תוספות רי"ד על הש"ס/יבמות/פרק ה

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א | תוספות רי"ד
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |
על ש"ס: תוספות רי"ד | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף נ עמוד אעריכה

רבן גמליאל אומר אין גט אחר גט ולא מאמר אחר גט ולא בעילה אחר מאמר בעילה ולא חליצה אחר חליצה, וח"א יש גט אחר גט ומאמר אחר מאמר אבל אין בעילה אחר בעילה ולא אחר חליצה כלום, פי' שתי יבמות שנפלו לפני יבם א' מאה א' ונתן גט לזו וגלט לזו אינו אסור בקרובות שני' דגט קמא הוי פקעה זיקה דתרוויהו והוו כמגרש נכרית ואי קמא לא אהני למדתי בתרא נמי לא אהני הלכך לא גרושתו היא, וכן שתי יבמות ליבם א' ונתן לזו גט ולזו גט האחרון אינו כלום ומותר בקרובותי' וטעמא כדפרישי':

ולא מאמר אחר מאמר, פי' בין יבם א' לשתי יבמות ובין שני יבמין ליבמה א' האחרון אינו כלום לפסול את הראשונות ולא להאסר בקרובת שני':

ואל בעיהל וכו' בא עלי' וחזר הוא או אחיו ובא על צרתה זנות הוא בעילה זו ואינו אסור בקרובותי' וח"א יש גט וכו' דקמא לא דחי לגמרי' דאכתא פלגא זיקא רמיה עלי' דהא בעי חליצה הלכך אהני גט בתרא והויא גרושתו ונאסר בקרבותי' וכן נמי יש מאמר אחר מאמר דמאמר אינו קונה קנין גמור להפקיע כל זיקתה דהא בעי חליצה לזיקתו הלכך מהני מאמר אחר מאמר לפסול את הראשונה עליו ולהאסר בקרובות שני אבל לא אחר בעילה ואחר חליצה כלום שהבעילה והחליצה מפקיעים כל הזיקה הלכך אין דבר אחר מועיל אחריהן:

כיצד עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט צריכה ממנו חליצה עשה מאמר וחלץ צריכה ממנו גט עשה מאמר ובעל ה"ז כמצותה, פי' האי כיצד לאו אפלוגתייהו קאי אלא מילתא באנפה נפשה היא ואיבם א' ואיבמה א' קהי וה"ק כיצד דין יבם א' וכיצד התרתן לשוק והכי מפרש בגמ' אם עשה מאמר ביבמתו ואח"כ נתן לה גט צריכה ממנו חליצה לזיקתו דמאמר אינו קונה קנין גמור כמו באה להפטר ממנו בגט לבדו ואם רוצה לכונס א"י כיון שנתן לה גט דקיימא עלי' בלא יבנה מדרבנן, ואפילו ר"ג מודה בזה דיש גט אחר מאמר, עשה מאמר וחלץ צריכה ממנו גט דחליצה מפקעה לי' לזיקתה אבל משום מאמר דעבד לה צריכה ממנו גט, עשה מאמר ואח"כ בעל ה"ז כמצותו מפרש בגמ' נתן גט ועשה מאמר צריכה גט וחליצה נתן גט ובעל צריכה גט וחליצה:

נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום פי' נן גט ועשה מאמר באותה יבמה עצמה צריכה ממנו גט אפילו ר"ג מודה די שמאמר אחר גט דמספקי' לי' הא גט אי דחי אי לא דחי ודילמא גט לא דחי ומהני בה מאמר, ומכ"ש לרבנן גט דוחה קצת ומשייר קצת דאהני למאמר שירוא בגט וצריכה גט נמאמרו וחליצה לזיקתו ויבומי לא דגט קמא קיימא עלי' בלא יבנה:

נתן גט ובעל אסור לקיימה דקיימא עלי' בלא יבנה וצריכה גט לביאתו וחליצה לזיקתו ובגט לחודי' לא מיפטרי' כשאר כונס את יבמתו שיוכל לפוטרה בגט משום דהך ביאה הוה פסולה מיום גט קמא ולא קניא לגמרי, נתן גט וחלץ כו' ואע"ג דחליצה פסולה הוא דאי הוה בעי ליבומי לא מצי אפ"ה דחיא לגמרי שאין אחרי' כלום דאי הדר וקדש לה במאמר או בביאה לא בעי' גט וכר"ע דאמר אין קדושין תפסין בח"ל והכי מפרש בגמ' דכל מתני' דתני אין אחר חליצה כנוס ר"ע היא:

חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל אי בעל ועשה מאמר נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום א' יבמה א' וא' שתי יבמות פי' חלץ ועשה מאמר, או נתן גט אחר חליצה או בעל אחר חליצה אינו כלום כדקתני סיפא אין אחר חליצה כלום שאין אמאמר וביאה תופסים אחר חליצה כר"ע, וגט דאחר חליצה לא הו"ל לאשמעינן דאינו כלום דלמאי לאיסבורי בקרובותי' הא מיתסר וקאי מחמת חליצה, אלא איידי דבעי למיתני גט אחר בעיהל כדקתני או בעל ועשה מאמר ונתן גט לאשמיעינן דאין לו לאחר ביאה כלום זיקת יבמתו ובגט זה סגי לה בלא חליצה תנא נמי גט דלאחר חליצה. והכי מפרשי' בגמ'. או בעל ועשה מאמר אחר ביאה או שנתן גט אחר ביאה, איו חלץ לאחר ביאה אין אחר ביאה כלום זיקה יבמתו וגט שנתן לה אחר ביאה גירש לה כאשתו גמורה ולא בעי' חליצה ואם רצה להחזיר מחזירה, וחליצה שעשה אחר ביאה אינה מועלת כלום, ואין עלי' זיקת יבמין, ומאמר אחר ביאה לא הי' צריך למיתני דפשיטא לן דלא מהני דלימא בעל הוי הא אפילו מאמר אחר מאמר ביבם א' ויבמה א' בתרא כמאן דליתי' דמי דמאי קעבוד הא מיתסר וקאי בקרובותי' אלא איידי דתני רישא חלץ ועשה מאמר דאיצטריך לאשמעינן כר"ע דאין קדושין תופסין בחליצתו תנא נמי בעל ועשה מאמר, והכי מפרש בגמ':

אין אחר חליצה כלום ארישא קאי ואלישנא דסיפא דקתני או בעל וכו' הוה שייך למיתני אין אחר ביאה כלום ובגמרא קא בעי לה א' יבמה א' וא' שתי יבמות ויבם א' שנים הן כמו אמרנו שיש אחר גט ראשון או אחר מאמר ראשון כלום ואין אחר ביאה שבתחלה או אחר חליצה כלום:


דף נ עמוד בעריכה

כיצד עשה מאמר בזו ומאמר בזו צריכות ב' גיטין וחליצה מאמר בזו ובעל לזו צריכות ב' גיטין וחליצה מאמר לזו ולגט לזו צריכה גט וחליצה מאמר לזו וחלץ לזו הראשונה צריכה גט, פי' כיצד דין שתי יבמות ליבם א' מאמר בזו ומאמר בזו צריכות שני גיטין וסתמא כרבנן דיש מאמר אחר מאמר, ויבומי לא, דהיכי ליעבד אי לתרווייהו ה"ל משני בתים ואי לחדא הואיל ועשה מאמר בחברתה הל' בונה שתי בתים, וחליצה לא' מהן פוטרת צרתה מאמר לזו וגט לזו פסול גט של אחרונה את הראשונה דקם לי' בלא יבנה וצריכה למאמרו גט וחליצה לזיקתו דחליצה לא מפקעה קידושי' וגט לא מפקעא זיקה, מאמר בזו ובעל לזו אסור לקיימה דהואיל דקמייתא אגידי' בי' הו"ל שני בתים וצריכות שני גיטין זו גט למאמר וזו גט לביאתו וחליצה לא' מהן ופוטרת צרתה, אבל בגט לחודי' לא נפקא בעלת ביאה הואיל וביאה פסולה היא:

מאמר בזו וחליצה לזו כו' הראשונה צריכה גט דחליצה מפקעי הזיקה אבל המאמר לא מפקעא וצריכה גט למאמרו:

גט לזו וגט לזו צריכין הימנו חליצה גט לזו ובעל לזו צריכות גט וחליצה גט לזו ומאמר בזו צריכה גט וחליצה גט לזו וחלץ לזו אין אחר חליצה כלום פי' גט לזו וגט לזו צריכה הימנו חליצה א' ואסור בקרובת שתיהן דרבנן האו דאמרו יש גט אחר גט, גט לזו ובעל לזו צריכה גו"ח ואסור לקיימה דקיימא עלי' באל יבנה מדרבנן משום גט דראשון ובגט בלחוד לא נפקי משום דביאה פסולה היא, גט לזו וחלץ לזה וחלץ לזה אין אחר כו' ואי הדר ומקדש לה לצרתה לא תפסי בה קידושין כר"ע:

חלץ וחלץ או חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל או בעל ובעל או בעל ועשה מאמר, נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום בין יבם א' וב' יבמות בין יבמין ויבמה א' פי' אין אחר חליצה כלום ומותר בקרובת שתי' שאין אחר זיקת הראשון שום זיקת יבמין וחליצה בתרייתא לאו כלום היא, וכן גט ומאמר ובעיהל שאחר חליצה הראשונה אינה כלום, או בעל תחילה וחזר ובעל לשני' או מאמר או גט או חליצה אחר ביאה ראשונה אינן כלום ומעשה אחרות לא תשב ומותר בקרובות שני' אין אחר חליצה כלום ארישא קאי ואסיפא שייך לאמר אין אחר בעילה כלום ובגמרא קא בעלי לה, בין יבם וכו' כל הדין האמור למעלה ביבם א' ושתי יבמות הוא נוהג בשני יבמין ויבמה א':

חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל או בעל ועשה מאמר נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום בין בתחילה בין באמצע בין בסוף הבעילה בין בתחילת הבעילה אין אחריה כלום, ר"נ אומר א' בעוהל וא' חלוצה בין בתחילה בין באמצע בין בסוף אין אחריהן כלום פי' איבם א' ואיבמה א' קמסדר אע"ג דתנאי לעיל והדר תנאי הכא משום סיפא כדבעי לאפלוגי בין ביאה לחליצה כדקתני החליצה בין בתחלה בין באמצע בין בסוף אין אחרי' כלום והבעילה כו' לאשמיענן פלוגתא דר"נ ורבנן, פי' באמצע בין מאמר לגט כגון גט לזו וחלץ לזו וחזר ועשה בה מאמר בבעלת הגט לא מהני בה מידי ולא בעי' גט למאמר בין בסוף, אחר מאמר וגט חלץ אין אחרי' כלום וחליצה גמורה היא ואי הדר עביד מאמר לא בעי גט דחליצה פקעה כל הזיקה וקיימא עלי' בלאו גמור ואע"ג דחליצה פסולה היא, ביאה באמצע כגון גט לזו ובעל לזו והדר עשה מאמר בשלישית ואסור בקרובתי', באיה בסוף גט לזו וחזר ובא על הא' יש ביאה אחר זיקת יבם ולא סגי' לי' בגט ובעי חליצה ור"נ אומר א' בעילה וא' חליצה בין בתחלה בין באמצע בין בסוף אין אחר אחרי' כלום ונפקי בגט באל חליצה ואי הדר ומקדש לה לאידך אחר בעילה לא מהני מידי:

גמרא: ואמרי' ע"כ לא פליגי אלא בגט אחר גט ומאמר אחר מאמר אבל גט א' ביבמה ומאמר א' ביבמה מהני. מ"ט אמור רבנן גט ביבמה מהני והא לא כתב רחמנא ביבמה לא בחלוצה ומהדר משום דמהני בעלמא בכל הנשים, דאי אמרת לא מהני גט ביבמה אמרי' גט להוציא וחליצה להוציא מה גט לא מהני חליצה נמי לא מהני ואתי למיבעל אחר חליצה, ומ"ט אמור רבנן מאמר ביבמה מהני והא לא כתב רחמנא אלא יבמה ובא עלי' משום דמהני בעלמא, דא"א לא מהני אמרי מאמר לקנות וביאה לקנות ומדמאמר לא מהני ביאה נמי לא מהני ואתו למיבעל אחר בעילה. פ' אתו ליבם הב' אחר שיבם הא' ומ"ט אמור רבנן האי ביאה פסולה יש אחרי' כלום. פי' ולא מפקעא הזיקה להפטר בגט לבד. והלא מה"ת ביאה כשרה האי ומפקעא זיקה ולמה היא צריכה חליצה, ומהדר אי ביאה אחר גט היא, גזירה באיה אחר גט משום ביאה אח רחליצה פי' אי הוה אמרי' דביאה אחר גט מפקעת כל הזיקה הוו אמרי א"כ ביאה כשרה ומותר לבעול אחר הגט ושמא יתירו גם בעילה אחר חליצה ואי ביאה אחר מאמר האי גזירה באיה אחר מאמר משום ביאה אחר ביאה פי' אי אמרינן דביאה מעלייתא היא מפקעא כל הזיקה בהלא חליצה אתו למימר מותר לבעול אחר המאמר, ויתירו נמי לבעול אחר בעילה, פי' לבעול השני אחרי שבעל הא' דאסורה לי' מדאורייתא. ולהכי מצריכנא חליצה כדי להודיע שלא היתה ביאה כשרה ומ"ט אמור רבנן האי חליצה פסוהל אין אחרי' כלום. מאי לגזרו ליגזר חליצה אחר הגט או אחר המאמר מפקעת כל הזיקה ואין אחרי' כלום דאי הדר ועביד מאמר או גט לג' לא מהני ומאי לגזור משום חליצה אחר חליצה. פי' דלא ליתני לחלוץ לב' יבמות זו אחר זו או שני יבמין ויבמה אחת זה אחר זה מאי איכפת לן כל הכי תחלוץ ותוזיל. פי' כל ימי' תחלוץ, ליגזור חליצה אחר מאמר משום חליצה אחר ביאה, פי' דלא אמרו יבמה כנוסה יוצאה בחליצה בלא גט, לא אתי למימר הכי דאטו חליצה אחר מאמר ב' לא בעי גט למאמרו, ה"נ בעי גט לביאתו, והא דאמרנין אין אחרי' כלום בדבר העשוי' אחרי' קאמר, דאי הדר ועבד גט או חליצה או מאמר או מאמר בחברתה לא מיתסר בקרובתי':


דף נא עמוד אעריכה

מ"ט דר"ג דאמר אין גט לאחר גט ולא מא"מ ואסיקני' אביי דפשיטא לי' לר"ג דגט דחי ומאמר קני, מיהו אמור רבנן האי יבמה בחד צד מהני בה גט ומחד צד מהני בה מאמר, גט אחר גט לא דחיי דהא דחיא לה קמא מא"מ לא קני דהא קני לה קמא, גא"מ ומא"ג האי מילתא קא קני ורבנן כל חד וחד תקיני לה גט ומאמר ביבמה הלכך ליכא למימר קמאי דחיא כל כח הגט, דקמאי כח גט דידה דאית לי' בהך יבמה הוא דדחה אבל כח דאחוה בהך יבמה וכח דידי' נמי בצרתה לא דחה:

ת"ר כיצד אמר ר"ג אין גא"ג שתי יבמות שנפלו לפני יבם א' נתן גט לזו וגט לזו, רג"א חולץ לראשונה ואסור בקרובותי' ומותר בקרובת השני' וח"א אסור בקרובות שניהן וחליה לא' מהן וכן אתה אומר בשני יבמין ויבמה א', וכיצד אר"ג אין מא"מ שתי יבמות שנפלו לפני יבם א' ועשה מאמר בזו ומאמר בזו ר"ג אומר נתן גט לראשונה וחוזר וחולץ לה ואסור בקרובתי' ומותר בקרובות שני' וח"א נותן גט לשתיהן ואסור בקרובות שתיהן וחליצה לא' מהן וכן אתה אומר בשני יבמין ויבמה א'. וקיי"ל יחיד ורבים ה"ל כרבים:


דף נב עמוד אעריכה

עשה מאמר ובעל ה"ז כמצותה. אמר ר"ה מצות יבמה מקדש ואח"כ בועל ועם בעל בלא מאמר קני והתניא לוקה מלקות דרבנן האי תנא סבר לה כרב דרב מנגיד אמאן דמקדש בביאה ומאן דמקדש בשוקא ומאן דמקדש בלא שידוכי ומאן דמבטל גיטא ומאן דמסר מודעא אגיטא. ומאן דמבזי שלותא דרבנן ומאן דמשהי שמתא דרבנן עלי' ל' יומין ואל אתי ותבע לי' לשמתא ועל תתנא דדר בבית חמיו דדר אין דחליץ לא והא האי דחליץ אבבא דבי תמוה ונגדי ר"ש ההוא מידי' הוה דידם מתתנא ונהרדעי' אמרי בכולהו לא מנגיד רב אלא בקדיש בביאה בלאשידוכי וא"ד אפי' בשידוכי ומשום פריצותא:


דף נב עמוד בעריכה

מתניתין אין אחר חליצה כלום אר"י א"ר זו דברי ר"ע דאמר אין קידושין תב"ל אבל ח"א יש אחר חליצה כלום ואני אומר אימתי בזמן שקדשה לשם אישות אבל כנסה לשם יבמות וקדשה לשם יבמות אין אחר חליצה כלום דכבר פקעה זיקת יבמי':

תניא אידך החולץ יבמתו וחזר וקדשה ר' אומר אם קדשה לשם אישות צריכה ממנו גט לשם יבמות א"צ ממנו גט וח"א בין שקדשה לשם אישות בין שקדשה לש"י צריכה ממנו גט וקיי"ל כר' מח' ולא מחביריו הלכך בין שקדשה לשם אישות בין שקדשה לש"י צריכה ממנו גט ובפלוגתא ד"ר ורבנן אפלגי בה אמוראי רבא אוקמא דפליגי בזיקא דר' סבר יש זיקה ורבנן סברי אין זיקה ורב שרביא אוקמאה בחליצה פסולה כגון שחלץ אחר הגט ר' סבר יש זיקה האי דתפיס מאמר בעלמא בכי האי לישנא משום דיש זיקה והשתא אתא חליצא ואפקעא ול"ל הכי ורבנן סברי אין זיקה אין כח לזיקה ואפ"ה מעיקרא הוי מאמר והשתא נמי מהני דר' סבר פוטרת. ורבנן סברי אינה פוטרת, ורב אשי אמר דכ"ע חליצה פסולה אינה פוטרת וביש תנאי בחליצה קמיפלגי. ובינא אמר דכ"ע יש תנאי בחליצא ובתנאי כפול קמפלגי וכל הני איקמיתא בעלמא ושינוי בלמא נינהו ולא סמכינן עלייהו ולית הל' כחד מינייהו דקיי"ל יש זיקה וקי"ל חליצה פסולה פוטרת וקי"ל אין תנאי בחליצה, וחליצה מוטעת כשירה וחידודים בעלמא הן ואין לסמוך עליהן באלה בתלמוד: