מצודות על שמואל ב יט
<< · מצודות על שמואל ב · יט · >>
פסוק א
מצודת דוד
"מי יתן וגו'" - הלואי והייתי אני מת במקומך
"בני אבשלום וגו'" - אמרו רבותינו ז"ל (סוטה י ב) שאמר שמונה פעמים בני בני שבעה להעלותו משבעה מדורי גיהנם והשמיני להביאו לגן עדן ולפי פשוטו כן דרך המייללים לכפול דבריהם כמו (ירמיהוו ד יט) מעי מעי אוחילה
מצודת ציון
"וירגז" - ויחרד
"עלית" - מלשון עלה
"וכה" - וכןפסוק ג
מצודת דוד
"לאבל" - נהפך לאבלפסוק ד
מצודת דוד
"ויתגנב" - לא באו לעיר ביד רמה ובשמחה כדרך המנצחים כי אם בהסתר כגנב וכדרך ביאת הנסים מן המלחמה הנכלמים לבוא בפרסוםפסוק ה
מצודת דוד
"לאט את פניו" - דרך צער ואבל
מצודת ציון
"לאט" - עטף וכסה כמו (מלכים א יט יג) וילט פניו באדרתופסוק ו
מצודת דוד
"הובשת היום" - במעשך ביישת את עבדיך אשר מלטו אותך ובניך וגו' והוא במה שהיה מתאבל על אבשלוםפסוק ז
מצודת דוד
"כי ידעתי היום" - בצערך זה יודע אני שהיה ישר בעיניך שאבשלום ישאר חי וכולנו נמות כי הלא אי אפשר אשר שנינו נתגבר במלחמה כי אם האחד יפול והואיל ואתה מיצר בנפילת בנך יורה שהיה ישר בעיניך בהפכו ונראה מזה שאין אנו חשובים בעיניך לכלום ולכלימה תחשב לנו
"כי הגדת היום" - רצה לומר באבלך זה כאלו תגיד שאין לך שרים ועבדים רצה לומר שאינם חשובים לכלום כמוהם כאין ואין לך ביוש גדול מזה
"לאהבה" - להיות אוהב את שונאיך להתאבל על מותו וממילא שנואים לך אוהביך הממלטים נפשך על כי רע בעיניך הריגתם אותו
מצודת ציון
"לו אבשלום" - אם אבשלום כמו (שופטים ח יט) לוא החייתםפסוק ח
מצודת דוד
"ורעה לך" - הדבר הזה יגרום לך רעה יותר מכל הרעה וגו'
"כי אינך" - תחסר מלת אם ומשפטו כי אם אינך יוצא אזי נשבעתי אם ילין איש אתך הלילה רצה לומר לא ילין מי אתך כי כולם ימאסו בך וילכו להם
"על לב עבדיך" - רצה לומר דברים טובים המקובלים על הלב בעבור נצחון המלחמה
מצודת ציון
"ילין" - מלשון לינהפסוק ט
מצודת דוד
"ויבא כל העם" - בא לראות פניו
"וישראל" - אותם שהיו עם אבשלום
"הגידו" - הרואים אותו יושב בשערפסוק י
מצודת דוד
"ועתה" - רצה לומר עם היות ידיו רב לו מול אויבינו עם כל זה ברח מעל אבשלום וזה יורה לשלמותו שלא נתן מקום לבנו לחטוא נגדו ביותר
"כל העם נדון" - היו מתוכחים זה עם זה ולתוספת ביאור אמר שהויכוח היה בכל שבטי ישראל
מצודת ציון
"נדון" - מלשון דין וויכוחפסוק יא
מצודת דוד
"מת במלחמה" - ומזה נראה שעדיין דוד בהצלחתו עומד
מצודת ציון
"מחרישים" - שותקיםפסוק יב
מצודת דוד
"למה תהיו אחרונים" - רצה לומר הלא סוף הדבר יהיה שגם אתם תחזירו אותו ואם כן למה יקדימו ישראל ואתם אחריהם הלא דבר ישראל כבר בא אל המלך לשוב אל ביתו כמו שכתוב למעלה ויהי כל העם נדון וגו' ושלחו מיד אחריו ואף כי לא נזכר וכן נאמר למטה שאמרו ישראל ולא היה דברי ראשון וגו'פסוק יג
מצודת דוד
"אחי אתם" - במקום דוד יאמרו שהמה לו לאחים מבני שבט אחד ובהיות כן הראוי להם להקדים ולא להתאחרפסוק יד
מצודת דוד
"כה יעשה וגו'" - הוא ענין שבועה וגזם ולא אמר וכמוהו רבים במקרא
"תחת יואב" - כי על שהרג לאבשלום רצה להעבירו
"עצמי ובשרי" - בן אביגיל אחותי
מצודת ציון
"תמרו" - כמו תאמרו באל"ףפסוק טו
מצודת דוד
"ויט" - בהדברים האלה הטה דוד את לבב כולם כאשר יטו בנקל לבב איש אחדפסוק טז
מצודת דוד
"בא הגלגלה" - התקבצו לגלגל והיא בעבר הירדן המערביפסוק יז
מצודת דוד
"וימהר שמעי" - מיהר לבוא מכל בית יוסףפסוק יח
מצודת דוד
"וצלחו הירדן" - עברו הירדן לפניו כעבדים לפני האדון
מצודת ציון
"וצלחו" - ועברו ודוגמתו (שם יד ו) ותצלח עליו רוח ה'פסוק יט
מצודת דוד
"בעברו בירדן" - בעת עברו בירדן
"ועברה העברה" - רצה לומר ועוד עשתה העדה ההיא שעברה הספינה להעביר בה את בית המלך והם הנשים והטף וזהו לעשות הטוב בעיניו להחניפו שימחול לשמעי את מעלו
מצודת ציון
"העברה" - רוצה לומר ספינה שעוברים בה רוחב המים
"לעביר" - כמו להעבירפסוק כ
מצודת דוד
"ואל תזכור" - אף בדבר הקללה אשר העויתי אני לבדי שאלתי לבל יזכרם לשומם על לבו
"אל יחשב לי אדוני עון" - במה שהייתי בקושרים לנטות אחרי אבשלום וכאומר הלא כמעט כולם נטו אחריו ולמה יחשב לי לעון יותר מכולם
מצודת ציון
"העוה" - מלשון עוןפסוק כא
מצודת דוד
"ראשון" - להראות הכנעה גדולה
"לכל בית יוסף" - כל ישראל קרואים בית יוסף כמו שכתוב (עמוס ה טו) אולי יחנן וגו' שארית יוסף ועל שכלכלם במצרים נקראו על שמו
"כי ידע" - יודע אני בעצמי שחטאתי ומתחרט אני עליופסוק כב
מצודת דוד
"התחת זאת" - וכי בעבור הכנעה קטנה כזאת לא יומת על אשר קלל משיח ה'
מצודת ציון
"התחת" - האם במקום
"קלל" - מלשון קלות ובזיוןפסוק כג
מצודת דוד
"מה לי ולכם" - רצה לומר מה האיבה אשר בינינו מה עשיתם לי ומה עשיתי לכם אשר תהיו לי היום לשטן ומקטרג לאבד המלוכה על ידי זה וכי מהראוי שהיום יומת איש בישראל הלא מכיר אני בדבר שהוא כאלו היום היתה התחלת מלכותי ואם אנקם בו הלא כולם יחשבו שאקח מהם נקם על אשר מרדו בי ותהיה סיבה לשלא ימליכוני מעתה
מצודת ציון
"לשטן" - למקטרגפסוק כד
מצודת דוד
"לא תמות" - בעבור העון הזהפסוק כה
מצודת דוד
"ולא עשה רגליו" - לא רחץ רגליו ולא תקן שער שעל השפה וגו' כי נתעצב בצרת דוד
מצודת ציון
"בן שאול" - אף בן הבן יקרא בן
"עשה" - תקן וכן (בראשית יח ז)וימהר לעשות אותו
"שפמו" - שער שעל השפה וכן (ויקרא יג מה) ועל שפם יעטהפסוק כו
מצודת דוד
"כי בא ירושלים" - רצה לומר כאשר בא דוד לירושלים יצא מפיבושת לקראת המלך
"למה לא הלכת עמי" - כאשר הלכו שאר אוהביפסוק כז
מצודת דוד
"רמני" - רימה אותי כי אמרתי אחבשה החמור לרכוב בה כי פסח אני ולא אוכל ללכת ברגלי ובתוך כך הלך הוא לבדו ולא יכולתי ללכת יחידי
מצודת ציון
"רמני" - מלשון רמאות
"אחבשה" - ענין תקון האוכף
"לי" - לצרכי
"פסח" - חגרפסוק כח
מצודת דוד
"וירגל" - והן ידעתי שאמר עלי דברי רכיל
"כמלאך האלהים" - לדעת האמת והשקר ולזה עשה כאשר טוב בעיניך כי ודאי לא תטה מן האמת
מצודת ציון
"וירגל" - ענין רכילות ולשון הרע כמו (תהלים טו ג)לא רגל על לשונופסוק כט
מצודת דוד
"ומה יש לי" - זולת זה מה יש לי עוד צדקה ולזעוק עוד בעבורה להטיב עמי בדבר הנחלה
"אנשי מות" - על ששאול בקש נפשך ועם כל זאת עשית עמי צדקה להיות מאוכלי שלחנך בעבור צדקת אבי יהונתן
מצודת ציון
"אנשי מות" - רצה לומר חייבי מיתה
"ותשת" - ותשםפסוק ל
מצודת דוד
"למה תדבר וגו'" - למה תרבה דברים הן אמרתי וגזרתי שיחולק בין שניכם
מצודת ציון
"השדה" - הוא כולל כל הנחלהפסוק לא
מצודת דוד
"גם את הכל יקח" - אף אם ציבא יקח הכל אינני חושש אחרי שבא אדוני בשלום כי בזה אני שמח יותר מבנחלה
מצודת ציון
"אחרי" - הוא כענין הואיל כמו (יחזקאל כ לט)ואחר אם אינכם שומעיםפסוק לב
מצודת דוד
"לשלחו" - ללותו את הירדן
מצודת ציון
"את המלך" - עם המלך
"לשלחו" - ענין לויהפסוק לג
מצודת דוד
"בשיבתו" - בעת אשר ישב במחנים
"איש גדול" - בעושר רב
מצודת ציון
"כלכל" - ענין ספוק המזון כמו (בראשית מה יא)וכלכלתי אותךפסוק לה
מצודת דוד
"כמה ימי שני חיי" - אשר יש לי לחיות עוד וכי רבים המה לשאעלה עם המלך להתענג בהם
מצודת ציון
"כמה" - מהו המספרפסוק לו
מצודת דוד
"עוד למשא" - לא די שלא יתענג להתעלס בי כי עוד למשא אחשב לו
"בן שמנים וגו'" - ואם כן עוד מעט יש לי לחיות
"האדע" - ועוד מה תועלת שבתי עמו אם לחלוק לי כבוד להיות מאנשי עצתו וכי אדע בין טוב לרע לגודל זקנתי ואם להאכילני מעדנים וכי אטעם טעם מאכל ומשקה להיות מתהנה במאכל ומשקה משובח ואם לשמח לבבי בקול שרים ושרות האם אשמע עוד הלא אזני כבדה משמוע מתשות הזקנה
מצודת ציון
"שרים ושרות" - משוררים ומשוררותפסוק לז
מצודת דוד
"הגמולה הזאת" - כאומר אם חפצו לגמול עמי חסד למה יעשה הגמולה הזאת שאינה טובה לי
"כמעט" - דרך מועט יעבר עבדך עמך מן הירדן ואילך ואחרי זה אשוב לביתי
מצודת ציון
"יגמלני" - ענין השבת הטובהפסוק לח
מצודת דוד
"והנה עבדך כמהם" - בנו היה ואמר לו הלא כמהם עמנו ויעבור הוא עמך ובזה ישולם הגמול בעשות עמו החסד שתרצה
"ישב" - לזאת אשוב ואמות בעירי ואקבר עם קבר אביפסוק לט
מצודת דוד
"אתי יעבור כמהם" - כאומר אף אם לא שאלת יעבור עמי מרצון עצמי ואף אעשה עמו הטוב בעיניך ועם כל זה לא יחשב לתשלום גמול כי אם כל אשר תבחר לצוות עלי אעשה לךפסוק מא
מצודת דוד
"חצי עם ישראל" - רצה לומר מקצת מעם ישראל שהרי נאמר אחרי זה וכל איש ישראל באים וגו' כי לפעמים יאמר חצי על חלק הנחלק אם מעט ואם הרבה כמו (בראשית לג א) ויחץ את הילדים
"העבירו" - את הירדןפסוק מב
מצודת דוד
"מדוע גנבוך" - רצה לומר מדוע בני יהודה הביאוך בהסתר ובחשאי והעבירו את הירדן גם את המלך גם ביתו ואנשיו אשר עמו (ואף שדברו עם המלך אמרו וכל אנשי דוד ולא אמרו ואנשיך כי הסבו פניהם גם מול בני יהודה)
"באים" - לגלגלפסוק מג
מצודת דוד
"ולמה זה חרה לך" - רצה לומר ועוד מה מזיקך שבאתי ראשון וכי אכלנו משל המלך וכי קבלנו ממנו תשורה ומתן לשתאמרו לא השארתם לנו מאומה
"כי קרוב וגו'" - כי הוא מבני שבט יהודה
מצודת ציון
"על איש ישראל" - אל איש ישראל
"נשאת נשא" - ענין תשורה ומתן כמו (אסתר ב י)ויתן משאת כיד המלךפסוק מד
מצודת דוד
"ויקש" - אנשי יהודה דברו קשות לישראל יותר מישראל ליהודה
"לי להשיב" - רצה לומר אם כן מהראוי לי להשיב את מלכי ולא לכם שאתם המעט ואיחרתם עד כה
"ולא היה דברי ראשון" - וכי לא בא אליו דברי בתחילה שישוב אל ביתו כמו שכתוב למעלה (פסוק יב) ודבר כל ישראל בא וגו'
"ומדוע הקלתני" - בזית אותי כאלו אין ממש בנו והכל ממך
"עשר ידות וגו'" - הלא יש לי עשר חלקים במלך כי אנחנו עשרה שבטים (אבל מבנימין באו מקצתם והם האלף שעם שמעי ולא יוחשבו לא לאלה ולא לאלה)
"וגם בדוד" - אף שהוא מבני שבטך מכל מקום רוצה אני בו יותר ממך
מצודת ציון
"ידות" - חלקים
"הקלתני" - מלשון קלות ובזיון
"ויקש" - מלשון קשה
<< · מצודות על שמואל ב · יט · >>