ביאור:יהושע א יח

יהושע א יח: "כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ, וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ - יוּמָת. רַק חֲזַק וֶאֱמָץ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע א יח.


כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ

עריכה

יַמְרֶה

עריכה

"יַמְרֶה" - פעל בניגוד להוראות, מרד (מילוג). פעולה אקטיבית: עבר על מצוות 'לא תעשה'.
"לֹא יִשְׁמַע" - סרב לבצע, נמנע מלציית. חוסר פעולה, פאסיבי: עבר על מצוות 'עשה'.

ראובן וגד אומרים: "כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ" ואז הם מוסיפים "וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ - יוּמָת"
החלק הראשון דומה לשני: "אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ" - "וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ", אז למה הם הוסיפו את החלק השני?
"יַמְרֶה" זאת פעולה לא נכונה (מצוות לא תעשה), ו"לֹא יִשְׁמַע" זה חוסר עשיה (מצוות עשה) - בדבריהם הם מכסים את שתי האפשרויות.

החלק השני חלש יותר, כי אדם יכול לשמוע ולא לעשות, או שהוא עסוק ולא מגיב, או נמצא במקום רחוק והוא לא שמע ולא ידע. אולם ברור שהביטוי: 'יִשְׁמַע בקולך' (המילה 'דְּבָרֶיךָ' מחליפה את המילה 'בקולך') פרושו: יצית, היה ממושמע, עשה את הנדרש, כפי שאלוהים פקד על אברהם, "שְׁמַע בְּקֹלָהּ, כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (ביאור:בראשית כא יב).

"פִּיךָ" קשור ל"יִשְׁמַע" - מה שיצא מפי יהושע והשוטרים שלו ונשמע על ידי החילים. אולם פקודות ניתן להוציא בכתב, ואז רואים את הפקודה. ייתכן שרוב העם לא ידע לקרוא ולכן שמים יותר דגש על דיבור ושמיעה.

לְכֹל

עריכה

הבעיה במילים "יַמְרֶה" ו"לֹא יִשְׁמַע" היא שאדם יכול לבצע חלק מהפקודה, אבל לא במלואה. ייתכן שהוא יעשה את זה באטיות, או ידחה בזמן, וכך החילים יגיעו לקרב לאחר שהקרב נגמר בתבוסה או נצחון. לכן הם הוסיפו "וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ", והדגש הוא על 'כל' ולא חלק.

אולם בדבריהם נוצר מצב, שבמידה ויש יותר מפקודה אחת, ואדם מבצע רק אחת או רק חלק מהן, אז הוא פטור, הן הם התחיבו - שרק אדם שלא יעשה את 'כל' הפקודות ביחד - יומת.

יוּמָת

עריכה

כיוון שיש כאן שתי הבטחות, השאלה היא אם כשלון לבצע כל אחת מההבטחות עונשה מוות או רק החלק השני. סביר שלכולם היה ברור - סרוב פקודה עונשה מוות.

לא נאמר דבר על משפט, עדים, בדיקה, וברור לפי החוק והצדק. ייתכן שהיתה בעיה בהבנת הפקודה, או שהיו פקודות סותרות. ייתכן שהיתה סיבה למחדל למלא את הפקודה במלואה, ייתכן שהתנאים השתנו ואין צורך או יכולת לבצע את הפקודה. האם חילים שיצאו לקרב ולא נצחו יוצאו להורג כי הם נכשלו למלא את הפקודה במלואה?
ראובן וגד היו צריכים להגיד 'יומת לפי החוק'.

יהושע לא קבע שהסרבן יומת. ראובן וגד הוסיפו את זה כדי להדגיש את נאמנותם. שגיאה דומה עשה יעקב כאשר, בחוסר ידע, הוא גרם שרחל תועמד בסכנת מוות (ביאור:בראשית לא לב), ואחי בנימין כמעט גרמו למותו של בנימין (ביאור:בראשית מד ט).

חוק שאינו ברור

עריכה

חוק שאינו ברור אינו מחייב.

ערוכי דין יכולים לעשות מטעמים מהמשפט הזה כדי להגן על הלקוח שלהם. החוק לא היה ברור, ומלבד שרירות לב של שליט, אי אפשר לבצע אותו בהגינות. כמובן שאין צורך לדרוש שראובן וגד יגישו הצעת חוק מושלמת במספר מילים כל כך קטן.

רַק חֲזַק וֶאֱמָץ

עריכה

ראובן וגד, גם הם חושבים שיהושע הוא לא כל כך אמיץ וחזק. הם שמעו את דברי משה ליהושע, ככתוב: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל: חֲזַק וֶאֱמָץ, כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם, וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם" (דברים לא ז), והבינו שגם משה חושב שיהושע צריך עידוד להיות חזק בגוף ואמיץ ברוח.

ראובן וגד מזהירים את יהושע 'שרק אם תהיה חזק ואמיץ' ואלוהים יצליח את דרכך אז אנחנו נשמע לפקודותיך, נעבור לפני ה', ונהיה מוכנים למות למענך ולמען העם.