ביאור:מ"ג בראשית מא יב
וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים
עריכהנער עברי עבד. ארורים הרשעים שאין טובתם שלמה מזכירו בלשון בזיון: נער. שוטה ואין ראוי לגדולה: עברי. אפילו לשוננו אינו מכיר: עבד. וכתוב בנימוסי מצרים שאין עבד מולך ולא לובש בגדי שרים. (ס"א שירים וכן גרס רא"ם):
וַנְּסַפֶּר לוֹ וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר:
עריכהאיש כחלומו. לפי החלום וקרוב לעניינו:
איש כחלומו. לפי החלום וקרוב לענינו, לשון רש"י. ויותר נכון שיאמר כי לכל אחד ממנו פתר כאשר היה אמתת חלומו העתיד לבא לו, כי כאשר פתר כן היה לנו. וכן (להלן מט כח) איש אשר כברכתו ברך אותם, כברכה הבאה אליו: ועל דעתי אין צורך, אבל אמר איש את חלומו פתר לנו, ויהי כאשר פתר לכל אחד כן בא והגיע אלינו. הגיד כי היו חלומות שונים ולהם פתרונים שונים, כאשר יפרש, שלא יחשוב שחלום אחד חלמו שניהם ופתרון אחד להם. וכן לדעתי איש כברכתו ברך, שלא ברך אותם ברכה שוה לכולם אלא ברכה מיוחדת לכל אחד כאשר פירש ואמר לו:
איש כחלומו פתר. כמשמעות חלומו פתר וגם כמו שפתר לנו כן היה: