פסוק טו
• לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
קול", מצייר שהמלך הולך מביתו לבהמ"ק, ושומע "
קול רנה וישועה באהלי צדיקים", והוא עפמ"ש
(בישעיה ל') השיר יהיה לכם כליל התקדש חג והשמיע ה' את קולו, ובארתי שם שבעת החלו בירושלים לשיר את שיר החג, החל ה' ללכת להלחם עם מחנה אשור, ובעת שנתוסף הרנה על קרבן פסח בתופים ובמחולות, אז נלחם ה' עם אשור במלחמות תנופה והכרית את מחנהו, עפ"ז יאמר שנשמע קול ורנה וישועה באהלי צדיקים, בעת החל קול הרנה, בא ג"כ קול ישועה, כי כפי שהתחילו לרון ולהודות כן בא הישועה, ותחלה הודיעו "
כי ימין ה' עושה חיל", ר"ל שה' מאסף את חילו ומכין א"ע להלחם עם אשור, ואח"כ הודיעו שנית, כי.
ביאור המילות
(טו-טז) "
עושה". הראשון על אסיפת החיל, והשני על הנצחון, שמלת עושה בא על שתי אלה:
פסוק טז
• לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ימין ה' רוממה", היינו שידו רוממה על האויב ושמתחיל להתגבר עליו, ואח"כ הודיעו "
כי ימין ה' עושה חיל", ר"ל שכבר התגבר בחילו והכרית את כל מחנהו:
פסוק יז
• לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
לא אמות", מעתה ידעתי בטח שלא אמות, וזה משני טעמים,
- א) באשר ידעתי שמה שהחייני ה' מן החולי, הוא כדי "שאחיה ואספר מעשי יה", וא"כ נשארתי בחיים כדי לספר מעשיו, ולא המתים יהללו יה,
- ב) מצד כי ע"י.
פסוק יח
• לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
שיסר יסרני יה" עי"כ "
למות לא נתנני", שתמורת המות יסרני ביסורים, וכבר נתכפרו עוני ע"י יסורים, וגם ר"ל שלא ימות מיתת הנפש אחר שיספר מעשה ה' ואחר שנתכפרו עונותיו ע"י היסורים שסבל:
פסוק יט
• לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
פתחו", (המלך והצדיקים שהלכו עמו הגיעו לפני הבהמ"ק להודות ולהקריב זבחי תודה וקרבן היום), ומצוה אל השוערים "
שיפתחו לו שערי צדק" שהמה שערי בהמ"ק "
שיבא בם להודות לה'", וקראם שערי צדק כי אחר שבא ישועתו ע"י היסורים נהג ה' עמו במדת צדק כפי המעשה, לא במדת חסד:
פסוק כ
• לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
זה השער לה'", שהיה להמלך שער מיוחד שבו היה נכנס לבהמ"ק
(כמ"ש ביחזקאל סי' מ"ד ומ"ו), ואמר שעתה "
צדיקים יבואו בו" שהרשה להם ליכנס עמו בשער ההוא:
פסוק כא
• לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אודך", (מתחיל להודות בפתח השער מבפנים), אני נותן "
הודאה על שעניתני" ביסורים, כי ע"י כן "
ותהי לי לישועה", כמ"ש אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני:
פסוק כב
• לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אבן", המלכות תצויר כבנין כמו שנאמר כ"פ, והמלך הוא יסוד הבנין כמו שנאמר הנני יסד בציון אבן
(ישעיה כ"ח), שנאמר על חזקיה, "
והבונים מאסו בו" אז, כי עמדו אז שבנא וסייעתו לחלוק על מלכותו, ובכ"ז "
היתה לראש פנה", וזה לא היה בדרך הטבע, רק.
פסוק כג
• לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
מאת ה' היתה זאת, והיא נפלאת בעינינו", כי היה עפ"י נס ופלא, ולכן.
ביאור המילות
"
נפלאת". התי"ו תמורת ה"א, כמו וחטאת עמך
(שמות ה'):
פסוק כד
• לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
זה היום עשה ה'", הוא מיוחס לה', "
ובו נגילה ונשמחה", בה' נשמח לא בהתשועה עצמה. כי עקר השמחה היא מה שנודע לנו שה' עמנו ושנתן ליראיו נס להתנוסס:
ביאור המילות
"
נגילה ונשמחה". הגיל על דבר חדש והוא בעת התשועה, והשמחה היא תמידית אח"כ
(כנ"ל כ"ב ב'):
פסוק כה
• לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אנא", (מתפללים כולם).
- א) שיושיעם ה' מני צר,
- ב) שיצליחם בכל מעשיהם מעתה ועד עולם:
פסוק כו
• לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ברוך", (עתה יוצאים כהני המקדש מבית ה' לקבל פני המלך), הם מברכים את המלך בברכת כהנים, ובאשר בברכת כהנים אמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם, אומרים "
ברוך הבא בשם ה'", שכבר שם שם ה' על ב"י ובשמו באו למקדשו, לכן "
ברכנוכם מבית ה'", שהברכה יוצאת מביתו מאת השוכן בו, והוא יברך (וזה נגד יברכך ה' וישמרך):
פסוק כז
• לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אל", באשר יצאו לקראתו באבוקות של אור, כמ"ש על כן באורים כבדו ה', משיב "
אל ה' ויאר לנו", (וזה נגד יאר ה' פניו אליך), והמלך מצוה את הכהנים "
אסרו חג", שיאסרו הקרבן שהביא ויובילוהו "
עד קרנות המזבח" להקריבו, וה' ישא פניהם לקבל קרבנם, כמ"ש הקריבהו נא לפחתך הישא פניך, שקבלת הקרבן הוא נשיאת פנים (וזה נגד ישא ה' פניו):
ביאור המילות
"
חג". קרבן חגיגה:
