תולדות תנאים ואמוראים/ר/רמי בר חמא
רמי בר חמא עריכה
הוא היה תלמידו הגדול וחתנו דרב חסדא כסוכה כט. דרבא ורמי בר חמא (כן הוא בע"י ובדק"ס) כי הוו קיימי מקמיה דרב חסדא מרהטי בגמרא כהדי הדדי והדר מעייני בסברא.
בעי מרב חסדא כעירובין ח: לד: עג., פסחים כז: זבחים צג., מנחות נח. פז: ג"פ.
הקשה לר"ח כברכות מז..
ואמרו ב"ק כ. שא"ל רב חסדא מ"ט לא הוית גבן באורתא בתחומא דאיבעיא לן מילי מעלייתא – א"ל (רמי בר חמא) מתני' היא, א"ל הי מתני' א"ל לכי תשמש לי שקל סודריה כרך ליה (וזה אך אות הכנעה מעט שלמד ממנו ד"א וצריך לנהוג בו כבוד).
ויסופר בב"ב יב: שישב עם רבא בבית רב חסדא ובת ר"ח הקטנה ישבה בכנפיה דאביה אמר לה אביה מאן מינייהו בעית א"ל תרוייהו, אמר רבא ואנא בתרא, והאמת שכן היה כברכות מד. שרמי בר חמא ורב עוקבא בר חמא נשאו בנות רב חסדא.
וכן קבל הרבה מר"נ, אותיב לר"נ כעירובין לד:, ב"ק קו., ב"מ סה., חולין לה., אר"נ גיטין לט:.
וקרא לר"נ סבא כגיטין עט..
ושדר אושפזיכניה צקמיה דר"נ בב"מ נא..
ויסופר בבכורות כז. ר"נ ורב עמרם ורמי בר חמא הוו קאזלי בארבא סליק רב עמרם לאפנויי אתאי ההיא איתתא עלת קמייהו א"ל טמא מת מהו שיטבול ויאכל בתרומת חו"ל, א"ל ר"נ לרמי בר חמא וכי הזאה יש לנו? א"ל רמי בר חמא לא ליחוש ליה לסבא (שרב עמרם היה הזקן שבהם), אדהכי אתא רב עמרם א"ל הכי אמר רב וכו'.
וכן מצינו רמי ב"ח אמר ר"ה בעירובין ה., ומה שאמרו בזבחים יח: ר"ה איקלע לארגיזא רמא ליה בר אושפזיכניה – א"ל בר מינה דההיא דשניה רמי בר חמא, הוא ט"ס וצ"ל רבה בר ר"ה, או שהוא ר"ה השני שעלה אח"כ לא"י.
וכן מה שאמרו שבת לב: רמי בר חמא אמר רב צ"ל רמי בר רב אמר רב כשבת לב:.
וכן שאל לר' ירמיה מדפתי בדברי אגדה כמגילה יח:.
וכן מצינו רמי ב"ח א"ר יצחק כיבמות לט:, ב"ב פט., ע"ז לא:.
רמי בר חמא אר"ל כע"ז מה., מנחות לה:.
ולרב ששת היה כמו תלמיד חבר ואמר עליו רמי ב"ח הא גברא והא תיובתא כב"מ טז., וקרי עליה טובה חכמה עם נחלה כבכורות נב:, וקרי עליה וישם דוד את הדברים האלה בלבו כשבועות מה:.
ובא לדין לפני רב ששת ככתובות צד:, אבל היה כבר גדול הדור בימיו ובימי רבה ורב יוסף, אף שהיה בל"ס צעיר מהם לימים כזבחים צו: שרב יצחק בריה דרב יהודה הוה רגיל קמיה דרמי בר חמא שבקיה ואזל לרב ששת, יומא חד פגע ביה א"ל אלקפטא נקטן ריחא אתי לה ליד, משום דאזלת לך לקמיה דרב ששת הוית לך כי רב ששת, א"ל לאו משום הכי, מר כי בעינא מלתא פשיט ליה מסברא, כי משכחנא מתניתא פרכא ליה, וכן היה ששאלו ולא יכול להשיבו.
ובעירובין צ. בעי רמי בר חמא – אמר רבה מאי קא מיבעי ליה – ורמי ב"ח אגב חורפיה לא עיין בה.
ובסנהדרין מא: ר"כ ורב ספרא תנו סנהדרין בי רבה פגע בהו רמי ב"ח – א"ל ומאי קשיא לך – א"ל אי הכי אמריתו בה טובא אמריתו בה, א"ל מטיבותיה דמר אמרינן בה טובא, מנזיהותיה דמר לא אמרינן בה ולא חדא, ומזה אנו רואין שהיה אז כבר מגדולי הדור.
וכן אמר עליו ר' ירמיה שהוא גברא רבה כפסחים מח..
והנה אף שהיה עם רבא כחבר ששניהם למדו אצל רב חסדא כסוכה כט., ב"ב יב:. וכן שבת כה., עירובין נב:, יומא מא:, ב"ב ס., שרמי ב"ח שאל ורבא משיב, וכתובות יח: א"ל רבא כל כמיניה, ושם כא. א"ל רבא מאי מעלייתא, וב"ק כ: אמר רבא עליו כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמרי סייעיה, וכן שקיל וטרי עמו כיבמות ח:, גיטין עט., ורבא אמר עליו לפום חורפא שבשתא כב"מ צו:, וכשאמר רמי ב"ח כמה מעלייתא הא שמעתא א"ל רבא מאי מעלייתא כשבועות מה:, אבל רמי ב"ח היה קשיש הרבה מרבא וכדאמרן לעיל.
ונזכר עוד שבת כא. (קנד. רב זביד מתני הכי אמר רמי ב"ח וכו'), כתובות סב:.
מדבריו הפרטים מצינו שאמו כתבה לנכסה בצפרא לרמי ב"ח, ולאורתא כתבה לאחיו מר עוקבא, ובא לדין לפני רב ששת ואוקמיה בנכסיה, ורב עוקבא ב"ח בא לפני ר"נ ואוקמיה בנכסיה ולבסוף הפסיד רמי ב"ח בכתובות צד:.
ויסופר ב"ב כט: ששניהם קנו אמתא – ונפק עלייהו ערעור אתו לקמיה דרבא (ואפשר שצ"ל קמיה דרבה או שכן היה דרכן שגם הגדול היה הולך גם לפני הקטן ממנו לדין שאירע לו) והפסידן רבא.
ומצינו שהיה לו שתי בנות אחת היתה אם אמימר ככתובות כא:, והאחת זכתה להנשא לרב אשי כביצה כט: שאמר רב אשי הא דידן (אשתי) ברתיה דרמי בר חמא, ורמי ב"ח מרי דעובדא הוה (מדקדק במעשיו), אבל יש גורסין שם רמי בר אבא.
ואחותו נישאת לרב אויא ככתובות נו:.
ונפטר בחיי רבא כברכות מז: דאמר רבא לא נח נפשיה דרמי ב"ח אלא דלא אזמין עליה דרב מנשיא בר תחליפא, ובדק"ס גרס שמת כשהוא ינוקא, ואחר מיתתו נשא רבא את אשתו בת רב חסדא.
ובל"ס כשנפטר הניח בת קטנה והיא הנשאת לרב אשי.