מ"ג שמות יח יד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָעָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יוֹשֵׁב֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְכׇל־הָעָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖יךָ מִן־בֹּ֥קֶר עַד־עָֽרֶב׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַחֲזָא חֲמוּהִי דְּמֹשֶׁה יָת כָּל דְּהוּא עָבֵיד לְעַמָּא וַאֲמַר מָא פִתְגָמָא הָדֵין דְּאַתְּ עָבֵיד לְעַמָּא מָדֵין אַתְּ יָתֵיב בִּלְחוֹדָךְ וְכָל עַמָּא קָיְמִין עִלָּוָךְ מִן צַפְרָא עַד רַמְשָׁא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַחֲמָא חָמוֹי דְמשֶׁה יַת כָּל דְּהוּא טָרַח וְעָבֵיד לְעַמֵּיהּ וַאֲמַר מַה פִּתְגָמָא הָדֵין דְּאַנְתְּ עָבֵיד לְעַמָּא מַה דֵּין אַנְתְּ יָתֵב לְבִלְחוֹדָךְ לְמִידוּן וְכָל עַמָּא קַיְימִין קֳדָמָךְ מִן צַפְרָא עַד רַמְשָׁא: |
רשב"ם
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
והזהרתה והודעת: "וירא חותן משה". משה לא בחר שופטים כי עדן לא נתן לפניהם פרשת משפטים עד אחר מ"ת. והגם שדינים במרה אפקיד לא נתן להם רק קצת דינים וצווי לעשות משפט לעשוקים, ולא ידעו עדיין פלס ומאזני משפט ואם ימנה שופטים וידונו כפי העולה על רוחם לא יקבלו הבע"ד את פסק דינם, וכל היוצא חייב ישוב ויבא שנית אל משה, ויתרו חשב שגם משה דן מסברא כפי שכלו ואין לו משפטים קבועים מה', לכן אמר מה הדבר הזה אשר אתה עושה לעם, שזה יכול להעשות ע"י אחרים שע"י שאתה יושב לבדך כל העם נצב עליך, ויש הבדל בין עומד ובין נצב, שהעמידה היא הפך הישיבה, וההצבה היא במקום שצריך התחזקות, ודרך הלשון שעל עבדי המלך המזומנים לשמור את המלך יאמר הנצבים עליו, ועל העבדים העומדים לשרתו יאמר העומדים לפניו, ועל שאר העם למשל הבאים למשפט יתכן הלשון שעומדים עליו, ועז"א ויעמוד העם על משה, כי עמדו ברצונם לשמוע תורתו, אבל יתרו תפס הלשון וכל העם נצב עליך שמורה שמתחזקים על העמידה ההיא, כי כ"א רוצה לפטר לביתו ודוחק א"ע להיות הראשון במשפט: