ביאור:משלי יז כג

משלי יז כג: "שֹׁחַד מֵחֵיק רָשָׁע יִקָּח, לְהַטּוֹת אָרְחוֹת מִשְׁפָּט."

תרגום מצודות: הרשע יקח שוחד מחיק הנותן בסתר רב, למען הטות ארחות משפט לזכותו בדין.

תרגום ויקיטקסט: השופט הרשע אינו מחכה שבעלי הדין יציעו לו שוחד, אלא לוקח שוחד בעצמו מחיקו של בעל-הדין שהוא משער שיוכל לגמול לו על כך שיטה את אורחות המשפט לטובתו.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יז כג.

דקויות

התורה והחוק אוסרים על אדם בעל תפקיד ציבורי לקחת שוחד, כלומר לקבל טובת הנאה מאדם שעשוי להיות מושפע מהחלטה שלהם. אם חבר-כנסת, למשל, מקבל כסף מבעלים של מפעל שמזהם את האויר, הדבר עלול להטות את שיקול הדעת שלו ולגרום לו להצביע נגד חוק שאוסר על זיהום אויר.

אולם, לפעמים אנשים בעלי תפקיד ציבורי פועלים מתוך שיקול דעת מוטה גם מבלי שקיבלו שוחד, משום שהם מצפים לקבל טובת הנאה כלשהי בעתיד, אחרי שיעזבו את השירות הציבורי; לדוגמה, חבר-כנסת מצביע נגד חוק שאוסר על זיהום אויר, כי הוא מצפה לקבל משרה במפעל מזהם לאחר סיום כהונתו. בעיה זו נרמזת בפסוק שלנו:

חיק מציין מקום נסתר, האויר הסמוך לגוף האדם.

בדרך כלל, השופט המושחת לוקח את השוחד מתוך היד של הנשפט - הנשפט מציע לו כסף בידו והוא לוקח אותו; אבל השופט הרשע לוקח את השוחד מתוך החיק של הנשפט - עוד לפני שהנשפט הציע לו כסף, הוא כבר מזהה שיש לו שוחד בחיקו, כלומר יש טובת הנאה כלשהי שהוא עשוי לקבל ממנו, ולכן הוא מטה אורחות משפט ופוסק לטובתו.

"בתי המשפט בארץ מחכים שיראו להם הסכם בנוסח: "צד א', להלן המשחד, מעביר לצד ב', להלן המשוחד", וגו'. הסכם כזה אין ולא יהיה, כמובן" . בעיית השוחד היא מורכבת ומתוחכמת יותר.

אנשים בעלי ניסיון בשירות הציבורי כבר שמו לב לבעיה זו וניסו להציע פתרונות, למשל: "בתוכנית למלחמה בשחיתות שפרסמתי ביולי 2007, הצעתי כי על כל בעל תפקיד בכיר בשירות המדינה תחול חובת צינון שלא תפחת מתקופה של שנתיים לאחר סיום תפקידו, ביחסים שבינו לבין חברה ממשלתית או תאגיד סטאטוטורי הקשור למשרד בו כיהן. במקביל נקבע מנגנון המסדיר את התגמול שישולם בעת תקופת הצינון, בכדי שכל החייבים בחובה זו יוכלו לעמוד בה במלואה ללא חששות לפרנסתם" ; האם ניתן למצוא פתרונות טובים יותר? נשאיר זאת כשאלה לקוראים.

מיהו הרשע?

1. הרשע הוא השופט, הלוקח את השוחד (ראו למעלה). פירוש זה מתאים לטעמים, המפרידים בין המילה "מחיק" למילה "רשע".

2. הרשע הוא בעל הדין, שמחיקו לוקחים את השוחד. לפי זה פירוש הפסוק הוא " שוחד מחיק רשע, ייקח [השופט, והתוצאה תהיה] להטות אורחות משפט". "התורה הזהירה על השופט שלא ייקח שוחד, ועתה בא להודיע כי נותן השוחד גם הוא רשע... גם יש לפרש רשע בדין, כי החייב, הטוען שקר, דרכו לתת שוחד" (ר' יונה).

"שוחד" כמשל

יש מפרשים שדרשו את כל הפסוק כמשל ובמשמעות חיובית:

1. משל ליחסו של ה' אל החוטא - ה' מקבל את דברי תפילתו הנאמרים בצנעה, בחיק: "הקב"ה מקבל דברי הכנעה ופיוס מחיק הרשעים... להפוך דינו מרעה לטובה" (רש"י);

- אמנם, בתורה נאמר בפירוש ((דברים י יז): "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד".

-- אולם חכמי המדרש (מדרש תהלים יז ב) תירצו, שה' אינו לוקח שוחד כשהאדם נדון על מעשיו בעולם האמת, אבל ה' דווקא כן לוקח "שוחד" (של תשובה ותפילה וצדקה) בעולם הזה.

2. עצה למלחמה עם יצר הרע - "לשחד" אותו בדברים המותרים, לדוגמה: "לא לחינם המציא ה' יתברך בדורות האלו האחרונים עניין העשב הנקרא טאבאק"ו בלעז, כי הוא שוחד גדול אל החיצונים, בין בעפרו ובין בעשנו, ועל-ידי השוחד הזה מסתלק המונע ומניח לבני אדם לעשות את שלהם וגם להשלים את תיקונם" (רמ"ד ואלי).

- גם פירוש זה לא זכיתי להבין, שהרי המציאות מראה ש"שוחד" זה גורם נזק רב למשתמשים בו. אלא אם כן, מכוון לקנאביס וצמחי מרפא.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/17-23