ביאור:תהלים קיח כז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
אסרו חג
עריכהמדוע היום שאחרי פסח, שבועות וסוכות נקרא "אסרו חג"?
הביטוי "אסרו חג" מופיע בספר תהלים; נקרא את הפסוק כולו:
(תהלים קיח כז): "אל ה' ויאר לנו, אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח"
- אל ה' = ה' הוא אל, כלומר חזק ומושיע;
- ויאר לנו = הצרה נמשלת לחושך והישועה נמשלת לאור; ה' האיר את חיינו בכך שהוציאנו מחשכת הצרות והגלות אל אור הרווחה והגאולה.
- אסרו = קשרו;
- חג = קרבן שמקריבים בחג (ראו מסגרת למטה);
-
- עבותים = חבלים עבים;
- אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח = קשרו את הקרבן בחבלים עד שיגיע אל קצות המזבח; ואלה דברי החוגגים, העולים לרגל ומביאים קרבן לכבוד החג.
מדוע החוגגים אומרים לכהנים לקשור את הקרבן בחבלים?
1. הפירוש המקובל הוא - כדי שהכבש לא יברח;
- אולם, נראה לי שהכהנים לא היו צריכים שיגידו להם איך לטפל בקרבן, הם כבר הקריבו מספיק קרבנות במהלך ה"קריירה" שלהם.
2. לכן נראה לי, שהחוגגים מבקשים כאן בקשה מיוחדת - הם מבקשים מהכהנים שיקשרו את הקרבן אל גופם, בחבל ארוך, כך שיהיה קשור אליהם כאשר הוא עולה על המזבח.
החוגגים עומדים בשער, הם לא יכולים להיכנס אל המזבח (אולי הם טמאים, ואולי מסיבה אחרת - ע' רמב"ם, הלכות ביאת המקדש ז יז-יט ); הם היו יכולים לתת את קרבן החג לכהנים וללכת לאכול את סעודת החג עם משפחתם; אבל הם אינם מסתפקים בכך - הם רוצים להיות קשורים אל הקרבן - להרגיש שהם עצמם עולים על המזבח, והקרבן מייצג אותם.
החג בשבילם הוא לא רק זיכרון לאירוע הסטורי רחוק; הם מרגישים את החג על בשרם - "אל ה' ויאר לנו" (כדברי חז"ל " "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" "); ולכן חשוב להם להיות קשורים אל קרבן החג כאשר הוא עולה אל ה'.
גם היום שאחרי החג - יום שבו אנחנו נוהגים קצת מנהגי שמחה (הקפות שניות אחרי סוכות, מימונה אחרי פסח, ועוד יום חופש לתלמידים...) - אמור לבטא את ההזדהות שלנו עם החג, והרצון שלנו שהמסרים של החג ישפיעו גם על ימי החול; ולכן ראוי לו השם "אסרו חג".
חג - מקור המילה
עריכההמילה "חג" מציינת גם את המועדים וימי השמחה (כמו בלשון ימינו), וגם את הקרבנות (כמו בפסוקנו, וכמו למשל בפסוק (מלאכי ב ג): "הנני גער לכם את הזרע וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם ונשא אתכם אליו"ועוד; וגם בלשון חז"ל המילה "חגיגה" משמשת ככינוי לקרבן).
המפרשים נחלקו בשאלה, מהי המשמעות המקורית של המילה "חג":
1. יש אומרים שהמשמעות המקורית היא "קרבן", והמועד נקרא "חג" בהשאלה, משום שמקריבים בו קרבנות רבים;
2. ויש אומרים שהמשמעות המקורית היא "מועד", והקרבן נקרא "חג" בהשאלה, כי רוב האנשים נוהגים להקריב בעיקר במועד.
ע"פ רפאל שחורי , המשמעות המקורית של "חג" היא "הסתובב במעגל"; לפי זה, המועד נקרא "חג" כי הוא מגיע כל שנה באופן מחזורי, או כי במועד נוהגים לרקוד ולהקיף את המזבח; והקרבן שמקריבים במועד נקרא "חג" על שם המועד (כמו פירוש 2).
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-04-30.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:אסרו חג
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/isruxg