ביאור:שמות יח יז
שמות יח יז: "וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו: לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יח יז.
לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה עריכה
בתחילת דבריו יתרו התעלם מדברי משה. יתרו הבין שמשה לא הבין אותו.
יתרו לא שיבח את משה שמשה מסור לעמו ועובד קשה ושופט את עמו כל היום. יתרו לא מצא דבר חיובי לענות למשה.
משה הבין שתשובתו לא היתה לעניין, ולכן הוא חיכה בסבלנות לשמוע את יתרו עד סוף דבריו, ואחרי שיתרו גמר משה הבין שאין לו מה לענות והוא לא ענה אלא רק עשה כדברי יתרו (שמות יח כד).
לֹא טוֹב עריכה
"לֹא טוֹב": רע, ולא מועיל, מזיק או מפריע, שלילי (מילוג).
יתרו בחר להשתמש במילה חיובית "טוֹב" ולא השתמש במילה שלילית. אנשים לפעמים לא שומעים את מילת ההיפוך 'לא', וכך נשאר רושם חיובי.
אולם נראה במשפט: "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (בראשית ב יח), שאלוהים חשב שלאדם היה טוב, אבל ללא בת זוג, עזר כנגדו, לא היה לו מספיק טוב.
נראה ש"לֹא טוֹב" מזמין פעולה לשפר את המצב לטוב.
אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה עריכה
יתרו מעליב את המעשה של משה אבל לא את משה עצמו. יתרו לא מעליב את משה שהמוח שלו לא טוב ולכן מעשיו אינם טובים. יתרו רק אומר למשה שהמעשה אינו טוב, לכן צריכים לשנות את המעשה, אבל משה עצמו הוא טוב.
חֹתֵן מֹשֶׁה עריכה
מאז שיתרו התחיל את עצתו לא פונים ליתרו בשמו אלא בתוארו: "חֹתֵן מֹשֶׁה" (ביאור:שמות יח יד). יתרו נתן עצה חשובה מאוד. דבריו, שמשה והעם יבלו, היו מתקיימים אם משה לא היה עולה לאלוהים, כותב את חוקי אלוהים, מלמד את העם, וממנה שופטים לעם. כדי לא לפגוע בכבודו של משה, נותן העיצה היה "חֹתֵן מֹשֶׁה" ולא איש בעל שם ובעל מוח חכם יותר ממשה, וכך הכל קרה בזכות משה שבחר לעבוד ולרעות את צאן יתרו חתנו (שמות ג א).
כאשר משה סיכם את חייו (דברים א ט-יח), משה לא הזכיר את יתרו ולא נתן לו כבוד, שיתרו הוא זה שנתן לו את העצה לבחור שופטים כדי להקל עליו את העבודה.