המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עתה - דברי כל אחד כן ידברו או הם דברי המשורר ברוח הקדש והוא הנכון בעיני.
ומשיחו - הוא דוד, או המשיח בנו ובמה יענהו בגבורת הישועה שתעשה ימין השם לא ימין דוד, בעבור הבא אחריו.
כי הושיע יהוה משיחו כלומר: משיחו ומלכו הוא, והוא רוצה בו; ולא כמו שהיו אומרים עליו איביו, כי חוטא היה, ולא היה רוצה האל בו, כמו שהיו אומרים לו אין ישועתה לו באלהים סלה (תהלים ג ג).
ועתה כשתושיעהו יודו כלם, כי משיחו הוא והוא מושיעו.
יענהו משמי קדשו בגברות ישע ימינו: כי במעט עם היה מפיל רבבות מאיביו, ולא היה יכול להיות זה, אלא בגבורות ימין האל שישלח להושיעו.
"עתה", (מאמר ראש המשוררים) "עתה ידעתי" בבירור "כי יענהו משמי קדשו הושיע ה' משיחו", שעל משאלותיו הגיע לו מענה להודיעו שה' בעצמו הושיע משיחו, ומענה זאת יגיעהו ע"י "גבורות ישע של ימינו", ע"י שתהיה הישע בגבורות המתיחסות לימין שהוא למעלה מדרך הטבע, ומאין ידעתי זה? כי.
"עתה ידעתי", ר"ל כי יש תשועה טבעיית המיוחסת אל השמאל, אמנם ע"י כל התנאים הנאמרים ידעתי שלא היתה תשועה טבעיית. רק כי "הושיע ה' משיחו" בדרך נס, כי "יענהו משמי קדשו" ממקום שהוא למעלה מן המערכת, "בגבורות ישע" של "ימינו", שהיא מיוחסת אל ה' בעצמו ואל ימין ה' עושה חיל למעלה מן הטבע: