מהדורת הכתיב:
והמלך דוד שלח אל צדוק ואל אביתר הכהנים לאמר דברו אל זקני יהודה לאמר למה תהיו אחרנים להשיב את המלך אל ביתו ודבר כל ישראל בא אל המלך אל ביתו
המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והמלך דוד שלח אל צדוק ואל אביתר הכהנים לאמר דברו אל זקני יהודה לאמר למה תהיו אחרנים להשיב את המלך אל ביתו ודבר כל ישראל בא אל המלך אל ביתו
"למה תהיו אחרונים" - רצה לומר הלא סוף הדבר יהיה שגם אתם תחזירו אותו ואם כן למה יקדימו ישראל ואתם אחריהם הלא דבר ישראל כבר בא אל המלך לשוב אל ביתו כמו שכתוב למעלה ויהי כל העם נדון וגו' ושלחו מיד אחריו ואף כי לא נזכר וכן נאמר למטה שאמרו ישראל ולא היה דברי ראשון וגו'
השאלות (יב - יג) למה כפל למה תהיו אחרונים? ותחלה אמר להשיב את המלך אל ביתו ואח"כ אמר להשיב את המלך,
ואיך אמר ודבר כל ישראל בא, מה שלא היה האמת כן?:
"והמלך". ר"ל הגם שכן דברו כל ישראל ודוד ידע כל זאת כי כולם שלמים אתו, לא היה מי שיוציא זה אל הפועל אחר שנסו
איש לאהליו נדחים ומפוזרים, וראה דוד שצריך שהזקנים הם יעשו זאת, וזקני יהודה בראש, ואחריהם כל אדם ימשך, ולכן "שלח אל זקני יהודה לאמר למה תהיו אחרונים", ר"ל כי היה צריך, א] "להשיב את המלך", היינו להשיבו למלכותו.
ב] "להשיב את המלך אל ביתו לירושלים". ותחלה יאמרו כאילו יחלטו שדעת זקני יהודה שוה עם דעת כל ישראל
להשיב את המלך למלכותו, ויתוכחו עמם על שלא יהיו ראשונים בענין זה להשיב את המלך אל ביתו, שבזה צריך שיצאו זקני יהודה לקראתו: "ודבר כל ישראל בא אל המלך". שכבר נודע לו דבר כל ישראל כולם פה אחד שישוב למלכותו, וא"כ לכם
המשפט להשיבו אל ביתו: