ביאור:מ"ג בראשית מא לו

תוכן דף זה לקוח מאתר פ"ש, באדיבות מנהל האתר, להגדיל תורה ולהאדירה.

בראשית מא · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז

וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ

פירוש. מהי משמעות הפקדון כאן?

רש"י

והיה האכל. הצבור כשאר פקדון הגנוז לקיום הארץ:

רמב"ן

והיה האוכל לפקדון לארץ. אמר שיהיה האוכל פקדון ביד פקידי פרעה לצורך הארץ לשבע שני הרעב, ולא יוציאו ממנו לדבר אחר שלא תכרת הארץ ברעב, כאשר לא מתו הפרות בכחשיהן:

רבינו בחיי

והיה האכל לפקדון. כשם שהפקדון הוא לבעליו בכל מקום כך יהיה זה פקדון שמור לאכילת בעליו לצורך הארץ לשבע שני הרעב אשר תהיינה בארץ מצרים, כדי שלא תכרת הארץ ברעב כאשר לא מתו הפרות בכחישותן:

לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב:

מה בין "הארץ" לבין "ארץ מצרים"?

אור החיים

לשבע שני הרעב אשר וגו'. פירוש קודם כל דבר יהיה סיפוק ארץ מצרים לפרנס רעבונם ואחר כך לשאר ארצות, והוא אומרו אחר סיפור רעב מצרים ולא תכרת הארץ וגו' כאן כלל כל הארץ: