ביאור:משלי ב יא
משלי ב יא: "מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה -"
תרגום מצודות: - אז המזימה (מחשבת החכמה) תשמור עליך -
תרגום ויקיטקסט: וכן, ההיכרות עם סוגים שונים של מזימה שנועדו לפגוע בך תשמור עליך ותעזור לך לזהות אותן, והתבונה שלך תנצור (תשגיח עליך) שלא תיפול בפח:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ב יא.
דקויות
עריכהמהי מזימה? ואיך היא יכולה לשמור עלינו? ומה הקשר בינה לבין התבונה?
1. יש שפירשו, על-סמך ההקבלה בין מזימה לבין תבונה, שהמזימה היא "התורה" (רש"י) או "מחשבת החכמה" (מצודות).
2. בתלמוד (בבלי עבודה זרה יז:) פירשו את המילה בשינוי ניקוד מִזִּמָּה - החכמה (שנזכרה בפסוק הקודם) תשמור עליך מפיתויים של זימה. מעבר לעובדה שהאדם יכול להשתמש בתבונה כדי לזהות פיתויים - עצם העובדה שהאדם עוסק בתבונה, גורמת לזולת לכבד אותו, ומרוממת אותו מעל עולם החומר והפיתוי.
3. ולענ"ד, מזימה היא תוכנית שמטרתה לפגוע בזולת (היפוכה של תושיה, שהיא תוכנית שמטרתה לעזור). אדם הלומד תבונה יכול להכיר את המזימות שאחרים זוממים נגדו, וההיכרות הזאת עם המזימה תשמור ותגן עליו.
תבונה היא הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות; נצירה היא שמירה פעילה (שומר עומד בשער המחנה ומחכה שיבואו אויבים; נוצר גם עושה סיורים כדי לזהות את האויבים לפני שהם מגיעים). אדם שיש לו תבונה לומד כל-הזמן מזימות חדשות, וכך הוא תמיד מוכן ומוגן מפני אויבים המנסים לשים לו רגל.
השמירה בפסוק זה מתייחסת לשני סוגים של סכנות - סכנות חומריות הנובעות מאויבים חיצוניים, וסכנות רוחניות הקשורות ליצרים ותאוות הנמצאים בתוך האדם עצמו. שני הסוגים הללו נרמזים בשמונת הפסוקים הבאים, המתחלקים לשתי קבוצות מקבילות של 4 פסוקים:
הקבלות
עריכהמזימה במשמעות חיובית נזכרה גם במשלי א4.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/02-11