קטגוריה:שמות יח טו
ויאמר משה לחתנו כי יבא אלי העם לדרש אלהים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לְחֹתְנ֑וֹ כִּֽי־יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְרֹ֥שׁ אֱלֹהִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לְ/חֹתְנ֑/וֹ כִּֽי־יָבֹ֥א אֵלַ֛/י הָ/עָ֖ם לִ/דְרֹ֥שׁ אֱלֹהִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַר מֹשֶׁה לַחֲמוּהִי אֲרֵי אָתַן לְוָתִי עַמָּא לְמִתְבַּע אוּלְפָן מִן קֳדָם יְיָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר משֶׁה לְחָמוֹי אֲרוּם אַתְיָין לְוָותִי עַמָא לְמִתְבּוֹעַ אוּלְפַן מִן קֳדָם יְיָ: |
רש"י (כל הפרק)
"כי יבא" - כי בא לשון הווה
"לדרוש אלהים" - כתרגומו למתבע אולפן לשאול תלמוד מפי הגבורהרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים – כְּתַרְגּוּמוֹ: "לְמִתְבַּע אוּלְפָן", לִשְׁאוֹל תַּלְמוּד מִפִּי הַגְּבוּרָה.
רשב"ם (כל הפרק)
כי יבא אלי העם לדרוש אלהים: כלומר אני לבדי צריך לשאל אלקים ואין בהם רגיל לדבר אל אלקים כי אם אני לבדי:
רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ספורנו (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
"ויאמר משה". הודיעו כי העם באים אליו בעבור כמה דברים:
א] כי יבא אלי העם לדרוש אלהים, וזה כולל כמה דברים, שמצאנו לשון זה על הדרישה לדעת עתידות, כמו (מ"ב ג) האין פה נביא לה' ונדרשה את ה' מאותו, ומצאנוהו על התפלהכלי יקר (כל הפרק)
טו) ויאמר משה לחותנו כי יבא אלי העם לדרוש אלהים. כי הרוצה לידע מאיזו טעם דנתוני אף אם יהיו ק' דיינים יושבים אצלי בדין לעולם לא יבא כ"א אלי לדרוש אלהים ר"ל משפטי ה' ואין לי מקום להפטר מצעקתם, וא"ת א"כ היה לך לחשוך מן הדין לגמרי ולמנות אחרים ותכל תלונתם מעליך ע"ז אמר כי יהיה להם דבר בא אלי באו אלי לא נאמר אלא שקאי על אותו דבר כי הדבר בא אלי בנבואה והכל ביד ה' עלי השכיל וכל דבר נעלם שאין עדים בדבר בא אלי עד שיש בי כח לשפוט בין איש ובין רעהו ר"ל בדברים שביניהם שאין עדים בדבר ע"כ אין נכון לי להשמט מן הדינין, ואולי שע"ז אמר והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו (דברים א, יז) דהיינו במקום שאין עדים בדבר תקריבון אלי ושמעתיו מפי הגבורה, ואמר לו יתרו אעפ"כ לא טוב הדבר אשר אתה עושה ולא אמר כאן לעם כמ"ש למעלה לפי שאמר לו שלא טוב אתה עושה גם לך גם לעם כי נבל תבול גם אתה גם העם כי כבד ממך הדבר וצריך אתה להקל תלונתם מעליך.
ד"א כי יהיה להם דבר בא אלי. אחד מהם כי התובע בא אלי לבדו כדי לסדר טענותיו בפני ואני איני שומע לדבריו אלא ושפטתי בין איש ובין רעהו כשיהיו שניהם לפני דווקאאור החיים (כל הפרק)
כי יבא אלי העם וגו'. קשה מה תשובה זו עושה והלא ראה יתרו כי בא אליו העם לדרוש וכוונת קושיתו הוא למה יתנהג במנהג זה כי יש טורח לעם. ודבריו ברור מללו אתה יושב לבדך פירוש ואין שופטים אחרים לדון העם, ולו יהיה שלא הבין משה דבריו, היה לו לשאול גזירת הדיבור לא שיאמר לו דברים שעליהם הוא מקשה. ונראה כי משה הבין בדברי יתרו במה שאמר אשר אתה עושה וגו' משמע כי משה מכריחם ומחייבם שלא לעמוד לפני דיין זולתו וזה סיבה שסובלים העם הטורח ואם יחפוץ ימנה עליהם דיינים וילכו לדון לפניהם, לזה השיבו כי לא ממנו אלא מהעם כי יבא מעצמו אלי ולא לזולתי חפץ ללכת, ולצד שיקשה לך למה יחפצו בטורח זה, הטעם הוא כי יהיה להם דבר בא אלי ואמרו ז"ל (זהר ח"ב ע"ח א) בא אלי הדבר עצמו ויצטדק הדין לאמתו, ודבר זה לא ימצא בזולתי:
ומעתה אין מציאות למנות דיינים וילכו העם לפניהם, וגמר אומר והודעתי וגו' פירוש גם דבר זה אי אפשר בזולתי. ויתרו נסתפק במשמעות דברי משה שסובל ב' דרכים. הא' כי לצד שבאים אצלו העם הוא חש על המצוה לדון בין איש וגו' לעשותה הוא ולא אחרים, והב' כי העם לא יחפצו לזולתו לצד מה שפירשנו בדבריו, לזה השיבו כנגד המובן מדבריו כי יבחר עשות המצוה בעצמו ולא ימנע עשות טוב אמר לא טוב הדבר אשר אתה וגו' כאשר יבאר הטעם. וכנגד מה שמובן מדבריו כי העם לא יתרצו ללכת לזולתו אמר איעצך וגו' היה אתה לעם וגו' ואתה תחזה וגו' ושפטו את העם בכל עת פירוש בכל דין שיהיה המשפט רצוי לב' בעלי דינים ומן הסתם כשידונו להם משפט רצוי למה יבחרו בטורח הגדול, והיה וגו' פירוש וכשיהיה דבר גדול של התעצמות הדין בין לצד השופטים שלא יוכלו השג בין לצד הנשפטים שלא יתרצו ב' הכתות במשפטם יביאו אליך, ולא לצד פרט זה תתחייב בכל:בעל הטורים (כל הפרק)
לדרוש אלהים. ד' במסורה הכא ואידך בשמואל בלכתו לדרוש אלהים בענין שאול כשהלך לבקש האתונות. ולא יכול דוד ללכת לפניו לדרוש אלהים בדברי הימים בענין הדבר כשראה המלאך המכה בעם. ויהי לדרוש אלהים בענין עוזיהו שדרש אלהים במלחמה מלמד שעל כל צרכיהם היו באים לדרוש אלהים כההיא דשאול שדרש אלהים על אבידתו וכההיא דדוד שהתפלל על הדבר וכההיא דעוזיהו שהתפלל על אויביו:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יח טו.
כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים
משה אמר: "כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם" ואת זה משה עשה מהבוקר עד הערב בלי זמן חופשי למשהו אחר, כלומר משה לא יצא ללמד את העם את חוקי אלוהים ואת התורה ולא יצא לראות את עמו כפי שהוא עשה במצרים, ככתוב: "וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו, וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם" (שמות ב יא). משה חיכה שהעם יבוא אליו.
אחרי שיתרו התבונן במשה מהבוקר עד הערב, וראה איך משה מנהל ושופט את העם, יתרו אמר למשה: "מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב" (ביאור:שמות יח יד).
ניתן להבין שמשה הבין שיתרו אינו מרוצה מעבודתו ומביע ביקורת.
רואים שיתרו פתח את דבריו בצורה עדינה, בתקוה שמשה יבקש הסברים. לאחר תשובתו הבלתי מספקת של משה, יתרו הוריד מילים קשות על משה, ולא נתן למשה הזדמנות לפתוח את הפה עד שהוא סיים את דבריו. לאחר שיתרו גמר את דבריו משה לא ענה לו ולא התנגד אלא נאמר: "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ, וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר" (שמות יח כד).
משה שמע את דברי יתרו אבל הוא שם דגש על המילים "מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב" והתעלם מהמילים "אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ".
משה חשב שיתרו מביע בקורת שהוא עובד יותר מדי שעות.
מנהיג העם
משה היה מנהיג העם. נאמר שמשה ישב לאכל עם "כֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות יח יב). משה העביר פקודות לעם דרך זקני ישראל כאשר הוא הכין את העם לפסח הראשון (שמות יב כא), אולם מאז לא נאמר שמשה נתן להם תפקידים. עד שיתרו בא למשה רואים:
- שמשה לא כתב ספר חוקים.
- שמשה לא כתב ספר ניהול העם. (לצערנו עד היום לא יצרנו מערכת ניהול טובה ויעילה.)
- שמשה לא יצר ממשלה וחילק תפקידים.
- שמשה לא יצר מערכת בתי משפט.
- שמשה לא מינה שוטרים לכפות את החוק, ולפקח על העם.
- שמשה לא יצר מערכת לימוד.
וכך משה ישב והיה שופט יחיד, שופט עליון, בלעדי וסופי, כאילו שהוא פרעה, כאילו שהוא אלוהים.
משה יסד חלק מרשימת הליקויים במנהיגות, אבל לא עשה מספיק וכך רואים את השגיאות של משה בכל תקופת השופטים והמלכים, כאשר "אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" (שופטים יז ו), והעם לא הלך בדרך אדוני, ככתוב: "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה" (שופטים ב יא).
- למעשה העצה של יתרו מתאימה לכל מנהיג, ולכל ראש קבוצה שלא מחלק סמכויות ועושה את כל ההחלטות לבד.
אֱלֹהִים
למילה "אֱלֹהִים" יש מספר פרושים:
- מקובל שהמילה מביעה ישות עליונה, אל עליון ויחיד.
- אולם בנוסף בספר שמות משתמשים במילה כ: שליט, אדון, כדברי ה' למשה אודות אהרון: "וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם, וְהָיָה הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה, וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים" (שמות ד טז).
משה הסביר את תפקידו "כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר, בָּא אֵלַי, וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ; וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו" (ביאור:שמות יח טז). ניתן להבין שהעם בא להשפט לפני משה השליט, ולא באו בשאלות פילוסופיות אודות אלוהים.
כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים
משה חשב שיתרו ממליץ לו לעבוד פחות שעות. משה מתרץ את עבודתו הקשה, מהבוקר עד הערב, כי העם דורש שופט והוא חייב לשרת אותם בכל כוחו.
משה בתשובתו הראה שהוא לא הבין את יתרו והראה שהוא לא יודע איך להיות מנהיג שמבקש את כל המידע, מתיעץ עם אנשיו, שוקל וחושב לפני שהוא מחליט ועונה.
משה האמין שהוא עושה עבודה טובה ושופט את העם.
- משה לא הבין שרוב האנשים בכלל לא מגיעים למשפט כי התור הוא ארוך מדי.
- משה לא הבין שהוא לא נותן לאנשים אפשרות מספקת להביא את טענותיהם ולהוכיח בעזרת עדים את דבריהם.
- משה לא הבין שהוא לא מארגן את מערכת המשפט בצורה צודקת ומסודרת.
- משה לא הבין שאי אפשר לשפוט כאשר אין חוק ידוע ומקובל על העם.
חז"ל היו מודעים שמשה לא היה מסוגל לשפוט כראוי, אבל הם הסבירו שלמשה היתה יכולת אלוהית והוא היה מסוגל לשפוט בצורה כזו לבדו.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמות יח טו"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.