רש"י על שמואל ב יט
<< · רש"י על שמואל ב · יט · >>
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"לאט את פניו" - (תרגום) כריך ית אפוהי כמשפט האבלים
"לאט" - כמו (מלכים-א יט יג) וילט פניו באדרתו (שמואל-א כא י) הנה היא לוטה בשמלהפסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
פסוק כא (כל הפסוק)
פסוק כג (כל הפסוק)
פסוק כה (כל הפסוק)
"ולא עשה רגליו" - לשון תקון הוא העברת שער שבין הרגלים
"שפמו" - גרנו"ן בלע"זפסוק כו (כל הפסוק)
פסוק כז (כל הפסוק)
פסוק לב (כל הפסוק)
פסוק לג (כל הפסוק)
פסוק לה (כל הפסוק)
"כמה ימי שני חיי" - אשר יש לי לחיות
"כי אעלה וגו'" - הלא מעט הם ומה הנייה יש לי בכלכולךפסוק לו (כל הפסוק)
פסוק לז (כל הפסוק)
"כמעט יעבר עבדך" - הלויה מועטת יעבור עבדך ללותך אחר שתעבור את הירדן
"הגמולה הזאת" - שאינה טובה ליפסוק לח (כל הפסוק)
פסוק מג (כל הפסוק)
"כי קרוב המלך אלי" - משבטי הוא
"אם נשאת" - כמו (בראשית מג לד) משאת פרס מבית המלךפסוק מד (כל הפסוק)
"עשר ידות לי במלך" - שאנו עשרה שבטים
"וגם בדוד" - אף על פי שהוא קרוב לכם אני משוך בו יותר ממך שאני עשר ידות
"ומדוע הקלותני" - להיות אתה קודם וכי לא היה דברי ראשון להשיב את מלכי וקודם לכן בא דברינו אליו להשיבו כמו שכתוב למעלה (פסוק יב) ודבר כל ישראל בא אל המלך
"ויקש דבר איש יהודה" - לשון (צפניה ב א) התקוששו נראה והושוה דבר איש יהודה שהראם אגרת ששלח להם דוד למה תהיו אחרונים להשיב את המלך וגו' כך מפרש באגדה ויש לפרש ויקש לשון קושי וחוזק וכן תרגם יונתן ותקיף
<< · רש"י על שמואל ב · יט · >>