פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לקח" - כמו קח ושתי גזרות הן אחת של קיחה וא' של לקיחה ולהן פתרון א'

"פר אחד" - לכפר על מעשה העגל שהוא פר

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולחם מצות וחלת מצת ורקיקי מצות" - הרי אלו ג' מינין רבוכה וחלות ורקיקין לחם מצות היא הקרויה למטה בענין חלת לחם שמן על שם שנותן שמן ברבוכה כנגד החלות והרקיקין וכל המינין באים עשר עשר חלות (מנחות עו)

"בלולות בשמן" - כשהן קמח יוצק בהן שמן ובוללן (שם עה)

"משחים בשמן" - אחר אפייתן מושחן כמין כ"ף יונית שהיא עשויה כנו"ן שלנו (שם)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והקרבת אתם" - אל חצר המשכן ביום הקמתו

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ורחצת" - זו טבילת כל הגוף

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואפדת" - קשט ותקן החגורה והסינר סביבותיו

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נזר הקדש" - זה הציץ

"על המצנפת" - כמו שפירשתי למעלה ע"י הפתיל האמצעי ושני פתילין שבראשו הקשורין שלשתן מאחורי העורף הוא נותנו על המצנפת כמין כובע

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומשחת אותו" - (ת"כ) אף משיחה זו כמין כ"י נותן שמן על ראשו ובין ריסי עיניו ומחברן באצבעו

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיתה להם" - מלוי ידים זה לכהונת עולם

"ומלאת" - ע"י הדברים האלה

"יד אהרן ויד בניו" - במילוי ופקודת הכהונה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פתח אוהל מועד" - בחצר המשכן שלפני הפתח

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על קרנות" - (זבחים נג) למעלה בקרנות ממש

"ואת כל הדם" - שירי הדם

"אל יסוד המזבח" - (פ"ג דמדות) כמין בליטת בית קבול עשוי לו סביב סביב לאחר שעלה אמה מן הארץ

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"החלב המכסה את הקרב" - הוא הקרום שעל הכרס שקורין טיל"א

"ואת היתרת" - הוא טרפשא דכבדא שקורין איבר"ש (ראטהפלייש)

"על הכבד" - אף מן הכבד יטול עמה (ת"כ)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תשרף באש" - לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וזרקת" - (זבחים נב) בכלי אוחז במזרק וזורק כנגד הקרן כדי שיראה לכאן ולכאן ואין קרבן טעון מתנה באצבע אלא חטאת בלבד אבל שאר זבחים אינן טעונין קרן ולא אצבע שמתן דמם מחצי המזבח ולמטה ואינו עולה בכבש אלא עומד בארץ וזורק

"סביב" - כך מפורש בשחיטת קדשים שאין סביב אלא ב' מתנות שהן ארבע האחת בקרן זוית זו והאחת בקרן שכנגדה באלכסון וכל מתנה נראית בשני צדי הקרן אילך ואילך נמצא הדם נתון בד' רוחות סביב לכך קרוי סביב

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על נתחיו" - עם נתחיו מוסף על שאר הנתחים

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ריח ניחוח" - נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני

"אשה" - לשון אש והיא הקטרת איברים שעל האש

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תנוך" - (ת"כ פ' צו) הוא הסחוס גדר האמצעי שבתוך האוזן שקורין טנדרו"ס

"בהן ידם" - הגודל ובפרק האמצעי

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"החלב" - זה חלב הדקים או הקיבה (חולין מט)

"והאליה" - מן הכליות ולמטה כמו שמפורש (בויקרא ג ט) שנאמר לעומת העצה יסירנה מקום שהכליות יועצות ובאמורי הפר לא נאמר אליה שאין אליה קריבה אלא בכבש וכבשה ואיל אבל שור ועז אין טעונים אליה

"ואת שוק הימין" - לא מצינו הקטרה בשוק הימין עם האמורים אלא זו בלבד

"כי איל מלאים הוא" - שלמים לשון שלמות שהושלם בכל מגיד הכתוב שהמלואים שלמים שמשימים שלום למזבח ולעובד העבודה ולבעלים (ס"א שלום עם המזבח והעובד והבעלים) לכך אני מצריכו החזה להיות לו לעובד העבודה למנה וזהו משה ששימש במלואים והשאר אכלו אהרן ובניו שהם בעלים כמפורש בענין

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וככר לחם" - מן החלות

"וחלת לחם שמן" - ממין הרבוכה (ת"כ)

"ורקיק" - (מנחות עה) מן הרקיקין אחד מעשר שבכל מין ומין ולא מצינו תרומת לחם הבא עם זבח נקטרת אלא זו בלבד שתרומת לחמי תודה ואיל נזיר נתונה לכהנים עם חזה ושוק ומזה לא היה למשה למנה אלא חזה בלבד

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על כפי אהרן וגו' והנפת" - שניהם עסוקין בתנופה הבעלים והכהן הא כיצד כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף ובזה היו אהרן ובניו בעלים ומשה כהן

"תנופה" - (מנחות סב) מוליך ומביא למי שארבע רוחות העולם שלו ותנופה מעכבת ומבטלת פורעניות ורוחות רעות תרומה מעלה ומוריד למי שהשמים וארץ שלו ומעכבת טללים רעים

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על העולה" - על האיל הראשון שהעלית עולה

"לריח ניחוח" - לנחת רוח למי שאמר ונעשה רצונו

"אשה" - לאש נתן

"לה'" - לשמו של מקום

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תנופה" - לשון הולכה והובאה וינטלי"ר (בלע"ז שווינגען)

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה וגו'" - קדשם לדורות להיות נוהגת תרומתם והנפתם כחזה ושוק של שלמים אבל לא להקטרה אלא והיה לאהרן ולבניו לאכול

"הורם" - לשון מעלה ומוריד

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לחק עולם מאת בני ישראל" - שהשלמים לבעלים ואת החזה ואת השוק יתנו לכהן

"כי תרומה הוא" - החזה ושוק הזה

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לבניו אחריו" - למי שבא בגדולה אחריו

"למשחה" - להתגדל בהם שיש משיחה שהיא לשון שררה כמו (במדבר יח) לך נתתים למשחה (תהלים קה) אל תגעו במשיחי

"ולמלא בם את ידם" - ע"י הבגדים הוא מתלבש בכהונה גדולה

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שבעת ימים סט" - רצופין

"ילבשם הכהן" - אשר יקום מבניו תחתיו לכהונה גדולה כשימנוהו להיות כהן גדול

"אשר יבא אל אהל מועד" - (יומא עג) אותו כהן המוכן ליכנס לפני ולפנים ביום הכפורים וזהו כהן גדול שאין עבודת יום הכפורים כשרה אלא בו

"תחתיו מבניו" - מלמד שאם יש לו לכהן גדול בן ממלא את מקומו ימנוהו כהן גדול תחתיו (ת"כ)

"הכהן תחתיו מבניו" - מכאן ראיה כל לשון כהן ל' פועל עובד ממש לפיכך ניגון תביר נמשך לפניו

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"במקום קדוש" - בחצר אהל מועד שהשלמים הללו קדשי קדשים היו

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פתח אהל מועד" - כל החצר קרוי כן

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואכלו אתם" - אהרן ובניו לפי שהם בעליהם

"אשר כפר בהם" - להם כל זרות ותיעוב

"למלא את ידם" - באיל ולחם הללו

"לקדש אותם" - שעל ידי המלואים הללו נתמלאו ידיהם ונתקדשו לכהונה

"כי קדש הם" - קדשי קדשים ומכאן למדנו אזהרה לזר האוכל ק"ק שנתן המקרא טעם לדבר משום דקדש הם

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועשית לאהרן ולבניו ככה" - שנה הכתוב וכפל לעכב שאם חסר ד"א מכל האמור בענין לא נתמלאו ידיהם להיות כהנים ועבודתם פסולה

"אתכה" - כמו אותך

"שבעת ימים תמלא וגו'" - בענין הזה ובקרבנות הללו בכל יום

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על הכפורים" - בשביל הכפורים לכפר על המזבח מכל זרות ותיעוב ולפי שנא' שבעת ימים תמלא ידם אין לי אלא דבר הבא בשבילם כגון האילים והלחם אבל הבא בשביל המזבח כגון פר שהוא לחטוי המזבח לא שמענו לכך הוצרך מקרא זה. ומדרש ת"כ אומר (מכלתא דמלואים משנה ט"ו) כפרת המזבח הוצרך שמא התנדב איש דבר גזול במלאכת המשכן והמזבח

"וחטאת" - ותדכי לשון מתנת דמים הנתונים באצבע קרוי חטוי

"ומשחת אותו" - בשמן המשחה וכל המשיחות כמין כ"ף יונית

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה המזבח קדש" - ומה היא קדושתו כל הנוגע במזבח יקדש אפי' קרבן פסול שעלה עליו קדשו המזבח להכשירו שלא ירד מתוך שנא' כל הנוגע במזבח יקדש שומע אני בין ראוי בין שאינו ראוי כגון דבר שלא היה פסולו בקדש כגון הרובע והנרבע ומוקצה ונעבד והטרפה וכיוצא בהן ת"ל וזה אשר תעשה הסמוך אחריו (ת"כ פ' צו) מה עולה ראויה אף כל ראויה שנראה לו כבר ונפסל משבא לעזרה כגון הלן והיוצא והטמא ושנשחט במחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו וכיוצא בהן (זבחים נז)

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועשרון סולת" - עשירית האיפה מ"ג ביצים וחומש ביצה

"בשמן כתית" - לא לחובה נאמר כתית אלא להכשיר לפי שנא' כתית למאור ומשמע למאור ולא למנחות יכול לפסלו למנחות ת"ל כאן כתית ולא נא' כתית למאור אלא למעט מנחות שאין צריך כתית שאף הטחון בריחים כשר בהן (מנחות פו)

"רבע ההין" - שלשה לוגין

"ונסך" - לספלים כמו ששנינו במס' סוכה שני ספלים של כסף היו בראש המזבח ומנוקבים כמין שני חוטמין דקין נותן היין לתוכו והוא מקלח ויוצא דרך החוטם ונופל על גג המזבח ומשם יורד לשיתין במזבח בית עולמים ובמזבח הנחשת יורד מן המזבח לארץ

פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לריח ניחח" - על המנחה נאמר שמנחת נסכים כולה כליל וסדר הקרבת האיברים בתחלה ואח"כ המנחה שנאמר (ויקרא כג) עולה ומנחה

פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תמיד" - מיום אל יום ולא יפסיק יום בנתיים

"אשר אועד לכם" - כשאקבע מועד לדבר אליך שם אקבענו לבא ויש מרבותינו למדים מכאן שמעל מזבח הנחשת היה הקב"ה מדבר עם משה משהוקם המשכן וי"א מעל הכפרת כמו שנא' (שמות כה) ודברתי אתך מעל הכפורת ואשר אועד לכם האמור כאן אינו אמור על המזבח אלא על אהל מועד הנז' במקרא

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונועדתי שמה" - אתועד עמם בדבור כמלך הקובע מקום מועד לדבר עם עבדיו שם

"ונקדש" - המשכן

"בכבודי פח" - שתשרה שכינתי בו ומ"א אל תקרי בכבודי אלא במכובדי במכובדים שלי כאן רמז לו מיתת בני אהרן ביום הקמתו וזהו שאמר משה (ויקרא י) הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש והיכן דבר ונקדש בכבודי

פסוק מו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לשכני בתוכם" - ע"מ לשכון אני בתוכם