תענית כו א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
אאלא על נפש שבעה וכרס מלאה איני והא רב פפא איקלע לבי כנישתא דאבי גובר וגזר תענית וירדו להם גשמים עד חצות ואמר הלל ואחר כך אכלו ושתו שאני בני מחוזא דשכיחי בהו שכרות:
מתניתין בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהן ארבע פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערים בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים אלו הן מעמדות לפי שנאמר (במדבר כח, ב) צו את בני ישראל את קרבני לחמי בוכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו התקינו נביאים הראשונים עשרים וארבעה משמרות על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים של לוים ושל ישראלים גהגיע זמן המשמר לעלות כהנים ולוים עולים לירושלים וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהן וקוראין במעשה בראשית (דואנשי המעמד היו מתענין ארבעה ימים בשבוע מיום ב' ועד יום חמישי ולא היו מתענין ערב שבת מפני כבוד השבת ולא באחד בשבת כדי שלא יצאו ממנוחה ועונג ליגיעה ותענית וימותו) הביום הראשון בראשית ויהי רקיע בשני יהי רקיע ויקוו המים בשלישי יקוו המים ויהי מאורות ברביעי יהי מאורות וישרצו המים בחמישי ישרצו המים ותוצא הארץ בששי ותוצא הארץ ויכלו השמים.
ופרשה גדולה קורין אותה בשנים והקטנה ביחיד בשחרית במוסף ובמנחה נכנסין וקורין על פיהן כקורין את שמע ערב שבת במנחה לא היו נכנסין מפני כבוד השבת
זכל יום שיש בו הלל אין מעמד בשחרית קרבן מוסף אין בנעילה קרבן עצים אין במנחה דברי ר' עקיבא אמר לו בן עזאי חכך היה רבי יהושע שונה קרבן מוסף אין במנחה קרבן עצים אין בנעילה חזר רבי עקיבא להיות שונה כבן עזאי
זמן עצי כהנים והעם תשעה באחד בניסן בני ארח בן יהודה בעשרים בתמוז בני דוד בן יהודה בחמשה באב בני פרעוש בן יהודה בשבעה בו בני יונדב בן רכב בעשרה בו בני סנאה בן בנימן בחמשה עשר בו בני זתוא בן יהודה ועמהם כהנים ולוים וכל מי שטעה בשבטו ובני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה בעשרים באלול בני עדין בן יהודה באחד בטבת שבו בני פרעוש שניה באחד בטבת לא היה בו מעמד שהיה בו הלל וקרבן מוסף וקרבן עצים
טחמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב בשבעה עשר בתמוז
רש"י
עריכה
אלא בנפש שבעה - מתוך שכתוב בו נותן לחם לכל בשר (תהלים קלו) נאה להאמר על השבע:
דאבי גובר - שם אדם או מקום:
דשכיח בהו - יין ושכרות ופשעי ולא יאמרו הלל:
מתני' בשלשה פרקים במוסף - מפרש בגמרא נעילת שערים. מפורש בברכות ירושלמי בפרק תפלת השחר אימתי נעילה יש אומרים נעילת שערי מקדש וי"א נעילת שערי שמים שנועלים אותן לעת ערב בגמר תפלה ונוהגין היו להתפלל תפלת נעילה בכל תעניתם כדרך שמתפללין ביוהכ"פ:
אלו הן מעמדות - המתענין מתפללין בעריהם שיתקבל ברצון קרבן אחיהם כדלקמן:
לפי שנאמר צו את בני ישראל וגו' - שהתמיד בא מן השקלים של כל ישראל ואי אפשר שיהו כל ישראל עומדין על גבי קרבנם ומינו מעמדות להיות במקומם:
נביאים הראשונים - שמואל ודוד בגמרא מפרש:
על כל משמר - ארבעה ועשרים משמרות של כהנים היו ושמואל ודוד תיקנום ועל כל משמר היה מעמד בירושלים שקבועין ועומדין בעיר ועומדין על קרבן אחיהם ולבד אלו הדרים בירושלים היו מעמדות בכל עיר שישראל נחלקו לכ"ד מעמדות כנגד ארבעה ועשרים משמרות כדתניא בברייתא של מ"ט מדות והיינו דתנן היה מעמד בירושלים כהנים לוים וישראלים:
כהנים ולוים - של משמר היו עולים בירושלים כהנים לעבודה ולוים לשיר ומכל המעמדות היו קבועין בירושלים לעמוד על קרבן אחיהם:
והשאר היו מתכנסין לעריהם - ומתפללין על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון ומתענין ומוציאין ספר תורה ביום תעניתם:
וקורין במעשה בראשית - ובגמרא מפרש טעמא:
ביום הראשון - של שבוע:
קורין בראשית כו' - פרשה ראשונה ופרשת יהי רקיע לפי שאין בפרשת בראשית לבדה תשעה פסוקים כדי קריאת כהן לוי ישראל וכן כולן:
בששי ותוצא הארץ עד ויכולו - לפי שבפרשת תוצא הארץ אין בה אלא שמונה פסוקים לפיכך אומר ויכולו:
פרשה גדולה - שבפרשיות הללו קורין אותה בשנים כגון פרשה ראשונה של בראשית יש בה חמשה פסוקים היו קורין אותה בשנים כדאמרינן בגמרא יהי רקיע באחד וביום השני יהי רקיע באחד יקוו בשנים שיש בה ה' פסוקים ביום השלישי יקוו באחד שאין בה אלא ה' פסוקים ויהי מאורות בשנים שיש בה ו' פסוקים:
וקורין אותה על פיהן - כל אחד בפני עצמו ובעי בגמרא מאי קאמר מעיקרא קתני פרשה קטנה כו' דמשמע דבספר תורה קורין והדר תנא על פיהם. פרשה בנעילה ליכא:
כל יום שיש בו הלל אין בו מעמד שחרית - אותן שהיו בירושלים לא היו מתפללין על קרבן אחיהם שיש בו הלל לפי שאין להן פנאי לעשות מעמדם שקורין את הלל ומפני ההלל היו דוחין את המעמד:
קרבן מוסף - יום שיש בו קרבן מוסף בירושלים אין מעמד בנעילה בירושלים וכל שכן במנחה הסמוכה למוסף לפי שהיו טרודין במוסף שיש בו להקריב בהמות יותר מתמיד שהוא אחד אין לך מוסף בלא שתי בהמות ולא היה להם פנאי כלל שהכהנים של מעמד טרודים במוסף וישראל שבהן היו טרודים לחטוב עצים ולשאוב מים ודוחה אפי' מעמד דנעילה:
קרבן עצים - בגמרא מפרש כגון אחד מט' זמנים ואותו יום שהיה בו קרבן עצים אפילו לא היה בו מוסף היה נדחה מעמד של מנחה מפני קרבן עצים מפני שקרבן עצים קודם למנחה ודוחה מעמד הסמוך לו [ולא] של נעילה:
כך היה רבי יהושע דורש קרבן מוסף אין במנחה - וטעמא מפרש בגמרא:
זמן עצי כהנים והעם - שמתנדבים עצים:
תשעה - באלו הט' זמנים היו הכהנים והעם מתנדבים להביא עצים והיו מקריבין קרבן אותו היום ואפילו היו עצים הרבה למערכה היו אלו מתנדבין ומקריבין באלו תשעה זמנים:
בני ארח בן יהודה - שכשעלו בני הגולה הם התנדבו תחילה באחד בניסן וספק להם עצים עד כ' בתמוז שהתנדבו בני דוד ארח שמואל ומשבט יהודה היה:
בני דוד - ממשפחת דוד המלך: סנאה בן בנימין זתוא בן יהודה בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות משפחה אחת הן ובגמ' מפרש אמאי מיקרו הכי:
בני עדין באחד בטבת שבו שבו בני פרעוש שניה - ובגמרא מפרש אמאי קבעו להן אלו הזמנים:
באחד בטבת - שהיה ר"ח [וחנוכה] לא היה בו מעמד כו':
תוספות
עריכה
שאני בני מחוזא דשכיחי בהו שכרות. ולהכי היו אומרים הלל הגדול קודם שיאכלו וישתו ובפסוקי דזמרה נוהגין לומר שחרית ודווקא בפסוקי דזמרה קודם התפלה אבל בשעת תפלה אין אומרים אותו אלא בנפש שבעה ובכרס מלאה:
מתני' בכל יום שיש בו הלל אין בו מעמד שחרית. פי' דהיינו חנוכה דבשאר יום טוב לא משכחת לה בלא קרבן מוסף:
קרבן מוסף אין בו נעילה. פירוש יום שקרבין בו מוסף אין בו נעילה לפי שטרודין הם במוסף ואין להם פנאי לומר נעילה:
קרבן עצים אין בו מנחה. משום דעד המנחה היו טרודים בקרבן העצים אבל יש בו נעילה דכל כך לא היו מאחרים עד שעת נעילה דאמר בן עזאי כך היה וכו':
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/תענית/פרק ג (עריכה)
לד א מיי' פ"א מהל' תענית הלכה ט"ז [ טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף י"א ]:
מתוך: עין משפט ונר מצוה/תענית/פרק ד (עריכה)
א ב מיי' פ"ו מהל' כלי מקדש הלכה א', סמ"ג עשין קעב:
ב ג מיי' פ"ו מהל' כלי מקדש הלכה ב':
ג ד מיי' פ"ו מהל' כלי מקדש הלכה ג':
ד ה מיי' פ"ו מהל' כלי מקדש הלכה ו':
ה ו מיי' פ"ו מהל' כלי מקדש הלכה ז':
ו ז ח מיי' פ"ו מהל' כלי מקדש הלכה ח':
ז ט מיי' פ"ה מהל' תענית הלכה ב', סמ"ג עשין מד"ס ג, טור א"ח סימן תקמט:
ראשונים נוספים
מתוך: רבינו גרשום על הש"ס/תענית/פרק ד (עריכה)
דשכיחא ביה שכרות ולא מצי מכווני לאחר אכילה:
בשלשה פרקים כו' בתעניות ובמעמדות ודאי מעמדות הן בכל יום אלא לכך חשיב פרק בפני עצמו דלא כל ישראל הן אלא של אותו משמר ובתעניות יש כל ישראל ויש מהן ד' פרקים ביום:
ואמרי' בש"ס דהיכא דשכיחא שכרות כגון מחוזא אומר הלל קודם אכילה: וכבר כתבתי בפ"ק סדר הלל זה וברכות היחיד של גשמים בס"ד ית' אמן סלה
בג' פרקים בשנ' הכהנים נושאין כפיהם ביום בשחרית במוסף במנחה ובנעילה: פירש וסתמא כר"מ דקתני הכי במתני' ומדחשיב נעילה ביום ושמעינן דתפלת נעילה ביום היא קודם בין השמשות והיינו שיש בה נשיאות כפים שאין נשיאות כפים בלילה. ובירושלמי אמרו מאי נעילת שערים רבי יוחנן אמר שערי נעילת שמים ורבי שמעון אמר נעילת שערי היכל והיינו אחר צאת הכוכבים מתני' מסייע ליה לרבי יוחנן בג' פרקים הכהנים נושאים את כפיהם ד' פעמים ביום ש"מ דנעילת שערי שמים היא ביום והיינו קודם סוף בין השמשות שהוא סוף השקיעה והמאחרים אותה לאחרי כן טועין הם בב' שמתפללין אותה שלא בעונתה וגם שאומרים ברכת כהנים בלילה ואינה אלא ביום ובש"ס דילן אמרינן כיון דסמוך לשקיעת החמה מצלו ליה כתפלת נעילה דמיא אלמא תפלת נעילה סמוך לשקיעת החמה כלומר סוף השקיעה שאף הוא ראוי לתפלת המנחה ואין להקדים אותה קודם תחלת השקיעה בעוד שהשמש בעולם דאכתי ליכא נעילת שערי שמים ותפלת נעילה שהיא פוטרת של ערבית כדאי' במסכ' יומא משום דהא מצלו לה אף בשעה הראוי' לתפלת ערבית דמתחלת שקיע' החמה ראוי בין לתפלת מנחה בין לתפלה ערבית ורב צלי בה של שבת וכדאי' בפרק תפלת השחר:
בתעניות ובמעמדו' ובי"ה: פי' תעניו' אלו אינן הצומו' הקבועי' על כל ישראל דהנהו לית בהו נעילה כדאמר בפ' מקום שנהגו ט' באב אינו כתעני' צבור ואסיקנא דהיינו לענין נעיל' וכ"ד ברכות אלא תעניו' אלו היינו תעניו' של צבור ונראה שאף בג' ראשונו' שאינן אסורין אלא באכילה ושתיה יש נעילה דלא תליא נעילה בתענית החמור ברחיצה וסיכה וחבריהם תדע שהרי אנשי מעמד יש בהם נעילה ואף על פי שאינן אסורין בתעניותיהן באותן חומרות שלא הוזכרו בהן והיתה גזרה שא"א לעמוד בהתרע שכל תעניו' שנוהגים בהן חומרות אלו מפסיקין בהן מבעוד יום ואלו היו אנשי מעמד חייבין להפסיק בהן מבעוד יום לא היו טועמי' כלום מיום א' בשבת בערב עד ליל יום ששי שהרי כל השבוע חוץ מא' בשבת וששי בשבת כדאיתא בש"ס וכיון שלמדנו שיש תפלה יש נעילה אף בג' ראשונות יש לדון שיש נעילה בתעניו' צבור של חוץ לארץ ואף על פי שאינן כחומר ט' באב ומוסף תפלה דהוה בבבל כדמוכח במסכ' מגלה תהא תפלת נעילה אבל לא נהגו כן בכל ספרד וטעם הדבר שאף על פי שנעילה אינה צריכה חומר תעניו' מכל מקום תעניו' צבור בעי שאף על פי שלענין כ"ד ברכות שהיא תוספ' תפלה ורחמים דינו כתענית צבור כדכתב לעיל לענין תפלת נעילה שהיא תפלת גמור לעצמו עשינו עצמנו כיחידי' שאין היחיד מתפלל נעילה כדאי' בתוספ' וכ"ד ברכות היינו מוסף תפלה דאמ' במסכ' מגלה ואע"פ שאנשי מעמד עושי' נעילה שאני אנשי מעמד שגזרתם קודמין מימו' הנביאים וגזר' הנביאים וגזר' ב"ד היא ואין תעני' צבור גדול ממנו ולפיכך אין מפסיקי' לראשי חדשים כדאי' בפ"ק מעתה אין לנו לבטל מנהג בדבר זה ובמעמדות פירש בימים שמתענים בההו לאפוקי א' בשב' וששי בשבת שאין נעילה אלא ביום תעני' ואע"ג דאמרי' בש"ס שהיה להם נעילה ביום שיש בו קרבן מוסף דהיינו ר"ח לפי מה שאמר כל שיש בו קרבן מוסף אין מעמד בנעילה שקרבן עצי' אין במנחה אבל כשלא היה בו קרבן עצים היה מעמד בנעילה ואמרי' נמי בש"ס לרבי יוסף דמוסף דידיה דלאו דידיה היינו נעילה לא דחי האי פרי' שמתעני' היה בו שאין מעמד מפסיקין כיחידים בר"ח בחנוכה ופורים וזה ברור ושלא כדברי הראב"ד ז"ל גם מה שכתב הוא ז"ל שאנשי מעמד היו מתפללין ברחוב אינו כלום שהרי טעם יציא' לרחוב מפו' הוא בפ' דלעיל ואין לו ענין לאנשי מעמד תדע שהרי אמרו בפ"ק וחכמים הרחוב אין בו משום קדושה ומפרש טעמא משום דלא מצלו בה אלא באקראי בעלמא ואלו היו אנשי מעמד היו מתפללין בו בתעניותיהם היכי הוה אקראי אלא ודאי ליתה ומה שאמרו שם לדברי רבי מנחם ברבי יוסי כי הרחוב יש בו משום קדושה הואיל והעם מתפללין בו בתעניות ומעמדו' תעניו' עיקר ומעמדות אשרת לישן דעלמא הוא ודוכתא איכא בש"ס טובא כדכתב בדוכתא וענין מעמדו מפו' במשנת ואלו הן מעמדו' לפי שנ' את קרבני לחמי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד עליו התקינו נביאים הראשונים כ"ד משמרו' ועל כל משמ' ומשמר היה מעמד כהנים לויים וישראלים הגיע זמן משמרה לעלו' כהני' לויים עולים לירושלם ויש' שבאותו מעמד מתפרנסי' בעריהם וקורים מעשה בראשי' וראיתי לפ' קצת במשנה זו אע"פ שאינה כתובה בהלכות ואינו נוהג' לפי שיש בה דברים שנתקשו לרבי' כי ממה ששנינו כי נביאי' הראשונים תקנו מעמדו' ואמר בבריי' משה תקן לישראל ח' משמרו' בא שמואל והעמידן על י"ו בא דוד והעמידן על כ"ד שנאמר הנה' יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם נראה שתקון המשמרות תקנת נביאים ואינה מצוה מן התורה ותימה ממה שאמר בספרי לבד ממכריו על האבות מה שמכרו אבות זה לזה טול אתה שבתך ואני שבתי וכן אמר התרגו' בר ממטרתא דייתי בשבתא דכן אתקינו אבהתא ומצינו בלויים מצוה מפורשת במשמרותם שלא יעבדו בערבוביא קהת יחנה במקום פלוני ומהם יש לנו ללמוד לכהנים בל"ב מדות של רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אמרו מדבר שאינו מתפ' במקומו ומתפ' במקו' אחר כיצד משפחות בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה. אבל לא שמענו שצוה אהרן את בניו שיהיו כ"ד משמרות והיכן שמענו אלה פקדת' לעבדת' לבא לבית י"י כמשפט' ביד אהרן אביה' מלמד שמצוה זו מימי משה ואהרן והמשמרות הללו הן החלוקות לשמירת שערים שאף הם כ"ד וכן מפו' בדברי הימים נמצא שחלוק משמרות לשמירת המקדש מן התורה וכיון שכן ה"ה לשאר עבודת הקרבנות וכן הדעת נותנת שאלו אינן חלוקים למשמרות דהיו כלן עובדי' בערבוביא ויבא הדבר לידי פשיע' שלא ישמור כל א' עתו וה"ל קדרה דבי שותפי אבל עיקרן של דבריו שמצוה מן התורה לחלוק משמרות כדכתב לבד ממכריו על האבות אבל אין להם מנין מן התורה כמה משמרות יהיו ומשה תקן ח' שהיו מועטין וכשנתרבו בימי שמואל חלקם לי"ו ורבו יותר בימי דוד וחלקן לכ"ד וכן תמצא בד"ה כשמסדר דוד המשמרות שחלקו הכהנים כשכת' בו פקודיהם כאשר צוהו י"י אלהי ישראל ובספרי אמרו היכן צוהו אלהי ישראל ולבני קהת לא נתן וכו' והלויים לא חדשו כלום אלא הכל מפי משה ומשה מפי הקדש והחכ' אנקלוס למדנו זה במה שכתב בר ממטרתא דייתי בשבת' דכן אתקינו אבהתא למדנו שיש בו מצוה מן התורה וגם תקנת האבות וזה כמו שפי' וזו שיטת רבי' הגדול ז"ל ומה ששנינו על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלם כהנים לויים ויש' לא שיהא באנשי מעמד כהנים ולויים שזה אינו בטעם כלל אלא חנונה שהיו מצואי' ג' כתות אלו בשעת הקרבן כהנים לעבודת' ולויים לדוכנם ויש' במעמדם וכמו שאמרו במשנה הגיע זמן משמרה לעלות כו' לא הזכירו במעמד אלא יש' בלבד ולמדנו שכל אנשי מעמד לא היו באנשי ירושלם אלא מקצתם בירושלם לעמוד על הקרבן דלא סגיא בלאו הכי והשאר בעריהם כמו שאמרו מתכנסי' לעריהם כי כיון שלא היו צריכין לקרבן כמו הכהנים והלויים די להם שיעמדו על הקרבן אותן שהיו בירושלם אלא אותן שהן בעדם מתענין וקורי' בפרשת בראשית כדרך שעושים אנשי ירושלם כי ממה שאמרו בירושל' שסנהדרי גדולה היה מתענה עמהם למדנו שאף מעמדות שבירושלם היו מתענין ג"כ ומה ששנינו שכל יום שיש בו קרבן מוסף אין מעמד במנחה קרבן עצים אין בנעילה לא היה במשמע אלא על אותן שבירושלם שהיו טורדי' אותן לעמוד על הקרבן אבל אותן שבעריה' לא היה נדח' מעמדן אלא ביום שהיה בו הלל שאין מעמד בשחרית וממה שהיה נדחה המעמ' במנחה מפני קרבן עצים למדנו שביום קרבן העצים קרבן חלוק לעצמו שאם לא היה בו חדוש אלא לבער במזבח במערכה באותו היום מן העצים שנתרבו הרי הקרבן קרב כהלכתו בעצי נדבה אלו כמו בשאר הימים מעצי המערכה וי"א שהיו מבערי' במזבח בפני עצמו מן העצים שהתרבו וזה היה קרבן העצים וכן אמר במסכ' תמיד ששני גיזרין היו קרבין עם תמיד של בין הערבים וזה מוכיח כי קרבן עצים ממש הוא ולא שאר קרבנות שהיו מביאין באותו יום כדעת קצת רז"ל.
ועדיין יש בו שאלה גדולה שהרי קרבן עצי' זה אינו של כל ישראל אלא של אותן משפחות שהיה יום שלהם ואם כן מה עסק יש בזה לאנשי מעמד וצריכים אנו ללמוד כדברי הראב"ד ז"ל שאין קרבן עצים דוחה מערכה לכל אנשי מעמד אלא לאותן שהם מאותן המתנדבין באותו היום בלבד שאין קרבן עצים י"ט לכל א' וא' ביומו וכן אמר בפ"ק אני מבני סנאב בן בנימן והתענינו ולא השלמנוהו מפני שי"ט שלנו היה.
מהדורא תליתאה:
מתוך: תוספות רי"ד/תענית (עריכה)
בשלשה פרקים בשנה וכו' עד ובנעילת שעים פירש המורה נוהגים הי' להתפלל תפלת נעילה בכל תעניותיהם כדרך יוה"כ וכך עיקר כמו שפירש במקרא בעי בגמ' בתעניות ובמעמדות מי איכא מוסיף מכלל דנעילה פשיטא לי' דאית בהו וה"ג בירוש' על מתנ'י את ש"מ תלת ש"מ שמתענים במעמדות ש"מ מתפלל ד' וש"מ אין נשיאות כפים בלילה אלא ביום אלמא ד' תפלות הי' מתפללים כמו ביהו"כ ובפ' תפלת השחר גרסי בירו' ר"ח שחל להיות בתענית אע"פ שאין נעילה בר"ח מזכיר על ר"ח בנעילה ובפירקין תני לקמן כל יום שיש בו מוסף אין בו מעמד נעיהל הא לך בפירוש שהי' מתפללים נעילה במעמדות ובפ' מקום שנהגו [פסחי' דנ"ה ע"ב] גרסי' אמר רב יוחנן ט"ב אינו כתענית צבור לתפילת נעילה פי' דבתענית צבורי איתא נעילה ובט"ב ליתא נעילה והאמר ר' יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו התם רשות הכא חובה אלמא חובה היא בתענית צבור להתפלל תפילת נעילה והכי אמרי' נמי בפ' הקורא את המגילה עומד [ד' כ"ב ע"א] איבעיא להו תענית צבור בכמה ר"ח ומועד היא דאיכא קרבן מוסף אבל הכא דליכא קרבן מוסף לא א"ד הכי נמי איכא מוסף תפלה ופי' מוסף הפלה היא צלותא יתירא שמתפללים תפלת נעילה בתענית צבור. אבל המורה פי' עם מוסף תפלה ברכה יתירה של ענינו ואינו נ"ל שבעבור ברכה א' ניסיף אדם א' בקריאה. אלמא ודאי על תפלת נעילה קאמר כדפריש הכא:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה