רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/כט

(א) לְקַח – כְּמוֹ קַח. וּשְׁתֵּי גְּזָרוֹת הֵן, אַחַת שֶׁל קִיחָה וְאַחַת שֶׁל לְקִיחָה, וְלָהֶן פִּתְרוֹן אֶחָד.
פַּר אֶחָד – לְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁהוּא פַּר.

(ב) וְלֶחֶם מַצּוֹת וְחַלֹּת מַצֹּת וּרְקִיקֵי מַצּוֹת – הֲרֵי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה מִינִין: רְבוּכָה וְחַלּוֹת וּרְקִיקִין (ראו מנחות ע"ח ע"א). לֶחֶם מַצּוֹת הִיא הַקְּרוּיָה לְמַטָּה בָּעִנְיָן "חַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן" (פסוק כג), עַל שֵׁם שֶׁנּוֹתֵן שֶׁמֶן בָּרְבוּכָה כְּנֶגֶד הַחַלּוֹת וְהָרְקִיקִין. וְכָל הַמִּינִין בָּאִים עֶשֶׂר עֶשֶׂר חַלּוֹת (מנחות ע"ו ע"א).
בְּלוּלוֹת בַּשֶּׁמֶן – כְּשֶׁהֵן קֶמַח יוֹצֵק בָּהֶן שֶׁמֶן וּבוֹלְלָן (שם ע"ה ע"א).
מְשֻׁחִים בַּשֶּׁמֶן – אַחַר אֲפִיָּתָן מוֹשְׁחָן כְּמִין כִי‏[1] שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה כְּנוּ"ן שֶׁלָּנוּ (שם).

(ג) וְהִקְרַבְתָּ אֹתָם – אֶל חֲצַר הַמִּשְׁכָּן בְּיוֹם הֲקָמָתוֹ.

(ד) וְרָחַצְתָּ – זוֹ טְבִילַת כָּל הַגּוּף.

(ה) וְאָפַדְתָּ – קַשֵּׁט וְתַקֵּן הַחֲגוֹרָה וְהַסִּינָר סְבִיבוֹתָיו.

(ו) נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ – זֶה הַצִּיץ.
עַל הַמִּצְנֶפֶת – כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה (כח,לז): עַל יְדֵי הַפְּתִיל הָאֶמְצָעִי וּשְׁנֵי פְּתִילִין שֶׁבְּרֹאשׁוֹ, הַקְּשׁוּרִין שְׁלָשְׁתָּן מֵאֲחוֹרֵי הָעֹרֶף – הוּא נוֹתְנוֹ עַל הַמִּצְנֶפֶת, כְּמִין כּוֹבַע.

(ז) וּמָשַׁחְתָּ אוֹתוֹ – אַף מְשִׁיחָה זוֹ כְּמִין כִי‏[1], נוֹתֵן שֶׁמֶן עַל רֹאשׁוֹ וּבֵין רִיסֵי עֵינָיו וּמְחַבְּרָן בְּאֶצְבָּעוֹ.

(ט) וְהָיְתָה לָהֶם – מִלּוּי יָדַיִם זֶה, לִכְהֻנַּת עוֹלָם.
וּמִלֵּאתָ – עַל יְדֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
יַד אַהֲרֹן וְיַד בָּנָיו – בְּמִלּוּי וּפְקֻדַּת הַכְּהֻנָּה.

(יא) פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד – בַּחֲצַר הַמִּשְׁכָּן שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּתַח.

(יב) עַל קַרְנוֹת – לְמַעְלָה בַּקְּרָנוֹת מַמָּשׁ (זבחים נ"ג ע"א).
וְאֶת כָּל הַדָּם – שְׁיָרֵי הַדָּם (זבחים נ"ב ע"א).
אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ – כְּמִין בְּלִיטַת בֵּית קִבּוּל עָשׂוּי לוֹ סָבִיב סָבִיב, לְאַחַר שֶׁעָלָה אַמָּה מִן הָאָרֶץ (מדות פ"ג מ"א).

(יג) הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב – הוּא הַקְּרוּם שֶׁעַל הַכָּרֵס שֶׁקּוֹרִין טייל"א [teile = קרום].
וְאֶת הַיֹּתֶרֶת – הוּא טַרְפְּשָׁא דְּכַבְדָּא שֶׁקּוֹרִין איבדי"ש [ebdes = סרעפת‏[2]].
עַל הַכָּבֵד – אַף מִן הַכָּבֵד יִטֹּל עִמָּהּ.

(יד) תִּשָּׂרֵף בָּאֵשׁ – לֹא מָצִינוּ חַטָּאת חִיצוֹנָה נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא זוֹ.

(טז) וְזָרַקְתָּ – בִּכְלִי; אוֹחֵז בַּמִּזְרָק וְזוֹרֵק כְּנֶגֶד הַקֶּרֶן, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה לְכָאן וּלְכָאן. וְאֵין קָרְבָּן טָעוּן מַתָּנָה בְּאֶצְבַּע אֶלָּא חַטָּאת בִּלְבַד, אֲבָל שְׁאָר זְבָחִים אֵינָן טְעוּנִין קֶרֶן וְלֹא אֶצְבַּע, שֶׁמַּתַּן דָּמָם מַחֲצִי הַמִּזְבֵּחַ וּלְמַטָּה, וְאֵינוֹ עוֹלֶה בַּכֶּבֶשׁ, אֶלָּא עוֹמֵד בָּאָרֶץ וְזוֹרֵק.
סָבִיב – כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּשְׁחִיטַת קָדָשִׁים (זבחים נ"ג ע"ב), שֶׁאֵין סָבִיב אֶלָּא שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע: הָאַחַת בְּקֶרֶן זָוִית זוֹ, וְהָאַחַת בַּקֶּרֶן שֶׁכְּנֶגְדָּהּ בַּאֲלַכְסוֹן, וְכָל מַתָּנָה נִרְאֵית בִּשְׁנֵי צִדֵּי הַקֶּרֶן אֵילָךְ וְאֵילָךְ, נִמְצָא הַדָּם נָתוּן בְּאַרְבַּע רוּחוֹת סָבִיב; לְכָךְ קָרוּי סָבִיב.

(יז) עַל נְתָחָיו – עִם נְתָחָיו, מוּסָף עַל שְׁאָר הַנְּתָחִים.

(יח) רֵיחַ נִיחוֹחַ – נַחַת רוּחַ לְפָנַי, שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי.
אִשֶּׁה – לְשׁוֹן אֵשׁ, וְהִיא הַקְטָרַת אֵבָרִים שֶׁעַל הָאֵשׁ.

(כ) תְּנוּךְ – הוּא הַסְּחוּס, גָּדֵר הָאֶמְצָעִי שֶׁבְּתוֹךְ הָאֹזֶן (תורת כהנים מכילתא דמילואים, על ויקרא ח כג) שֶׁקּוֹרִין טינרו"ם [tenrum = חסחוס (שבאוזן)‏[3]].
בֹּהֶן יָדָם – הַגּוּדָל, וּבַפֶּרֶק הָאֶמְצָעִי.

(כב) הַחֵלֶב – זֶה חֵלֶב הַדַּקִּים אוֹ הַקֵּבָה (חולין מ"ט סוף ע"א ותחילת ע"ב).
וְהָאַלְיָה – מִן הַכְּלָיוֹת וּלְמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּוַיִּקְרָא (ג ט), שֶׁנֶּאֱמַר: "לְעֻמַּת הֶעָצֶה יְסִירֶנָּה", מָקוֹם שֶׁהַכְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת. וּבְאֵמוּרֵי הַפָּר לֹא נֶאֱמַר אַלְיָה, שֶׁאֵין אַלְיָה קְרֵבָה אֶלָּא בְּכֶבֶשׂ וְכִבְשָׂה וְאַיִל, אֲבָל שׁוֹר וְעֵז אֵין טְעוּנִים אַלְיָה.
וְאֶת שׁוֹק הַיָּמִין – לֹא מָצִינוּ הַקְטָרָה בְּשׁוֹק הַיָּמִין עִם הָאֵמוּרִים אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד.
כִּי אֵיל מִלֻּאִים הוּא – שְׁלָמִים לְשׁוֹן שְׁלֵמוּת, שֶׁהֻשְׁלַם בַּכֹּל. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהַמִּלּוּאִים שְׁלָמִים, שֶׁמְּשִׂימִים שָׁלוֹם לַמִּזְבֵּחַ וּלְעוֹבֵד הָעֲבוֹדָה וְלַבְּעָלִים. לְכָךְ אֲנִי מַצְרִיכוֹ הֶחָזֶה לִהְיוֹת לוֹ לְעוֹבֵד הָעֲבוֹדָה לְמָנָה; וְזֶהוּ מֹשֶׁה, שֶׁשִּׁמֵּשׁ בַּמִּלּוּאִים. וְהַשְּׁאָר אָכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו, שֶׁהֵם בְּעָלִים, כַּמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן.

(כג) וְכִכַּר לֶחֶם – מִן הַחַלּוֹת.
וְחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן – מִמִּין הָרְבוּכָה.
וְרָקִיק – מִן הָרְקִיקִין; אֶחָד מֵעֶשֶׂר שֶׁבְּכָל מִין וּמִין. וְלֹא מָצִינוּ תְּרוּמַת לֶחֶם הַבָּא עִם זֶבַח נִקְטֶרֶת אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד, שֶׁתְּרוּמַת לִחְמֵי תּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר נְתוּנָה לַכֹּהֲנִים עִם חָזֶה וָשׁוֹק; וּמִזֶּה לֹא הָיָה לְמֹשֶׁה לְמָנָה אֶלָּא חָזֶה בִּלְבַד.

(כד) עַל כַּפֵּי אַהֲרֹן וְגוֹמֵר וְהֵנַפְתָּ – שְׁנֵיהֶם עֲסוּקִין בִּתְנוּפָה, הַבְּעָלִים וְהַכֹּהֵן. הָא כֵּיצַד? כֹּהֵן מַנִּיח יָדוֹ תַּחַת יַד הַבְּעָלִים וּמֵנִיף. וּבָזֶה הָיוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו בְּעָלִים, וּמֹשֶׁה כֹּהֵן.
תְּנוּפָה – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא לְמִי שֶׁאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם שֶׁלּוֹ; וּתְנוּפָה מְעַכֶּבֶת וּמְבַטֶּלֶת פֻּרְעָנֻיּוֹת וְרוּחוֹת רָעוֹת. תְּרוּמָה, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד לְמִי שֶׁהַשָּׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁלּוֹ; וּמְעַכֶּבֶת טְלָלִים רָעִים (מנחות ס"ב ע"א).

(כה) עַל הָעוֹלָה – עַל הָאַיִל הָרִאשׁוֹן, שֶׁהֶעֱלֵיתָ עוֹלָה.
לְרֵיחַ נִיחוֹחַ – לְנַחַת רוּחַ לְמִי שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ.
אִשֶּׁה – לָאֵשׁ נִתָּן.
לַה' – לִשְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם.

(כו) תְּנוּפָה – לְשׁוֹן הוֹלָכָה וְהוֹבָאָה, (וינטילי"ר [wenteler = להניף]) בְּלַעַז.

(כז) וְקִדַּשְׁתָּ אֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה וְגוֹמֵר – קַדְּשֵׁם לְדוֹרוֹת, לִהְיוֹת נוֹהֶגֶת תְּרוּמָתָם וַהֲנָפָתָם כֶּחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים; אֲבָל לֹא לְהַקְטָרָה, אֶלָּא וְהָיָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו לֶאֱכֹל.
הוּרָם – לְשׁוֹן מַעֲלֶה וּמוֹרִיד.

(כח) לְחָק עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – שֶׁהַשְּׁלָמִים לַבְּעָלִים, וְאֶת הֶחָזֶה וְאֶת הַשּׁוֹק יִתְּנוּ לַכֹּהֵן.
כִּי תְרוּמָה הוּא – הֶחָזֶה וָשׁוֹק הַזֶּה.

(כט) לְבָנָיו אַחֲרָיו – לְמִי שֶׁבָּא בִּגְדֻלָּה אַחֲרָיו.
לְמָשְׁחָה – לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם; שֶׁיֵּשׁ מְשִׁיחָה שֶׁהִיא לְשׁוֹן שְׂרָרָה, כְּמוֹ: "לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה" (במדבר יח,ח), "אַל תִּגְעוּ בִּמְשִׁיחָי" (תהלים קה,טו).
וּלְמַלֵּא בָם אֶת יָדָם – עַל יְדֵי הַבְּגָדִים הוּא מִתְלַבֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה.

(ל) שִׁבְעַת יָמִים – רְצוּפִין.
יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן – אֲשֶׁר יָקוּם מִבָּנָיו תַּחְתָּיו לִכְהֻנָּה גְּדוֹלָה, כְּשֶׁיְּמַנּוּהוּ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל.
אֲשֶׁר יָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד – אוֹתוֹ כֹּהֵן הַמּוּכָן לִכָּנֵס לִפְנָי וְלִפְנִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְזֶהוּ כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁאֵין עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּשֵׁרָה אֶלָּא בּוֹ (יומא ע"ג ע"א).
תַּחְתָּיו מִבָּנָיו – מְלַמֵּד שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל בֵּן מְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ, יְמַנּוּהוּ כֹּהֵן גָּדוֹל תַּחְתָּיו.
הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו – מִכָּאן רְאָיָה, כָּל לְשׁוֹן "כֹּהֵן" – לְשׁוֹן פּוֹעֵל, עוֹבֵד מַמָּשׁ; לְפִיכָךְ נִגּוּן תְּבִיר נִמְשָׁךְ לְפָנָיו.

(לא) בְּמָקֹם קָדֹשׁ – בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד; שֶׁהַשְּׁלָמִים הַלָּלוּ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים הָיוּ.

(לב) פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד – כָּל הֶחָצֵר קָרוּי כֵּן.

(לג) וְאָכְלוּ אֹתָם – אַהֲרֹן וּבָנָיו, לְפִי שֶׁהֵם בַּעֲלֵיהֶם.
אָשֵׁר כֻּפַּר בָּהֶם – לָהֶם, כָּל זָרוּת וְתִעוּב.
לְמַלֵּא אֶת יָדָם – בָּאַיִל וָלֶחֶם הַלָּלוּ.
לְקַדֵּשׁ אוֹתָם – שֶׁעַל יְדֵי הַמִּלּוּאִים הַלָּלוּ נִתְמַלְּאוּ יְדֵיהֶם וְנִתְקַדְּשׁוּ לִכְהֻנָּה.
כִּי קֹדֶשׁ הֵם – קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. וּמִכָּאן לָמַדְנוּ אַזְהָרָה לְזָר הָאוֹכֵל קָדְשֵׁי קָדָשִׁים; שֶׁנָּתַן הַמִּקְרָא טַעַם לַדָּבָר, מִשּׁוּם דְּקֹדֶשׁ הֵם.

(לה) וְעָשִׂיתָ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כָּכָה – שָׁנָה הַכָּתוּב וְכָפַל, לְעַכֵּב, שֶׁאִם חִסֵּר דָּבָר אֶחָד מִכָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן – לֹא נִתְמַלְּאוּ יְדֵיהֶם לִהְיוֹת כֹּהֲנִים, וַעֲבוֹדָתָם פְּסוּלָה.
אֹתָכָה – כְּמוֹ אוֹתְךָ.
שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא וְגוֹמֵר – בָּעִנְיָן הַזֶּה וּבַקָּרְבָּנוֹת הַלָּלוּ, בְּכָל יוֹם.

(לו) עַל הַכִּפּוּרִים – בִּשְׁבִיל הַכִּפּוּרִים, לְכַפֵּר עַל הַמִּזְבֵּחַ מִכָּל זָרוּת וְתִעוּב. וּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא יָדָם" (פסוק לה), אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר הַבָּא בִּשְׁבִילָם, כְּגוֹן הָאֵילִים וְהַלֶּחֶם; אֲבָל הַבָּא בִּשְׁבִיל הַמִּזְבֵּחַ, כְּגוֹן פַּר שֶׁהוּא לְחִטּוּי הַמִּזְבֵּחַ, לֹא שָׁמַעְנוּ? לְכָךְ הֻצְרַךְ מִקְרָא זֶה. וּמִדְרַשׁ תּוֹרַת כֹּהֲנִים אוֹמֵר: כַּפָּרַת הַמִּזְבֵּחַ הֻצְרַךְ, שֶׁמָּא הִתְנַדֵּב אִישׁ דָּבָר גָּזוּל בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְהַמִּזְבֵּחַ.
וְחִטֵּאתָ – וּתְדַכֵּי [=וּתְטַהֵר]; לְשׁוֹן מַתְּנַת דָּמִים הַנְּתוּנִים בְּאֶצְבַּע, קָרוּי חִטּוּי.
וּמָשַׁחְתָּ אוֹתוֹ – בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. וְכָל הַמְּשִׁיחוֹת כְּמִין כִי‏[1].

(לז) וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ – וּמַה הִיא קְדֻשָּׁתוֹ? כָּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ; אֲפִלּוּ קָרְבָּן פָּסוּל שֶׁעָלָה עָלָיו, קִדְּשׁוֹ הַמִּזְבֵּחַ לְהַכְשִׁירוֹ שֶׁלֹּא יֵרֵד. מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין רָאוּי בֵּין שֶׁאֵינוֹ רָאוּי (זבחים פ"ג ע"ב), כְּגוֹן דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ, כְּגוֹן הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע וּמֻקְצֶה וְנֶעֱבָד וְהַטְּרֵפָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" הַסָּמוּךְ אַחֲרָיו (פסוק לח); מָה עוֹלָה רְאוּיָה, אַף כֹּל רְאוּיָה, שֶׁנִּרְאָה לוֹ כְּבָר וְנִפְסַל מִשֶּׁבָּא לְעֶזְרָה, כְּגוֹן הַלָּן וְהַיּוֹצֵא וְהַטָּמֵא, וְשֶׁנִּשְׁחַט בְּמַחֲשֶׁבֶת חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן (זבחים פ"ד ע"א).

(מ) וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת – עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ בֵּיצִים וְחֹמֶשׁ בֵּיצָה.
בְּשֶׁמֶן כָּתִית – לֹא לְחוֹבָה נֶאֱמַר כָּתִית, אֶלָּא לְהַכְשִׁיר. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּתִית לַמָּאוֹר" (שמות כז,כ), וּמַשְׁמָע לַמָּאוֹר וְלֹא לִמְנָחוֹת; יָכוֹל לְפָסְלוֹ לִמְנָחוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר כָּאן, "כָּתִית". וְלֹא נֶאֱמַר "כָּתִית לַמָּאוֹר" אֶלָּא לְמַעֵט מְנָחוֹת, שֶׁאֵין צָרִיךְ כָּתִית, שֶׁאַף הַטָּחוּן בָּרֵחַיִם כָּשֵׁר בָּהֶן (מנחות פ"ו ע"ב).
רֶבַע הַהִין – שְׁלֹשָׁה לֻגִּין.
וְנֵסֶךְ – לַסְּפָלִים, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (מ"ח ע"א): שְׁנֵי סְפָלִים שֶׁל כֶּסֶף הָיוּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּמְנֻקָּבִים כְּמִין שְׁנֵי חֳטָמִין דַּקִּין. נוֹתֵן הַיַּיִן לְתוֹכוֹ, וְהוּא מְקַלֵּחַ וְיוֹצֵא דֶּרֶךְ הַחֹטֶם וְנוֹפֵל עַל גַּג הַמִּזְבֵּחַ, וּמִשָּׁם יוֹרֵד לַשִּׁיתִּין בְּמִזְבַּח בֵּית עוֹלָמִים; וּבְמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, יוֹרֵד מִן הַמִּזְבֵּחַ לָאָרֶץ.

(מא) לְרֵיחַ נִיחֹחַ – עַל הַמִּנְחָה נֶאֱמַר, שֶׁמִּנְחַת נְסָכִים כֻּלָּהּ כָּלִיל. וְסֵדֶר הַקְרָבָתָן, הָאֵיבָרִים בִּתְחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַמִּנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "עוֹלָה וּמִנְחָה" (ויקרא כג,לז).

(מב) תָּמִיד – מִיּוֹם אֶל יוֹם, וְלֹא יַפְסִיק יוֹם בֵּנְתַיִם.
אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם – כְּשֶׁאֶקְבַּע מוֹעֵד לְדַבֵּר אֵלֶיךָ, שָׁם אֶקְבָּעֶנּוּ לָבֹא. וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ לְמֵדִים מִכָּאן, שֶׁמֵּעַל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה מִשִּׁהוּקָם הַמִּשְׁכָּן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת" (שמות כה,כב); וַאֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם הָאָמוּר כָּאן אֵינוֹ אָמוּר עַל הַמִּזְבֵּחַ, אֶלָּא עַל אֹהֶל מוֹעֵד הַנִּזְכָּר בַּמִּקְרָא.

(מג) וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה – אֶתְוַעֵד עִמָּם בְּדִבּוּר, כְּמֶלֶךְ הַקּוֹבֵעַ מְקוֹם מוֹעֵד לְדַבֵּר עִם עֲבָדָיו שָׁם.
וְנִקְדָּשׁ – הַמִּשְׁכָּן.
בִּכְבֹדִי – שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בּוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: אַל תִּקְרֵי בִּכְבֹדִי אֶלָּא בִּמְכֻבָּדַי, בַּמְּכֻבָּדִים שֶׁלִּי; כָּאן רָמַז לוֹ מִיתַת בְּנֵי אַהֲרֹן בְּיוֹם הֲקָמָתוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה: "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ" (ויקרא י,ג); וְהֵיכָן דִּבֵּר? וְנִקְדָּשׁ בִּכְבֹדִי.

(מו) לְשָׁכְנִי בְּתוֹכָם – עַל מְנָת לִשְׁכֹּן אֲנִי בְּתוֹכָם.

הערותעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 אות יוונית שצורתה X.
  2. ^ ר' אה"ל מס' 2084.
  3. ^ הכוונה לחסחוס מכוסה עור, ולדברי רש"י מדובר ב"אמצעי".