אלו תנאים הנזכרים באכילה זו בפרקין. כתב הרמב"ם בפרק ז' מהלכות ממרים שהן כולן הלכה מפי הקבלה:

טרטימר. כתב הר"ב חצי מנה. טרטימר זה איני יודע מהו. אלא שמתוך שכפל ר"י ביין כופל אף בבשר. ונמצא טרטימר חצי מנה. גמרא. ושם כתוב בתי"ו. אבל הערוך הביאו בערך טי"ת:

אכל טבל כו'. עד שלא נפדו. נ"א ל"ג לה ומלתא פשיטא דל"ג דהא אינו נעשה [בן] סורר ומורה עד שיאכל בשר וישתה יין. וכן לא העתיק הרמב"ם בפ"ז מהלכות ממרים ונשתבשו הספרים ממסכת ברכות. שבת. עירובין. ופסחים. דהתם שפיר מיתנייה:

אכל דבר שהוא מצוה. כתב הר"ב דרבנן. לאתויי תנחומי אבלים דאי מרישא ה"א חבורת מצוה היינו כהנים כו' [*גמרא לאתויי כו'. ופירש"י דאי מרישא. כו'] ואני תמה דהא עבור החדש נמי לאו דאורייתא דלא מצינו לסעודה זו שנצטוינו עליה בתורה. וצ"ע:

אכל כל מאכל כו' לאתויי דבילה קעילית. שתה כל משקה כו' [לאתויי] דבש וחלב דתניא אכל דבילה קעילית ושתה דבש וחלב. ונכנס למקדש חייב [משום יין ושכר אל תשת (ויקרא י) ובכהן עסקינן]. גמרא:

ואף על פי שאין ראיה לדבר. דדלמא ממאכל אחרינא נמי קרי ליה זולל. ומיהו שלמה אהא אזהריה דממשיך טפי. זכר לדבר דבבשר מקרי זולל וביין מקרי סובא. רש"י:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ב) (על המשנה) אכל וכו'. ירושלמי לא גרס לה. וכן הר"מ לא העתיקו בחיבורו. ופשוט הוא, דהא אינו בן סורר ומורה עד שיאכל בשר וישתה יין. ונשתבשו הספרים ממסכת ברכות. שבת. עירובין. ופסחים:

(ג) (על המשנה) אכל כו'. לאתויי דבילה קעילית. כל משקה לאתויי דבש וחלב. דתניא אכל דבילה קעילית. ושתה דבש וחלב ונכנס למקדש חייב. (משום יין ושכר אל תשת. ובכהן עסקינן). גמרא:

(ד) (על המשנה) שאין כו'. דדלמא ממאכל אחרינא נמי קרי ליה זולל. ומיהו שלמה אהא אזהריה דממשיך טפי. זכר לדבר דבבשר מקרי זולל וביין מקרי סובא. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

טרטימר בשר:    י"ס תרטימר בתיו בראש אכן הערוך [גרס] בטית ומפרש בגמרא שהוא תני מנה דמדכפל ר' יוסי ביין שמעינן דכפל נמי בבשר:

אבל בחבורת מצוה:    ואפילו שכל המסובין סריקים:

אכל שקצים ורמשים:    ה"ה אם אכל עוף טהור אינו נעשה בן סורר ואיצטריך לאשמועי' דפטר אשקצים אפילו שאכל טרטימר בשר חסר כזית מבהמה טהורה והשלימו לטרטימר מבשר עופות טמאים פטור משום דאינו שומע בקולו של מקום דכוותה שהשלים בעופות טהורים מיחייב:

אכל טבל ומעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שלא נפדו:    אית דלא גרסי לה ובגמרא בפסקא ליתא וגם בירושלמי ליתא כלל וגם הרמב"ם ז"ל לא הזכירם שם בפ"ז דהלכות ממרים. וגם הר"ר יהוסף ז"ל כתב לא מצאתי זה בכל הספרים וצ"ע ע"כ:

אע"פ שאין ראיה לדבר:    וכתב הרמב"ם ז"ל שם פ"ז אכילה זו שהוא חייב עליה דברים הרבה יש בה והן כולם הלכה מפי הקבלה ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

משיאכל טרטימר:    והוא משקל חמשים דינרין, שמשקלן ארבעת אלפים ות"ת שעורות בינונית [ולפי מה שכתבתי בשם המעדני יו"ט [ברכות פ"ג סי' ל'] דקווינט הוא צ"ו שעורות, וא"כ דינר משקלו קווינט, נמצא נ' דינרים הם י"ב לאעה וחצי]:

בשר:    בשל ולא בשל כדרך שהליסטין הרעבתנין אוכלין:

וישתה חצי לוג:    הוא ב' רביעיות, שהן כשיעור שלשה ביצים:

יין האיטלקי:    יין משובח הבא מאיטאליען. [ונ"ל דרבותא נקט איטאלקי, דכ"ש בשתה יין משובח שבמדינתו, דמצוי לו, ואיכא טפי למיחש דאתי למסרך], ודוקא בשתאו מזוג ולא מזוג כדרך שהליסטין שותין, וגם דוקא שגנב משל אביו מעות [כמ"ג], וקנה בשר ויין במדה זו, ואכל ושתה:

רבי יוסי אומר מנה בשר ולוג יין:    היינו הכפל משיעור הנ"ל:

אכל בחבורת מצוה:    בסעודת מצוה כחתונה ומילה וכדומה:

אכל בעבור החדש:    דזה נמי סעודת מצוה, וקא משמע לן דאף שלא נהגו לאכל בסעודתה רק פת וקטנית, והוא נתן המעות שגנב ואכל שם בעד המעות בשר. אפילו הכי פטור:

אכל מעשר שני בירושלם:    קא משמע לן אף שאין באכילתו גופה מצוה, רק מצותו שהמעשר או דמיו יאכלו בירושלים, ואפילו על ידי אחרים, אפילו הכי מדאיכא עכ"פ סרך מצוה, לא אתא למסרך:

שקצים ורמשים:    דכתיב איננו שומע בקולינו, ולא זה דאפילו בקולו של הקב"ה אינו שומע, ולא אתא למסרך:

נראה לי דר"ל שתה יין טבל, וכ"כ אילך ביין מיירי, ושתייה בכלל אכילה [כשבועות דף כ"ב ב']:

ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו:    עיין ברכות פ"ז:

אכל דבר שהוא מצוה:    אפילו מצוה דרבנן, כבתנחומי אבלים, דאי מרישא סד"א דוקא אכילת פסח או קדשים, דמצות אכילתן מדאורייתא, ואף דסעודת עיבור חודש נמי מדרבנן, על כל פנים המצוה גופא דאורייתא, קא משמע לן תנחומי אבלים דהמצוה גופה דרבנן:

ודבר שהוא עבירה:    לאתויי תענית צבור:

אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו:    וגם שלא יהיה איסור, מוכח משם, דמסתמא שלמה רק מהיתר הזהיר דאל"כ בלי זולל אסור, וגם שלא יהיה מצוה מוכח משם דמצוה לא נקרא זולל, ואינו ראיה גמורה, דדלמא בכל מאכל נקרא זולל, ושלמה מהממשיך טפי הזהיר:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

בבלי ע א  רמב"ם הלכות ממרים ז ב