ביאור:משלי כא א

משלי כא א: "פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה', עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ."

תרגום מצודות: כמו פלגי מים (אמת המים) המה ביד האדם להטותם אל מקום הנרצה על-ידי חפירות חריצים, כן לב המלך ביד ה' להטותו אל כל אשר יחפוץ.

תרגום ויקיטקסט: כמו פלגים (זרמים קטנים ורדודים) של מים, שאפשר בקלות להטות אותם מצד לצד, כך הוא לב של מלך ביד ה' - ה' מטה את מחשבותיו ורצונותיו של המלך אל כל כיוון שהוא חפץ.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כא א.

דקויות

כמה פעמים אמרתם "צריך להחליף את השלטון", ואחרי שהשלטון התחלף גיליתם שהשלטון החדש הולך באותו כיוון כמו השלטון הישן? מי שלומד ספר משלי, לא אמור להיות מופתע מהתופעה.

פלגי מים הם זרמים קטנים של מים רדודים; לב הוא מקום המחשבות, משל לאופי והשקפת עולם; אופיו והשקפת עולמו של המלך הם, ביד ה', כמו זרמי מים רדודים, והוא יכול להטות אותם בקלות מצד לצד לפי רצונו.

מכאן, אם ה' רוצה שהשלטון יילך בכיוון מסויים, שום החלפה של השלטון לא תעזור, כי גם השלטון החדש יילך באותו כיוון.

האם זה אומר שאין טעם לנסות להחליף את השלטון? בהחלט לא:

א. בחירת מנהיגים טובים היא מצוה מהתורה, (דברים א יג): "הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם, וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם"*.

ב. הפסוק שלנו מתייחס רק לתחומים שבהם ה' מחליט להתערב ולהטות את לב המלך לכיוון מסויים; אך ברוב התחומים ה' אינו מתערב, ולמלך ישנה בחירה חופשית, ולכן החלפת השלטון עשויה להועיל.

ג. גם בתחומים שבהם ה' כן מתערב, הוא קובע רק את הכיוון הכללי. למלך עדיין יש בחירה חופשית מסויימת - הוא יכול להחליט באיזו מידה ללכת באותו כיוון, (זכריה א טו): "וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים, אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט, וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה", ה' כועס על הגויים, לא בגלל שהם הרעו לישראל (כי את זה הם עשו בגזירת ה', שהיטה את מחשבתם להעניש את ישראל) אלא בגלל ש" המה עזרו לרעה" - הם הגזימו בביצוע, הם ביצעו את הגזירה בהתלהבות רבה מדי, מתוך שנאה ותאוות-בצע. מכאן, שאם נגזרה עלינו גזירה רעה, עדיף שהמנהיגים יהיו רחמנים, כך שיבצעו את הגזירה רק במידה המינימלית הנדרשת.

אם כך, יש טעם לנסות להחליף את השלטון, אולם, אם החלפנו כמה פעמים וראינו שהמדיניות בתחום מסויים אינה משתנה, אפשר להסיק שבתחום הזה ה' הוא שקובע את המדיניות, ולפנות אליו ישירות: "כי ה' יתברך רחום וחנון, והיכולת בידו להעביר את גזרתו ולתת בליבו של מלך לסלק את דינו מעליו" (רמ"ד ואלי).

הקבלות

על אדם רגיל נאמר, (משלי כ ה): "מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ...", (משלי טז ט): "לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ..."*: לכל אדם ישנה בחירה חופשית לתכנן את דרכיו בעמקי ליבו כרצונו.

אך אצל המלך המצב הפוך: הלב של המלך דומה לפלגי מים רדודים, וה' מטה את מחשבות לבו לכל כיוון שהוא רוצה.

מצאנו בתנ"ך כמה דוגמאות לכך:

(שמות ז ג): "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה, וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם", וכן פסוקים נוספים בפרשת מכות מצרים אומרים שה' הכביד את לב פרעה מלך מצרים.
(שמואל א י ט): "וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת מֵעִם שְׁמוּאֵל, וַיַּהֲפָךְ לוֹ אֱלֹהִים לֵב אַחֵר, וַיָּבֹאוּ כָּל הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה בַּיּוֹם הַהוּא" - לאחר ששאול נעשה מלך, ה' הטה את לבו ונתן לו מחשבות אחרות.
(שמואל ב יז יד): "וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: 'טוֹבָה עֲצַת חוּשַׁי הָאַרְכִּי מֵעֲצַת אֲחִיתֹפֶל'. וה' צִוָּה לְהָפֵר אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה לְבַעֲבוּר הָבִיא ה' אֶל אַבְשָׁלוֹם אֶת הָרָעָה" - ה' נתן לאבשלום, שעלה למלוכה לאחר שמרד בדוד אביו, את המחשבה שעצת חושי טובה יותר מעצת אחיתופל.
(יחזקאל כא כו): "כִּי עָמַד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל אֵם הַדֶּרֶךְ, בְּרֹאשׁ שְׁנֵי הַדְּרָכִים, לִקְסָם קָסֶם; קִלְקַל בַּחִצִּים, שָׁאַל בַּתְּרָפִים, רָאָה בַּכָּבֵד. בִּימִינוֹ הָיָה הַקֶּסֶם יְרוּשָׁלִַם - לָשׂוּם כָּרִים, לִפְתֹּחַ פֶּה בְּרֶצַח, לְהָרִים קוֹל בִּתְרוּעָה, לָשׂוּם כָּרִים עַל שְׁעָרִים, לִשְׁפֹּךְ סֹלְלָה לִבְנוֹת דָּיֵק" - מלך בבל הפיל גורלות, וה' "סידר" שכל הגורלות יורו לו לעלות על ירושלים (ראו במפרשים).
(ירמיהו י כג): "יָדַעְתִּי, ה', כִּי לֹא לָאָדָם דַּרְכּוֹ, לֹא לְאִישׁ הֹלֵךְ וְהָכִין אֶת צַעֲדוֹ" - לפי אחד הפירושים, הכוונה גם כאן למלך בבל*.
(עזרא ו כב): "וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת שִׁבְעַת יָמִים בְּשִׂמְחָה, כִּי שִׂמְּחָם ה' וְהֵסֵב לֵב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עֲלֵיהֶם לְחַזֵּק יְדֵיהֶם בִּמְלֶאכֶת בֵּית הָאֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל"
וגם בספר משלי, (משלי כט כו): "רַבִּים מְבַקְשִׁים פְּנֵי מוֹשֵׁל, ומה' מִשְׁפַּט אִישׁ"*.

מדוע יש הבדל בין המלך לבין כל אדם אחר?

אחד ההסברים הוא, שלמלך יש הרבה כוח, ואם ישתמש בו באופן חופשי הוא עלול לגרום נזק רב, ולכן ה' מפקח עליו ומגביל את הבחירה שלו:

"כי פעולות המלך ומחשבותיו הם מוגבלות מהשם יתברך, והוא כמו שליח השם יתברך במה שיעשנו... וזה כולו הוא יושר החכמה האלהית, כי אילו היה פעולת המלך באלו הדברים מסור לבחירתו בשלמות... היה זה העניין סכנה אל העם אשר תחת המלך ההוא. ולזה לא עזב ה' כל זאת ההנהגה למלך, כי גבוה מעל גבוה שומר" (רלב"ג).

ולכן לב המלך נמשל לפלגי-מים: "הגם שלב האדם הפרטי נתון ברשותו והבחירה בידו, לא כן לב המלך, אחר שבבחירותו תלוי אושר הכלל, ואם יבחר בדרך רע ישחית רבים ועצומים, לכן ליבו זה הכללי הוא ביד ה', והוא בענייני הכלל משולל הבחירה."

"ומדמהו לפלגי מים, שהמים, ברדתם מהררי עד וממקורות רבות, יתאספו ויהיו לנחל שוטף... ועל-כן ישתדלו האנשים לחפור להם תעלה ולהטותם אל מקומות הצריכים, וליישרם ולהסב אותם מן מקומות הבלתי צריך, וכל-שכן ממקומות שיזיקו וישטופו, אחר שזה צורך הכלל."

"""כן לב מלך, אחר שממעשהו יפלגו ענייני הכלל, אם לשבט אם לחסד, אם למלחמה אם לשלום, הם ביד ה' ויטה אותם כפי רצונו, בהנהגת הכלל, אם זכו יטהו לטובה, ובהיפך. ולא ימתין לשנות גמר מעשהו לפי רצונו, רק תחילת נטיית הלב יטה לרצונו, כמו שמטים פלגי מים בהתחלת הפלגותם" (מלבי"ם; ראו גם מלבי"ם נגד מרידות).

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/21-01