מלבי"ם על תהלים קיח


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הודו", מצוה שכל גוים יודו לה' מצד טובו וחסדו:  

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ב-ד) "יאמר", וביחוד יודוהו ישראל שעמהם עשה טובה פרטית יותר, ובית אהרן שהם קבלו יותר טובות פרטיות, וכן יראי ה', כל אחד לפי רוב הטובה שקבל התחייב בהודאה יתירה, וכמ"ש החובת הלבבות שבני ישראל שקבלו טובות פרטיות נתחייבו בתרי"ג מצות, ובני אהרן נתחייבו בכ"ד מתנות כהונה נגד כ"ד מצות כהונה, ומשפחת בית דוד שהפלם בטובות יותר גדולות אמר בית דוד דינו לבקר משפט, והמלך מחויב להיות לו ס"ת יתר על ס"ת שהניחו לו אבותיו וקרא בו כל ימי חייו ויתר מצות המלך, וע"כ צוה שכל אחד לפי מעלתו יוסיף הודאה על טוב ה' וחסדו הפרטי שעשה עמו ביחוד:  

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מן המצר", עתה יתחיל לספר הענין בפרטות, אני "קראתי יה מן המצר" שאז היה חולה ונוטה למות, "וה' ענני במרחב", שאז כבר עברה הסכנה וזה היה לו לאות שיצילהו גם מיד מלך אשור, כמ"ש ומכף מלך אשור אצילך, לז"א מזה ידעתי כי.  

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ה' לי", ולכן "לא אירא" שאם היה עונהו במצר היה מתירא פן הגם שיקל ענשו לא יושיעהו לגמרי, אבל אחר שענני במרחב, ידעתי שכמו שנתקבלה התפלה על החולי ונעשה לי נס כן יעשה לי נס על סנחריב, ולכן לא אירא, ואמר בזה שתי מדרגות,
  • א) שיגין ה' עליו להצילו מן האויב, שעז"א "לא אירא מה יעשה לי אדם",
  • ב) שעוד יעזרהו שינצח הוא את האויב כמ"ש עזרם ומגנם הוא, וע"ז מוסיף.
 

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ה' לי בעוזרי", שמלבד ההגנה יעזר לי לנצח את האויב, וא"כ חוץ ממה שלא יוכל לעשות לי רעה עוד "אני אראה" נקמה "בשונאי":

ביאור המילות

"אראה בשונאי". ראיה הנקשר עם ב' מורה ראית בזיון בכ"מ:
 

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ח-ט) "טוב", מזה מבואר "כי טוב לחסות בה", ור"ל הבוטח באדם הוא בוטח בו ועדיין לא ימצא בו מחסה, שהחסיון מורה שכבר חוסה בצלו, אבל הבטחון בה' הוא חסיון, כי בבטחונו כבר ימצא בו מחסה ועז, ועז"א "שטוב לחסות בה' מבטוח באדם", אחר שבאדם הוא רק בטחון לא מחסה, ובאר שהבטחון באדם אינו טוב מצד שני דברים,
  • א) מפני שיש ספק אם יעשה בקשתו וזה באדם דעלמא, ואף אם בוטח בנדיבים שהנדיב דרכו להתנדב ולעזור, בכ"ז "טוב לחסות בה' גם מן הבטחון בנדיבים", מפני טעם השני שהגם שהנדיב יתנדב לעזרו יוכל להיות שלא יהיה בכחו לעזור:

ביאור המילות

"לחסות, מבטוח". החסיון הוא בפועל, אחסה בסתר פניך, והבטחון הוא בטחון בלב:
 

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל גוים סבבוני", ר"ל אני רואה שמה שסבבוני כל הגוים, היה "בשם ה'" ובפקודתו, כדי "שאמילם" ואכריתם, ר"ל שה' סבב שכל גוים אלה יבואו לצור על ירושלים כדי שיפלו שם, כמ"ש כאשר דמיתי כן היתה לשבור אשור בארצי ועל הרי אבוסנו:

ביאור המילות

"בשם ה'". נקשר עם סבבוני.

"אמילם". הפעיל משורש מול, אכריתם:
 

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"סבוני", והגם שסבבוני כמה פעמים, כי סנחריב בא שלש פעמים על ארץ יהודה, ועז"א "סבוני גם סבבוני" שנית, גם זה היה בשם ה' כדי שאמילם:

ביאור המילות

"סבוני גם סבבוני". במקום שלא נבלע אות הכפל בדגש מורה על חוזק הפעולה, כמ"ש במק"א, וע"ז מוסיף סבבוני:
 

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"סבוני", וגם בפעם השלישית "שסבוני כדבורים" העוקצים, "ודעכו כאש" הבוער "בקוצים" כן נשרפו כולם. וזה היה בשם ה' כדי שאמילם:

ביאור המילות

"דעכו". מבנין שלא נזכר שם פועלו, מענין ידעך נרו באישון חשך:
 

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יג-יד) "דחה", והגם שכבר התחילו "לדחות אותי לנפול", שמצד הטבע הייתי מוכרח כי לא היה לי בעצמי כח לעמוד בפניהם, בכ"ז הלא "ה' עזרני", והנה העזר הוא קטן מן הישועה, והעזר היה לבל אפול, אבל אחר שנתעורר "עזי וזמרת של יה" עי"כ "היה לי לישועה" שהוא גדול מן העזר, שהושיע לי גם להכרית את האויב:  

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קול", מצייר שהמלך הולך מביתו לבהמ"ק, ושומע "קול רנה וישועה באהלי צדיקים", והוא עפמ"ש (בישעיה ל') השיר יהיה לכם כליל התקדש חג והשמיע ה' את קולו, ובארתי שם שבעת החלו בירושלים לשיר את שיר החג, החל ה' ללכת להלחם עם מחנה אשור, ובעת שנתוסף הרנה על קרבן פסח בתופים ובמחולות, אז נלחם ה' עם אשור במלחמות תנופה והכרית את מחנהו, עפ"ז יאמר שנשמע קול ורנה וישועה באהלי צדיקים, בעת החל קול הרנה, בא ג"כ קול ישועה, כי כפי שהתחילו לרון ולהודות כן בא הישועה, ותחלה הודיעו "כי ימין ה' עושה חיל", ר"ל שה' מאסף את חילו ומכין א"ע להלחם עם אשור, ואח"כ הודיעו שנית, כי.

ביאור המילות

(טו-טז) "עושה". הראשון על אסיפת החיל, והשני על הנצחון, שמלת עושה בא על שתי אלה:
 

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ימין ה' רוממה", היינו שידו רוממה על האויב ושמתחיל להתגבר עליו, ואח"כ הודיעו "כי ימין ה' עושה חיל", ר"ל שכבר התגבר בחילו והכרית את כל מחנהו:  

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא אמות", מעתה ידעתי בטח שלא אמות, וזה משני טעמים,
  • א) באשר ידעתי שמה שהחייני ה' מן החולי, הוא כדי "שאחיה ואספר מעשי יה", וא"כ נשארתי בחיים כדי לספר מעשיו, ולא המתים יהללו יה,
  • ב) מצד כי ע"י.
 

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שיסר יסרני יה" עי"כ "למות לא נתנני", שתמורת המות יסרני ביסורים, וכבר נתכפרו עוני ע"י יסורים, וגם ר"ל שלא ימות מיתת הנפש אחר שיספר מעשה ה' ואחר שנתכפרו עונותיו ע"י היסורים שסבל:  

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פתחו", (המלך והצדיקים שהלכו עמו הגיעו לפני הבהמ"ק להודות ולהקריב זבחי תודה וקרבן היום), ומצוה אל השוערים "שיפתחו לו שערי צדק" שהמה שערי בהמ"ק "שיבא בם להודות לה'", וקראם שערי צדק כי אחר שבא ישועתו ע"י היסורים נהג ה' עמו במדת צדק כפי המעשה, לא במדת חסד:  

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זה השער לה'", שהיה להמלך שער מיוחד שבו היה נכנס לבהמ"ק (כמ"ש ביחזקאל סי' מ"ד ומ"ו), ואמר שעתה "צדיקים יבואו בו" שהרשה להם ליכנס עמו בשער ההוא:  

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אודך", (מתחיל להודות בפתח השער מבפנים), אני נותן "הודאה על שעניתני" ביסורים, כי ע"י כן "ותהי לי לישועה", כמ"ש אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני:  

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אבן", המלכות תצויר כבנין כמו שנאמר כ"פ, והמלך הוא יסוד הבנין כמו שנאמר הנני יסד בציון אבן (ישעיה כ"ח), שנאמר על חזקיה, "והבונים מאסו בו" אז, כי עמדו אז שבנא וסייעתו לחלוק על מלכותו, ובכ"ז "היתה לראש פנה", וזה לא היה בדרך הטבע, רק.  

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מאת ה' היתה זאת, והיא נפלאת בעינינו", כי היה עפ"י נס ופלא, ולכן.

ביאור המילות

"נפלאת". התי"ו תמורת ה"א, כמו וחטאת עמך (שמות ה'):
 

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זה היום עשה ה'", הוא מיוחס לה', "ובו נגילה ונשמחה", בה' נשמח לא בהתשועה עצמה. כי עקר השמחה היא מה שנודע לנו שה' עמנו ושנתן ליראיו נס להתנוסס:

ביאור המילות

"נגילה ונשמחה". הגיל על דבר חדש והוא בעת התשועה, והשמחה היא תמידית אח"כ (כנ"ל כ"ב ב'):
 

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אנא", (מתפללים כולם).
  • א) שיושיעם ה' מני צר,
  • ב) שיצליחם בכל מעשיהם מעתה ועד עולם:
 

פסוק כו

לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ברוך", (עתה יוצאים כהני המקדש מבית ה' לקבל פני המלך), הם מברכים את המלך בברכת כהנים, ובאשר בברכת כהנים אמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם, אומרים "ברוך הבא בשם ה'", שכבר שם שם ה' על ב"י ובשמו באו למקדשו, לכן "ברכנוכם מבית ה'", שהברכה יוצאת מביתו מאת השוכן בו, והוא יברך (וזה נגד יברכך ה' וישמרך):  

פסוק כז

לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל", באשר יצאו לקראתו באבוקות של אור, כמ"ש על כן באורים כבדו ה', משיב "אל ה' ויאר לנו", (וזה נגד יאר ה' פניו אליך), והמלך מצוה את הכהנים "אסרו חג", שיאסרו הקרבן שהביא ויובילוהו "עד קרנות המזבח" להקריבו, וה' ישא פניהם לקבל קרבנם, כמ"ש הקריבהו נא לפחתך הישא פניך, שקבלת הקרבן הוא נשיאת פנים (וזה נגד ישא ה' פניו):

ביאור המילות

"חג". קרבן חגיגה:
 

פסוק כח

לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אלי אתה ואודך", הוא הודאה על הטובה, "וארוממך" להגיד שבחיך הכוללים, ומצוה לכולם הודו לה':

ביאור המילות

"ואודך, ארוממך". עי' ישעיה (כ"ה א'):