קטגוריה:תהלים כו ב

עריכה

ביאור המילות

"בחנני, ונסני". הנסיון הוא גדול מן הבחינה, הבוחן הכסף הוא לדעת אם יש בו סיגים, והמנסה הוא ינסה אם יוכל למצוא בו כח המשיכה או אחת מכחות נעלמות אשר ינסה אם ימצאו במתכות הזה, ככל הנסיון שיעשו בעלי הכמיאה, וכן הבחינה הוא אם נמצאו באדם השלמות הראויה להמצא בו מצד טבעו, והנסיון הוא לדעת אם יוכל להתעלות אל ענינים נשגבים מטבע האדם כמו נסיון העקדה וכדומה, לכן הוסיף ונסני ועמ"ש לקמן (צ"ה ט').

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

(א - ב) "לדוד שפטני ה' כו'". הנה אמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין קז א) שדוד המלך ע"ה ביקש מהקב"ה שיאמרו אלקי דוד, אמר לו הקב"ה האבות נסיתים ואתה לא נסיתיך, אמר לו בחנני ה' ונסני. והנה לפי הנראה מהמפרשים כי מזמור זה היה אחר מעשהו עם בת שבע שנסהו ולא עמד בנסיון, ולפי זה יאמר לדוד כו' בענין מאמרם ז"ל (עבודה זרה ד ב) שאמרו לא היו ישראל ראויים לאותו מעשה ולא היה דוד ראוי לאותו מעשה, אלא שאם יחטא יחיד אומרים לו כלך אצל דוד כו', וביארנו במקומו (פרק יז) כי אומרם לא היה ראוי לאותו מעשה הוא שלא חטא תחלה חטא שעל ידו היה ראוי לבוא חטא זה על ידו, כענין עבירה גוררת עבירה, כי אם שלא קדם לו עון אשר חטא שיהיה ראוי לאותו מעשה, וזהו לא היה דוד ראוי כו'. ובזה יאמר לדוד כלומר להיות ענין זה לדוד שלא היה ראוי לאותו מעשה, לכן שפטני ה' מדת רחמים ולא מדת הדין, ופירש ואמר מה שאמרתי לדוד, הוא, כי אני בתומי הלכתי לשאול תכנה אלקותך עלי, ולא השיאתני איזו עבירה לגרור לי אחרת, ובה' בטחתי לאמר לא אמעד בחנני ה' כו', כי אעמוד בנסיוני:

אמנם לפי פשוטו של מקרא באומרו בחנני ה' כו' יורה כי ידברו הכתובים על עת בוא דברו לפניו יתברך לאמר לו שיאמר לו אלקי דוד כאשר יאמרו אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב, ואמר על תשובתו יתברך בחנני ה' כלומר גם אני כהם. ולפי זה יאמר שפטני ה' כו', על דבר מה ששמעתי אומרים על פסוק (בראשית כח כא) והיה ה' לי לאלקים, שאמר אז אהיה כל כך מתנהג בחסידות, שגם שאפילו מדת הרחמים יהפך לי "לאלקים" שהוא דין, לא אירא:

וזה יאמר פה שפטני ה' שגם ה' יתהפך לי לדיין ולא אירא לבלתי היות זכאי בדיני זה, והוא כי לא גרעתי מהאבות לכנות שם אלקותך עלי, כי הלא אני בתומי הלכתי כו', והוא כי הלא יתרון האבות הוא שלא היו צריכים סעד לתומכם כנח שנאמר בו את האלקים התהלך נח (בראשית ו ט) כי היה צריך סעד לתומכו, אלא שמעצמם מתהלכים לתומם כמה דאת אמר (בראשית יז א) התהלך לפני, (בראשית כד מ) אשר התהלכתי לפניו (בראשית רבה ל י), וגם אני כהם כי אני בתומי הלכתי שלא הוצרכתי סעד לתומי, כי אם בתומי של עצמי הלכתי. וגם לא היה פחד אם תכנה אלקותך עלי גם בחיי אולי אטה אשורי מני הדרך הטובה, שעל כן אין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים (תנחומא תולדות ז) כי הן בקדושיו לא יאמין, וזהו ובה' בטחתי לא אמעד באופן שתוכל לכנות שמך עלי לומר אלקי דוד כי לא אמעד:

ואם בחנת אותם בחנני ה' גם אני ונסני, והוא מה שכתבנו פרשת וירא על מאמרי רבותינו ז"ל (בראשית רבה נה ב) על פסוק ה' צדיק יבחן (תהלים יא ה) שהביאו שני משלים אחד לקדר שעל הקדרה שיודע שהיא בריאה מכה בה, ומשל הפשתני שכשפשתנו יפה מכה בו שמשתבח כו', כי לאחד משתי סבות ינסה יודע תעלומות את הצדיק, או להראות את העולם צדקתו כקדר כי מכה בקדרה השלימה שיראו הרואים ויקנו אותה. שנית, למען צרף אותו להשביחו, כי מאז ישאר יצרו נכנע לפניו, ועוד לא ירים ראש לעצור כח להחטיאו עוד. ואמר דוד בחנני שהוא המציאות הראשון שהוא כאבן בוחן שיבחנו בה הזהב והכסף להראות את העם את יופי הזהב והכסף, ופירשו ז"ל (עיין בראשית רבה נה א) נסה את אברהם (בראשית כב א) לשון נשיאות שהסמ"ך מתחלף בשי"ן ביקש הקב"ה לנשאו בעולם שידעו צדקתו, וזה יאמר בחנני ה' באבן בוחן ונסני כמה דאת אמר נסה את אברהם, שהוא לנשאו על ידי מה שיבחן בזה, וזהו ונסני שיהיה הבוחן לנשאני כאשר היה באברהם, כמו שאמרו ז"ל (בראשית רבה נה א) שעשה למען הודיע צדקתו את העולם. ואם עדיין צריך לצרפני הוא מן הבחינה השנית וגם צרפה כו', לומר אם כבר צדיק אני בחנני ה', ואם עדיין צריך צירוף צרפה שני דברים, אחת, כליותי שאדמה לאברהם שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה סא א) שהיו שתי כליותיו נובעות חכמה, וגם לבי לבלתי הרהר בשום דבר שהוא צד שוה בכל שלשת האבות: