ביאור:מעומד/מקרא/תורה/שמות/טז
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ פרק זה במהדורה הרגילה (ללא עימוד) (ומהדורות נוספות של שמות פרק טז)
מן ושליו
עריכהוַיִּסְעוּ מֵאֵילִם
וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין, אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי,
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
התלונה ודבר ד'
עריכה
סיפור אכילת מן במדבר נוגע לחמישה זמנים: א. הערב - זמן השלו. ב. הבוקר המוקדם - זמן מן. ג. כחום השמש - זמן מן נמאס. ד. יום השישי - לחם משנה. ה. יום השביעי - אל יצא איש. בכל נקודת זמן נוצרה בעיה. הסיפור מסופר ברבדים שונים, חלקם הסברים לרבדים האחרים. דברי משה מתקדמים בד"כ מהוראה להוראה אך לעתים דבריו נאמרים פעמיים, והתגובות של בני ישראל אליהם גם הם חוזרים לעתים לאחור. לא תמיד ברור מהו הרובד המוסבר ואיזהו הרובד העיקרי. חז"ל למדו בדרך דרש רבים מהלכות שבת מתוך מאמרי הכתוב הכפולים כאן, ביניהם על איסורי בישול, ובמיוחד את איסור היציאה מתחום שבת,וכל הלכות עירובים הנובעים מכך. |
וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר.
וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם,
בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע,
כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה,
לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב?!
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה:
הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם,
וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ.
- לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי? אִם לֹא?
וְהָיָה: בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ,
וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם.
נאום משה על בשר בערב ולחם בבוקר
עריכהוַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
עֶרֶב - וִידַעְתֶּם כִּי יְהוָה הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
וּבֹקֶר - וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְהוָה - בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל יְהוָה.
וְנַחְנוּ? מָה כִּי תַלִּונוּ עָלֵינוּ?
לפי פשוטו הסיפור מוסבר שוב, הפעם בעברית עתיקה ובתוכו הסברים והבהרות |
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה:
בְּתֵת יְהוָה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל, וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ -
בִּשְׁמֹעַ יְהוָה אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו.
וְנַחְנוּ מָה? לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל יְהוָה!
הודעת הקב"ה
עריכהוַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן:
אֱמֹר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
קִרְבוּ לִפְנֵי יְהוָה!
- כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם.
וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר,
וְהִנֵּה כְּבוֹד יְהוָה נִרְאָה בֶּעָנָן!
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר:
בֵּין הָעַרְבַּיִם - תֹּאכְלוּ בָשָׂר וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם!
וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי - יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוא הLוה שלכם.
וַיְהִי בָעֶרֶב - וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה
וּבַבֹּקֶר - הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה.
וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל, וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק
- מְחֻסְפָּס, דַּק לפי פשוטו: אבקתי, שנדוך במדוכה "עד דק". המילה באה מצליל הדיכה. ובהשאלה גם בארמית: דיוק ודקדוק - התבוננות בפרטים הקטנים, ופירוק לגורמים קטנים - כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ.
וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו:
מָן הוּא?
- כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא לפי פשוטו: פירוש מקראי בעברית לשאלה המקורית בארמית או בעברית עתיקה יותר
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם:
הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָכֶם לְאָכְלָה!
שוויונות: איש לפי אכלו |
{{רן|
- זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה:
- לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ.
- - עֹמֶר - לַגֻּלְגֹּלֶת, מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם לפי פשוטו: פירוש או פירוט מקראי לחוק: "איש לפי אכלו"
- - אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ לפי פשוטו: פירוש או פירוט מקראי על הרובד הקודם או פירוש בלשון אחרת
- תִּקָּחוּ.
- וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט.
- וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר: וְלֹא הֶעְדִּיף - הַמַּרְבֶּה, וְהַמַּמְעִיט - לֹא הֶחְסִיר.
- אִישׁ - לְפִי אָכְלוֹ לָקָטוּ.
לסיים הכל. איסור ההותרה לבוקר |
- וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם:
- אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר.
- וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה.
- וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר - וַיָּרֻם תּוֹלָעִים, וַיִּבְאַשׁ.
- וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה.
ביום השישי - שני העומר |
- וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ - וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ? וְנָמָס.
- וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה - שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד.
- וַיָּבֹאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה!
- וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם:
- הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה: שַׁבָּתוֹן
- - שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַיהוָה מָחָר...
- אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ - אֵפוּ
- וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ - בַּשֵּׁלוּ
- וְאֵת כָּל הָעֹדֵף - הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר.
- וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד הַבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה,
- וְלֹא הִבְאִישׁ, וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ.
ביום השביעי - שבת |
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה:
אִכְלֻהוּ הַיּוֹם - כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַיהוָה,
הַיּוֹם - לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה!
שֵׁשֶׁת יָמִים - תִּלְקְטֻהוּ,
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי - שַׁבָּת! - לֹא יִהְיֶה בּוֹ.
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט וְלֹא מָצָאוּ.
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה:
עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתָי?!
רְאוּ נראה כי אלה המשך דברי משה לעיל כִּי יְהוָה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת,
עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי - לֶחֶם יוֹמָיִם.
שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו!
אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יתכן כי זהו פירוש לביטוי "שבו איש תחתיו"!
וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי.
סיכום, ושימור צנצנת מן
עריכהוַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה:
זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה:
מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ - לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם
לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר,
בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן:
קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן,
וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְהוָה לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם.
- כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶל מֹשֶׁה.
וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת.
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה
עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת.
אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן שוב נראה כפירוש של הקטע הקודם
וְהָעֹמֶר - עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא גם זה נראה כפירוש למסופר לעיל.