פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

דניאל פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב       (מהדורות נוספות של דניאל יא)


המשך המראה הרביעי של דניאל

א "וַאֲנִי המשך דברי גבריאל המלאך מהפרק הקודם המספר לדניאל ש- בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי שאז התחילה מלכות פרס לשלוט על העולם, שריהם בשמים בקשו מה' שיתן להם רשות להכביד את שילטונם על ישראל, עָמְדִי לְמַחֲזִיק עמדתי להחזיק, לתמוך וּלְמָעוֹז ולחוזק לוֹ למיכאל שרכם לבקש מה' שלא יכבידו עליכם. ב וְעַתָּה אֱמֶת אַגִּיד לָךְ: הִנֵּה עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים כורש הפרסי (שהיה מלך בשעת הנבואה הזאת) אחשורוש, ודריוש הפרסי עֹמְדִים לְפָרַס ימלכו על פרס, וְהָרְבִיעִי דריוש הפרסי שהוא רביעי לדריוש המדי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר גָּדוֹל מִכֹּל יותר מכל המלכים שלפניו, וּכְחֶזְקָתוֹ וכאשר הוא יתחזק בְעָשְׁרוֹ יָעִיר הַכֹּל יעורר את כולם להלחם אֵת עִם מַלְכוּת יָוָן. ג וְעָמַד מֶלֶךְ גִּבּוֹר ממלכת יון, אלכסנדר מוקדון, וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב שילטון גדול (על הרבה ארצות ולאורך זמן רב) וְעָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ בדריוש הפרסי (יהרוג אותו ויכבוש את הפרסים). ד וּכְעָמְדוֹ כשיתחזק במלכותו תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתוֹ שימות. אלכסנדר מת בגיל 33 וְתֵחָץ מלכותו תחצה לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם שלשה חלקים שהפסוקים יתיחסו אליהם בהמשך: א. ,הממלכה הסלאוקית (סוריה) בראשותו של סלאוקוס הראשון ב. מצרים התלמיית, בראשותו של תלמי הראשון ג. מספר ממלכות במרכז אסיה בראשותו של אנטיגינוס מונופתלמוס, וְלֹא ומלכותו לא תהיה לְאַחֲרִיתוֹ לזרעו, אלא לזרים (את כל משפחתו הרגו - עיין דיאדוכים) וְלֹא כְמָשְׁלוֹ אֲשֶׁר מָשָׁל הם לא יהיו חזקים כמוהו כִּי תִנָּתֵשׁ תעקר מַלְכוּתוֹ, וְלַאֲחֵרִים מִלְּבַד אֵלֶּה חוץ מארבע המושלים בארבע חלקי המלוכה יהיו עוד מושלים קטנים תחתיהם. ה וְיֶחֱזַק ויתגבר מֶלֶךְ הַנֶּגֶב תלמי הראשון שמלך על מצרים אחרי מות אלכסנדר על אנטיגינוס מונופתלמוס שהשתלט על רוב שטחי האימפריה של אלכסנדר הגדול, וגירש את סלאוקוס הראשון מאזור סוריה ע"י שניצח אותו בקרב עזה. ואח"כ וּמִן שָׂרָיו סלאוקוס הראשון שנהיה שר צבא אצל תלמי אחרי שברח מאנטיגינוס, וְיֶחֱזַק עָלָיו הכניע את אנטיגינוס לגמרי, ולקח את חלקו בחזרה וּמָשָׁל סלאוקוס מִמְשָׁל רַב על שטח גדול, יותר מֶמְשַׁלְתּוֹ של תלמי. ו וּלְקֵץ שָׁנִים ולסוף הרבה שנים, בזמן אנטיוכוס השני (הנכד של סלאוקוס הראשון) ובזמן תלמי השני (הבן של תלמי הראשון - עיין בית תלמי) יִתְחַבָּרוּ לעשות שלום אחרי שעשו מלחמה בתנאי ש- וּבַת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב שהבת של תלמי מלך מצרים, ברניקֵה תָּבוֹא אֶל מֶלֶךְ הַצָּפוֹן כדי להתחתן אתו, והוא יגרש את אשתו, לאודיקֵה, שהיתה אחות מלך תלמי מאביו, והיה לה שני ילדים מאנטיוכוס. ועל ידי כך לַעֲשׂוֹת מֵישָׁרִים יעשה פשרה בניהם. כיון שהיה תנאי ביניהם שהבן שיוולד לה יירש את אנטיוכוס, וְלֹא תַעְצֹר אבל בת מלך הנגב לא תוכל לעכב את כּוֹחַ הַזְּרוֹעַ של בעלה אנטיוכוס, שאחרי שאביה תלמי השני מת, הוא גרש אותה והחזיר את אשתו הראשונה וְלֹא יַעֲמֹד ואנטיוכוס לא יחזיק מעמד בפני אשתו הראשונה וּזְרֹעוֹ וכוחו ינתן לאשתו הראשונה, שהרעילה אותו כדי שלא יקיים את הבטחתו שהבן של בת תלמי יירש את המלוכה, והמליכה את בנה, סלאוקוס השני (עיין בית סלאוקוס) וְתִנָּתֵן הִיא בת מלך תלמי ביד אשתו הראשונה של אנטיוכוס, והרגה אותה ואת וּמְבִיאֶיהָ השרים שהביאו אותה וְהַיֹּלְדָהּ והאומן שלה וּמַחֲזִקָהּ בָּעִתִּים היועץ שלה שעזר לה בעיתות צרה. ז וְעָמַד למלוך על מצרים תלמי השלישי (עיין בית תלמי) שהוא מִנֵּצֶר שָׁרָשֶׁיהָ מצאצאי אביה של ברניקֵה כַּנּוֹ על כסא מלכותו, וְיָבֹא אֶל הַחַיִל להצטרף אל החיל שכבר עזרו לה, לפני שלאודיקֵה הרגה אותה וְיָבֹא בְּמָעוֹז במדינה הבצורה של- מֶלֶךְ הַצָּפוֹן סלאוקוס השני וְעָשָׂה בָהֶם מלחמה וְהֶחֱזִיק וכבשם. ח וְגַם אֱ‍לֹהֵיהֶם הפסלים שלהם עִם נְסִכֵיהֶם פיסלי מתכת עִם כְּלֵי חֶמְדָּתָם כֶּסֶף וְזָהָב, בַּשְּׁבִי יָבִא מִצְרָיִם, וְהוּא שָׁנִים יַעֲמֹד במנוחה מִמֶּלֶךְ הַצָּפוֹן. ט וּבָא סלאוקוס השני, והחזיר את מלכותו שהיתה לו בסוריה, ואחר כך בא בצי אניות להלחם בְּמַלְכוּת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב בתלמי השלישי והיה לו מפלה גדולה וְשָׁב אֶל אַדְמָתוֹ. י (ובנו) וּבָנָיו של סלאוקוס השני, סלאוקוס השלישי ואנטיוכוס השלישי יִתְגָּרוּ מלחמה בכל העמים סביבותיהם אחרי מות אביהם כדי להחזיר לעצמם את ממלכתם שירשו אותה במצב קשה וְאָסְפוּ הֲמוֹן חֲיָלִים רַבִּים וסלאוקוס השלישי ימות במלחמה וּבָא בוֹא ואנטיוכוס יבא וְשָׁטַף וְעָבָר ויכבוש ויעבור בכל מיני מדינות, וְיָשֹׁב (ויתגרו) וְיִתְגָּרֶה ואחרי הרבה שנים אנטיוכוס יבא למלחמה בתלמי הרביעי, יורשו של תלמי השלישי עַד (מעזה) מָעֻזּוֹ  והוא יכבוש את ארץ ישראל ויגיע עד מצרים, המעוז של תלמי. יא וְיִתְמַרְמַר מֶלֶךְ הַנֶּגֶב תלמי הרביעי וְיָצָא וְנִלְחַם עִמּוֹ, עִם מֶלֶךְ הַצָּפוֹן אנטיוכוס השלישי, וְהֶעֱמִיד ואסף הָמוֹן רָב הרבה חיילים וְנִתַּן הֶהָמוֹן של אנטיוכוס בְּיָדוֹ. יב וְנִשָּׂא הֶהָמוֹן ונתגדלו החיילים של תלמי בעיני כולם (ירום) וְרָם לְבָבוֹ וגבה לבו של תלמי על הצלחתו, וְהִפִּיל רִבֹּאוֹת רבבות מחיילי אנויוכוס וְלֹא יָעוֹז ולא העיז להמשיך ולכבוש אותו (מיד אחרי המלחמה חזר לארצו). יג וְשָׁב מֶלֶךְ הַצָּפוֹן, וְהֶעֱמִיד הָמוֹן רַב הרבה חיילים מִן הָרִאשׁוֹן ממה שהיה לו בהתחלה, ונצח מלחמות רבות, וּלְקֵץ ולסוף הָעִתִּים שָׁנִים הרבה שנים יָבוֹא בוֹא בְּחַיִל גָּדוֹל וּבִרְכוּשׁ רָב להלחם על תלמי החמישי בן תלמי הרביעי אחרי שנפטר אביו והיה רק בן 5 שנים יד וּבָעִתִּים ובזמנים הָהֵם רַבִּים יַעַמְדוּ עוד מלכים חוץ מאנטיוכוס עַל מֶלֶךְ הַנֶּגֶב, וּבְנֵי פָּרִיצֵי עַמְּךָ רשעי ישראל הפורצים את חוקי ה' יִנַּשְּׂאוּ ירוממו את עצמם לומר שהגיע הזמן לְהַעֲמִיד חָזוֹן לקיים את הנבואה, שלפי הבנתם מלך צפון ינצח את תלמי, ויבואו לעזור לו וְנִכְשָׁלוּ הרבה מהם ימותו במלחמה הזו. טו וְיָבֹא מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְיִשְׁפֹּךְ סוֹלֲלָה יכין ערימת עפר מול חומת העיר כדי להלחם ממנה כנגד תושבי העיר וְלָכַד עִיר מִבְצָרוֹת ערים בצורות, וּזְרֹעוֹת וכוחות מלך הַנֶּגֶב לֹא יַעֲמֹדוּ בפני מלך צפון, וְעַם מִבְחָרָיו החיילים המובחרים של מלך הנגב יבואו להלחם וְאֵין להם כֹּחַ לַעֲמֹד בפני מלך צפון. טז וְיַעַשׂ מלך צפון הַבָּא אֵלָיו בארצות שבא אליהם כִּרְצוֹנוֹ וְאֵין עוֹמֵד לְפָנָיו, וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ הַצְּבִי ארץ ישראל וְכָלָה והשחתה (של המקומות שעבר בהם) בְיָדוֹ. יז וְיָשֵׂם פָּנָיו יעדו, אחרי שכבש את ארץ ישראל לָבוֹא בְּתֹקֶף בחוזק כָּל מַלְכוּתוֹ מצרים, מקום מושב תלמי. ואז תלמי פנה לעזרה מהרומיים, וִישָׁרִים ופשרה הציעו הרומיים שיעשה עִמּוֹ עם תלמי וְעָשָׂה וכך הוא עשה. והפשרה היתה ש-, וּבַת הַנָּשִׁים שבתו קליאופטרה (מאחת הנשים שהיתה לו) יִתֶּן לוֹ לאשה, ובתור נדוניה הוא יתן לה את ארץ ישראל שהיתה קודם תחת שליטת תלמי לְהַשְׁחִיתָהּ אנטיוכוס חשב שע"י שיתן לתלמי את בתו היא תעזור לו להרוג את תלמי ולהשתלט עליו, אבל וְלֹא תַעֲמֹד עצתו, כיון שבתו לא הסכימה למרוד בבעלה וְלֹא לוֹ תִהְיֶה ארץ מצרים. יח (וישב) וְיָשֵׂם אח"כ אנטיוכוס פָּנָיו כיוונו לְאִיִּים שהיו בעלי ברית של הרומיים, ופלש גם ליון וְלָכַד רַבִּים, וְהִשְׁבִּית ושיתק קָצִין של הרומיים את אנטיוכוס חֶרְפָּתוֹ לוֹ והיה לו מזה חרפה בִּלְתִּי חֶרְפָּתוֹ הרומיים אמרו לו שהם לא רוצים לעשות לו עוד חרפה, רק ש- יָשִׁיב לוֹ שישיב את המקומות שכבש ושישיב את הוצאות המלחמה. יט וְיָשֵׁב פָּנָיו לְמָעוּזֵּי למבצרי אַרְצוֹ לגבות את המס שהתחייב לתת לרומיים, ושמע שיש בבית עבודה זרה מסוים אוצר גדול, והלך לקחת את האוצר, וְנִכְשַׁל בנסיונו לקחת את האוצר, כיון שהעם התרגזו עליו וְנָפַל והרגו אותו וְלֹא יִמָּצֵא מקום קבורתו. כ וְעָמַד עַל כַּנּוֹ מלכותו, בנו של אנטיוכוס, סלאוקוס הרביעי (עיין בית סלאוקוס) מַעֲבִיר נוֹגֵשׂ וכל חייו היה עסוק לעבור ולנגוש את העם כדי להחזיר לרומיים את חוב אביו הֶדֶר מַלְכוּת ורק זה היה הדר (כבוד) מלכותו, וּבְיָמִים אֲחָדִים אחרי כמה שנים, 12 שנה יִשָּׁבֵר ע"י מרד עבדיו וְלֹא ולא מת ע"י בְאַפַּיִם מרד של העם בפנים המדינה וְלֹא בְמִלְחָמָה של אויבים מבחוץ. כא וְעָמַד והתחזק אחריו המלך אנטיוכוס הרביעי (הידוע כ"אנטיוכוס הרשע") אחיו של סלאוקוס הרביעי, בן אנטיוכוס השלישי עַל כַּנּוֹ בסיסו, מלכותו נִבְזֶה בזוי במדותיו ומעשיו וְלֹא נָתְנוּ עָלָיו הוֹד כתר מַלְכוּת כיון שבן אחיו היה היורש האמיתי, וּבָא בְשַׁלְוָה למלוך כיון שאחיו מת, ובנו הנשאר היה קטן וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקּוֹת בדברי רמיה שהוא ימלוך עם בן אחיו הקטן בינתיים עד שיגדל, כדי לעזור לו, ובסוף הרגו ולקח את המלכות לעצמו. כב וּזְרֹעוֹת הַשֶּׁטֶף החיילים של העמים ששוטפים (שכובשים) בכח הזרוע יִשָּׁטְפוּ נכבשו מִלְּפָנָיו וְיִשָּׁבֵרוּ, וְגַם והוא גם ירצה לכבוש את נְגִיד המלך שיהיה אתו ב- בְּרִית הוא תלמי השישי בן תלמי החמישי שהיה מלך במצרים. כג וּמִן הִתְחַבְּרוּת אֵלָיו יַעֲשֶׂה מִרְמָה הוא יבוא לתלמי כאילו בא לבקר את אחותו קליאופטרה שהיתה אמו של תלמי השישי ואשתו של תלמי החמישי, וְעָלָה וְעָצַם התעצם, התגבר בִּמְעַט גּוֹי עם קצת אנשים, כדרך הבאים לבקר, ולא נזהרו ממנו. כד בְּשַׁלְוָה יגיע למצרים וּבְמִשְׁמַנֵּי מְדִינָה במקום שנמצא הכסף והזהב של המדינה יָבוֹא וְעָשָׂה אֲשֶׁר לֹא עָשׂוּ אֲבֹתָיו וַאֲבוֹת אֲבֹתָיו בִּזָּה וְשָׁלָל וּרְכוּשׁ לָהֶם יִבְזוֹר ישלול, וְעַל מִבְצָרִים יְחַשֵּׁב מַחְשְׁבֹתָיו איך לכבוש אותם וְעַד עֵת וחיכה עד שיגיע הזמן המתאים בשנה הבאה. כה וְיָעֵר כֹּחוֹ וּלְבָבוֹ ויעורר את כוחו ורצונו לבא לשנה הבאה פעם שנייה עַל מֶלֶךְ הַנֶּגֶב בְּחַיִל גָּדוֹל, וּמֶלֶךְ הַנֶּגֶב יִתְגָּרֶה לַמִּלְחָמָה בְּחַיִל גָּדוֹל וְעָצוּם עַד מְאֹד, וְלֹא יַעֲמֹד מלך מצרים לא יחזיק מעמד כִּי יַחְשְׁבוּ עָלָיו שריו של מלך מצרים מַחֲשָׁבוֹת למרוד בו ע"י שאנטיוכוס שיחד אותם. כו וְאֹכְלֵי השרים של מלך מצרים שהם אוכלי פַת בָּגוֹ מאכלו יִשְׁבְּרוּהוּ ע"י שוחד שקבלו מאנטיוכוס. וע"י כך וְחֵילוֹ יִשְׁטוֹף אנטיוכוס יכבוש את חילו של מלך מצרים, וְנָפְלוּ חֲלָלִים רַבִּים. כז וּשְׁנֵיהֶם הַמְּלָכִים אחרי המלחמה אנטיוכוס נפגש עם תלמי לדבר לשלום לְבָבָם לְמֵרָע אבל הכל היה הצגה ובפנים הם חשבו להרע אחד לשני וְעַל שֻׁלְחָן אֶחָד כָּזָב יְדַבֵּרוּ דברו דברי שקר כלפי חוץ, וְלֹא תִצְלָח ובאותה הזדמנות אנטיוכוס לא הצליח במזמתו להרע לתלמי, והוא חשב כִּי ש- עוֹד קֵץ לַמּוֹעֵד עוד יגיע סוף הזמן שיוכל להרע לתלמי. כח וְיָשֹׁב אַרְצוֹ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל שלקח במלחמה וּלְבָבוֹ וכשחזר הביתה דרך ארץ ישראל רצונו היה עַל בְּרִית קֹדֶשׁ להרע לישראל שיש להם ברית קדש עם התורה, וְעָשָׂה והרג רבים מהם וְשָׁב לְאַרְצוֹ. כט לַמּוֹעֵד תקופה יותר מאוחרת יָשׁוּב פעם שלישית וּבָא בַנֶּגֶב למצרים להלחם שוב בתלמי, וְלֹא תִהְיֶה ולא היתה הפעם ההצלחה במלחמה כָרִאשֹׁנָה וְכָאַחֲרֹנָה כמו הפעם הראשונה והשנייה, כיוון שתלמי בקש עזרה מהרומאים. ל וּבָאוּ בוֹ ובאו להלחם באנטיוכוס צִיִּים אניות של כִּתִּים רומאים לעזור למלך מצרים וְנִכְאָה ונשבר במלחמה וְשָׁב ממצרים וְזָעַם עַל בְּרִית קוֹדֶשׁ ובדרך חזור בה עבר דרך ארץ ישראל, הוא התרגז על ברית הקודש שיש ליהודים עם התורה וְעָשָׂה וגזר עליהם גזירות, וְשָׁב כמה פעמים לארץ ישראל כדי להעבירם מדתם וְיָבֵן והוא התבונן לעזור עַל לאלה (היהודים) ש- עֹזְבֵי בְּרִית קֹדֶשׁ שעזבו את התורה. לא וּזְרֹעִים יותר חזקים מִמֶּנּוּ מאנטיוכוס הרשע יַעֲמֹדוּ טיטוס וחייליו. הרבה שנים אחר כך, בזמן חורבן בית שני, וְחִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעוֹז החזק וְהֵסִירוּ ביטלו את קורבן הַתָּמִיד וְנָתְנוּ אדריאנוס שהיה קיסר 40 שנה אחרי טיטוס שם עבודה זרה במקדש הַשִּׁקּוּץ מְשׁוֹמֵם שהיא משוקצת ונאלמת דום, שלא יכולה לדבר. לב וּמַרְשִׁיעֵי בְרִית לרשעי ישראל שמפירים את הברית עם ה' יַחֲנִיף טיטוס יחניף בַּחֲלַקּוֹת בחנופה. הוא שיכנע אותם שיכרתו אתו ברית, ואחר כך הפר את הברית, וְעַם יֹדְעֵי אֱלֹהָיו אלו החכמים של אותו דור, רבי יוחנן בן זכאי וחבריו יַחֲזִקוּ בדברי ברית ה' וְעָשׂוּ דברים כדי להציל את התורה, ע"י הבקשה שבקש מאספסיאנוס אביו של טיטוס שהתחיל את המצור על ירושלים שישאיר את יבנה וחכמיה. לג וּמַשְׂכִּילֵי עָם חכמי ישראל יָבִינוּ לָרַבִּים ידאגו שרבים מהעם יחזיקו באמונתם, וְנִכְשְׁלוּ בְּחֶרֶב ומפריצי העם נהרגו הרבה בחרב אחרי החורבן וּבְלֶהָבָה בִּשְׁבִי וּבְבִזָּה יָמִים תקופה ארוכה. לד וּבְהִכָּשְׁלָם בימי בר כוכבא שמרד באדריאנוס ובסוף נכשל יֵעָזְרוּ עֵזֶר מְעט אע"פ שהם הפסידו ונהרגו, ה' דאג שלא ימותו כולם, וְנִלְווּ עֲלֵיהֶם למורדים רַבִּים מהעם בַּחֲלַקְלַקּוֹת בדברי פתוי שהמורדים שכנעו אותם שיצטרפו למרד. לה וּמִן הַמַּשְׂכִּילִים חכמי ישראל כגון רבי עקיבא שהסכים לבר כוכבא יִכָּשְׁלוּ יטעו בהסכמה למרד (כיון שעם ישראל היה צריך להיות נכנע לרומאים) והטעות היתה מכוונת מה' כדי לִצְרוֹף להסיר את הפסולת של רשעי ישראל מהטוב בָּהֶם ע"י המלחמות וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עוונותיהם. והברור הזה יהיה תמיד עַד עֵת קֵץ עד שיגיע הקץ (יהיו לפעמים גזירות על עם ישראל וימותו רבים כדי לצרפם ולבררם), כִּי עוֹד הרבה זמן עד שנגיע לַמּוֹעֵד הגאולה. לו וְעָשָׂה כִרְצוֹנוֹ הַמֶּלֶךְ יגיע זמן שהנוצרים שהם צאצאי מלכות רומי, יפתחו את המדע, ואת החקירות, ואת הזכות של כל אחד לעשות כרצונו (דמוקרטיה) וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְגַּדֵּל עַל כָּל אֵל שיפתח כל מיני חכמות ורפואות שנראה שעל ידם האדם יכול להצליח ולחיות מעל רצון האל וְעַל אֵל אֵלִים הקב"ה יְדַבֵּר נִפְלָאוֹת את הדברים הנפלאים שהוא עושה, וְהִצְלִיחַ לעשות דברים נפלאים גם כשכופר באל עַד כָּלָה זַעַם הכפירות ימשכו עד הגאולה שיכלה הכעס על ישראל כִּי וכאשר נֶחֱרָצָה נֶעֱשָׂתָה יעשה הכריתה, של הגויים בימי המשיח תתבטל ג"כ האפיקורסות הזאת. לז וְעַל אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו העבודות זרות שהאמינו בו אבותיו לפני שהגיע הנצרות לֹא יָבִין למה אבותיו עבדו כאלה שטויות, וְעַל איסור חֶמְדַּת נָשִׁים זנות וְעַל כָּל אֱלוֹהַּ ועל אלהים ששולט בכולם כמו שהנוצרים האמינו לֹא יָבִין בחכמת שכלו שהוא קיים, כִּי עַל כֹּל יִתְגַּדָּל יחשוב שהוא יכול להתגדל על הכל בלא עזרה של אלהים. לח וְלֶאֱלֹהַּ מָעֻזִּים לאלהי הכח שיאמר שהם עַל כַּנּוֹ בסיסו, שהוא הבסיס להצלחה יְכַבֵּד, וְלֶאֱלוֹהַּ אֲשֶׁר לֹא יְדָעֻהוּ אֲבֹתָיו שהוא אלהי הכח יְכַבֵּד בְּזָהָב וּבְכֶסֶף וּבְאֶבֶן יְקָרָה וּבַחֲמֻדוֹת האמונה תהיה שהכסף הוא העיקר בחיים, והוא הצלחת החיים. לט וְעָשָׂה לְמִבְצְרֵי את מבצריו מָעֻזִּים חזקים עִם אֱלוֹהַּ נֵכָר הכח, והחכמה, אֲשֶׁר (הכיר) יַכִּיר ומי שהוא חכם בכל מיני חכמות יַרְבֶּה לו כָבוֹד, וְהִמְשִׁילָם בָּרַבִּים על הרבה אומות, כמו אמריקה, אנגליה, וצרפת, ששלטו על הרבה אומות פחות חכמות מהם וַאֲדָמָה יְחַלֵּק והם חילקו את אדמות העולם ביניהם (קולוניאליזם) בִּמְחִיר לפי הסכמים שישתלמו להם. מ וּבְעֵת קֵץ כשיגיע הגאולה יִתְנַגַּח עִמּוֹ עם עמי צפון העולם מֶלֶךְ הַנֶּגֶב המלכים שבדרום העולם, וְיִשְׂתָּעֵר עָלָיו מֶלֶךְ הַצָּפוֹן בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וּבָאֳנִיּוֹת רַבּוֹת, וּבָא בַאֲרָצוֹת וְשָׁטַף וְעָבָר. מא וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבּוֹת יִכָּשֵׁלוּ הרבה ארצות יפלו מפניו, וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ: אֱדוֹם וּמוֹאָב וְרֵאשִׁית ומבחר ערי בְּנֵי עַמּוֹן. מב וְיִשְׁלַח יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת, וְאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא תִהְיֶה לִפְלֵיטָה. מג וּמָשַׁל בְּמִכְמַנֵּי באוצרות הנסתרים של הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף, וּבְכֹל חֲמֻדוֹת מִצְרָיִם, וְלֻבִים וְכֻשִׁים בְּמִצְעָדָיו יהיו רמוסים תחת כפות רגליו. מד וּשְׁמֻעוֹת יְבַהֲלֻהוּ שבאים עליו למלחמה מִמִּזְרָח וּמִצָּפוֹן, וְיָצָא בְּחֵמָא גְדֹלָה לְהַשְׁמִיד וּלְהַחֲרִים רַבִּים. מה וְיִטַּע אָהֳלֶי אַפַּדְנוֹ אהליו שיפים כארמונות בֵּין יַמִּים לְהַר צְבִי קֹדֶשׁ לארץ ישראל הקדושה, וּבָא עַד קִצּוֹ סופו וְאֵין עוֹזֵר לוֹ ואז תגיעה הגאולה.


הערות

  • פסוקים ה' עד ל"א שנאמרו כאן במראה הרביעי של דניאל הם השלמה למראה השני שנאמרו לדניאל בפרק ח'. מקומם בפרק ח' אחרי פסוק ח' - עיין שם ביאורי פסוקים פסוק ח'.
  • פסוקים ל"א עד ל"ו שנאמרו במראה הרביעי של דניאל כאן הם השלמה למראות הקודמים, על מלכות רומי. למראה השני פרק ח' פסוק י"ב. למראה השלישי פרק ט פסוקים כ"ד כ"ו כ"ז.
  • לפסוקים ל"ו עד מ' ישנם כמה פירושים למה הם מתייחסים. לפי רש"י והמצודות דוד הם המשך לפסוקים הקודמים שמדברים על הרומיים. למלבי"ם פסוקים אלו באים לבאר את המראה הראשון של דניאל בפרק ז' (פסוק ח) אודות: "קֶרֶן אַחֶרֶת זְעִירָה עָלְתָה בֵינֵיהֶן, וְשָׁלֹשׁ מִן הַקַּרְנַיִם הָרִאשׁוֹנוֹת נֶעֶקְרוּ מִפָּנֶיהָ, וְהִנֵּה עֵינַיִם כְּעֵינֵי אָדָם בְּקֶרֶן זוֹ, וּפֶה מְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת."

ולבאר את המראה השני של דניאל בפרק ח' (פסוקים כג - כה) אודות: "וּבְאַחֲרִית מַלְכוּתָם כְּהָתֵם הַפֹּשְׁעִים יַעֲמֹד מֶלֶךְ עַז פָּנִים. וְעָצַם כֹּחוֹ וְלֹא בְכֹחוֹ וְנִפְלָאוֹת יַשְׁחִית וְהִצְלִיחַ וְעָשָׂה, וְהִשְׁחִית עֲצוּמִים וְעַם קְדֹשִׁים. וְעַל שִׂכְלוֹ וְהִצְלִיחַ מִרְמָה בְּיָדוֹ וּבִלְבָבוֹ יַגְדִּיל וּבְשַׁלְוָה יַשְׁחִית רַבִּים וְעַל שַׂר שָׂרִים יַעֲמֹד וּבְאֶפֶס יָד יִשָּׁבֵר".

ובפרק ז' כותב שמדובר על מלכות ישמעאל ומוחמד.

ואני הכותב כתבתי את הפירוש בפנים שמדובר על תקופת החילוניות שבאה בתקופת התפתחות המדע, ו"שבעים פנים לתורה".

  • פסוקים מ' עד הסוף מדברים על מלכות מלך הנגב ומלך הצפון בעת הקץ. ואין הכוונה כמו שהסבירו המפרשים לעיל במלכות יון, שמלך הנגב הוא תלמי שהיה מלך בדרום, במצרים. ומלך צפון הוא אנטיוכוס שמלך בצפון, בסוריה, כיוון שמלכותם לא קיימת. אלא הכוונה למלכות שנמצאת בצפון העולם ולמלכות שנמצאת בדרום העולם. ויתכן שהכוונה למלחמת הנוצרים במוסלמים.