" - לא הזכיר בניו והאיל הוא מלואים לכלם והטעם כי יצוה הכתוב ולקחת את חזה התנופה מאיל המלואים בעבור שהוא לאהרן ואין החזה ראוי לו כי לא יהיה לבעלים ואחר שנתן טעם שאינו ראוי שיהיה לאהרן אין צורך לומר שלא יהיה לבניו כי אחריו יזכו הם ולמטה אמר (בפסוק כז) מאשר לאהרן ומאשר לבניו כלומר כאשר לוקח מקרבן כלם החזה ושוק כן יקחו הם האב והבנים מקרבנות המקריבים על ידם
פסוק כט
• לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
למשחה בהם" - להתגדל בהם שיש משיחה שהיא לשון שררה כמו לך נתתים למשחה (
במדבר יח ח) אל תגעו במשיחי (
תהלים קה טו) לשון רש"י ואולי כן הוא כי בעבור ששררת ישראל למשוחים היא למלך ולכ"ג ישאילו הלשון לכל שררה וכן ומשחת את חזאל למלך על ארם ואת אלישע בן שפט תמשח לנביא תחתיך (מ"א יט טו טז) אבל בכאן הנכון הוא למשחה בהם למשוח בבגדים הכהנים הגדולים מבניו ולמלא בם את ידם להקריב הקרבנות וכן לך נתתים למשחה (
במדבר יח ח) שנתתים להיות שלך בעבור שמשחתיך לכהן לי וכן אל תגעו במשיחי (
תהלים קה טו) כי הנוגע בהם נוגע במשיחי ה' העתידים לצאת מהם כמו שאמר ומלכים מחלציך יצאו (
בראשית לה יא) מלכי עמים ממנה יהיו (שם יז טז) ויתכן שנאמר עוד כי ומשחת את חזאל למלך על ארם שישלח לו שמן למשחו למלך להודיעו כי דבר ה' הוא ועשה כן אלישע במצות רבו כאשר הגיד לו שימלוך (
מלכים ב ח יג) ואע"פ שלא נכתב שם ומשח את אלישע לנביא ואולי כן עשו בכורש אשר משחוהו כמלכי ישראל בעבור שידע כי נביא בישראל המליך אותו ויקרא את שמו בעבור ה' ולכך אמר למשיחו לכרש (
ישעיהו מה א) ורבותינו אמרו (מגילה יב) וכי כרש משיח הוא וכו' והנה כולן משיחות ממש והכתוב שאמר (
ישעיהו סא א) רוח ה' אלהים עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים דרך משל שימשיל רוח הקדש אשר תחול עליו לשמן הטוב כענין טוב שם משמן טוב (
קהלת ז א)
פסוק לא
• לפירוש "פסוק לא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ובשלת את בשרו במקום קדש" - לא ידענו אם הוראת שעה היא שיהא בשר המלואים טעון כהן בבשולו או יהיה ובשלת בצווי כמו ומטך אשר הכית בו את היאור (לעיל יז ה) ויבן שלמה את הבית (
מלכים א ו יד) כדברי רבי אברהם והצריך במקום קדוש שהן כזבחי שלמי צבור שנאכלין לפנים מן הקלעים ונאכלין ליום ולילה עד חצות (זבחים ה ה)
פסוק לו
• לפירוש "פסוק לו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
תעשה ליום על הכפורים" - בשביל הכפורים לכפר על המזבח מכל זרות ותיעוב ובמדרש תורת כהנים (צו א טו) אומר כפרת המזבח הוצרכה שמא התנדב אדם דבר גזל במלאכת המשכן והמזבח לשון רש"י והנכון כי על הכפורים על שני האילים שהם כפורים לאהרן ולבניו כמו שאמר כאן (לעיל בפסוק לג) ואכלו אותם אשר כפר בהם ואף כי החטאת כפרה וכתיב כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם (
ויקרא ח לד) כדברי ר"א
פסוק מו
• לפירוש "פסוק מו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
לשכני בתוכם" - על מנת לשכון בתוכם לשון רש"י ושמוש הלמ"ד בתנאי כזה איננו נמצא ויתכן שיאמר וידעו בשכני בתוכם כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים כי ידעו כבודי ויאמינו שאני הוצאתי אותם מארץ מצרים והוא כדרך ויהי דוד לכל דרכיו משכיל (
שמואל א יח יד) כי בוחר אתה לבן ישי (שם כ ל) על אשר מריתם את פי למי מריבה (
במדבר כ כד) והדומים להם אבל רבי אברהם אמר כי לא הוצאתי אותם מארץ מצרים רק בעבור כי אשכון בתוכם וזהו תעבדון את האלהים על ההר הזה (לעיל ג יב) ויפה פירש ואם כן יש בענין סוד גדול כי כפי פשט הדבר השכינה בישראל צורך הדיוט ולא צורך גבוה אבל הוא כענין שאמר הכתוב ישראל אשר בך אתפאר (
ישעיהו מט ג) ואמר יהושע ומה תעשה לשמך הגדול (
יהושע ז ט) ופסוקים רבים באו כן אוה למושב לו (
תהלים קלב יג) פה אשב כי אויתיה (שם יד) וכתוב והארץ אזכור (
ויקרא כו מב)
