ביאור:מ"ג בראשית מא לג
וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם עריכה
ועתה ירא וגו'. טעם יוסף שנעשה יועץ למלך והוא לא בקש ממנו אלא פתרון החלום, כי בא לתת לו טעם אשר הראהו ה' את אשר הוא עושה כי הוא כדי שיפקד פקידים וגו'. עוד להיות שהראוהו בחלום שבלעו הפרות הרקות לפרות הבריאות זה יגיד כי יתפרנסו שני רעב משני שבע, ולזה אמר ירא פרעה וגו':
ועתה ירה פרעה. מאחר שהאל יתברך הגיד הרעב העתיד, למען תתור להושיע את עמך, והראך השבע להודיעך במה תושיע, ראוי לך למען לא תחטא לו שתראה איש נבון וחכם. עיוני ומעשי בהנהגת המדינות שישים הוא לב לזה, "ומלכא לא להוא נזק" (דניאל ו, ג).
[מובא בפירושו לפסוק ד'] ותאכלנה הפרות. על דעתי הוא סימן שיאכלו שני הרעב את שנות השבע, ומזה למד יוסף לאמר לפרעה ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות, והיה האוכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב, כי ראה שהפרות והשבלים הטובות תבואנה אל קרב הרעות. ואיננה עצה, כי הליועץ למלך נתנוהו, רק בפתרון החלום אמר כן. ונשכח כל השבע, ולא יודע השבע, פתרון ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע, כי ראה שלא היו באכילתן בריאות וטובות, רק היו להן למחיה, אילו לא אכלו אותן היו מתות בכחשיהן. ולא כדברי רש"י שאמר ונשכח כל השבע, הוא פתרון הבליעה:
[הובא בפירושו לפסוק כ"ז] ומ"ש ועתה ירא פרעה. הזכיר לשון ועתה לפי שממהר האלהים לעשותו ע"כ אמר ועתה היינו תכף ומיד ירא פרעה. ומה שהקשה הרמב"ן הליועץ נתנו למלך כו' נראה לי שזה מעין הפתרון, שהרי הרחיק פתרון החרטומים בעבור שקשה לו למה הראה ה' דווקא לפרעה כזאת כמבואר למעלה, ע"כ אמר בפתרונו שלכך הראה ה' לפרעה דווקא, כי שירא איש חכם ונבון לתקן פרצה זו.
ירא פרעה איש נבון וחכם. אמר לו שיצטרך לאיש נבון וחכם שיהיה ממונה על כל הארץ, ויפקד עוד פקידים תחתיו שילכו בארץ ויקבצו את כל אוכל, כי לא יוכל השליט ללכת בכל הארץ.
ואמר לו שיהיה נבון וחכם, נבון, שידע לנהל עם ארץ מצרים בלחם לפי הטף מידו, ולתת להם כדי חיותם, וימכור המותר לארצות האחרות לאסוף עושר וממון לפרעה. וחכם, שידע לקיים התבואה שלא תרקב, שיערב עם כל מין דבר המקיים אותו בטבעו, כגון חומטין שהזכירו רבותינו (שבת לא.), והכסף החי הממית הכנימה, וכיוצא בהן. ואמרו בבראשית רבה (צ ה) ערב בהן עפר וקיסומיות דברים שמקיימין את התבואה, ואמר יוסף כל זה בעבור שיבחרו אותו, כי החכם עיניו בראשו:
איש נבון וחכם. לדעת אופן אוצרות התבואה לבל תרקב וזה מהתבונה. ואומרו וחכם שיודע כלליות החכמות לדעת חכמת התשבורת וההנדסה והמספר, והקדים נבון כי הוא דבר המעכב יותר כדי שתתקיים התבואה:
ואמר נבון, שידע לנהל עם ארץ מצרים בלחם לפי הטף בידו ולתת להם לחם כדי חיותם למכור המותר לארצות לאסוף ממון לפרעה. ואמר חכם, שידע לקיים התבואה שלא תרקב שיערב בכל מין דבר המקיים אותו בטבעו, ואמר כן בעבור שיבחר בו המלך כי החכם עינו בראשו, כן פירש הרמב"ן ז"ל:
ועתה ירה פרעה. מאחר שהאל יתברך הגיד הרעב העתיד, למען תתור להושיע את עמך, והראך השבע להודיעך במה תושיע, ראוי לך למען לא תחטא לו שתראה איש נבון וחכם. עיוני ומעשי בהנהגת המדינות שישים הוא לב לזה, "ומלכא לא להוא נזק" (דניאל ו, ג).
[מובא בפירושו לפסוק ל"ה] ויש אומרים כי טעם בר להיותו עם שבליו. והנכון בעיני שנקרא בר אחר מלאכת לזרות או להבר. והאומר כי אויר מצרים לח בעבור היאור ולא יעמד שם דגן ז' שנים. יוכל לערבו עם דברים שיעמידוהו:
וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם: עריכה
ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם. יאמר יצטרך לאיש נבון וחכם שיהיה ממונה על הארץ, וזהו וישיתהו על ארץ מצרים כלומר ישיתהו עליון על כל בני ארץ מצרים.