מ"ג שמואל א ל כה
<< · מ"ג שמואל א · ל · כה · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי מהיום ההוא ומעלה וישמה לחק ולמשפט לישראל עד היום הזה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה וַיְשִׂמֶהָ לְחֹק וּלְמִשְׁפָּט לְיִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֕י מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה וַיְשִׂמֶ֜הָ לְחֹ֤ק וּלְמִשְׁפָּט֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"עד היום הזה" - רצה לומר עד הזמן שגלו ישראל ולא נתעסקו עוד במלחמה
"ויהי וגו'" - רצה לומר כן הנהיג דוד לעולם ועשה הדבר הזה לחוק ומשפט לישראל
מצודת ציון
"לחק" - לדבר קבוע
"ולמשפט" - למנהג וכפל הדבר במלות שונותמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ויהי מהיום ההוא ומעלה וישימה לחק ומשפט בישראל". ר"ל כי הנימוס שחוקקים בין העמים אשר אין לו טעם נקרא חק, והדבר שיש לו טעם שכלי נקרא משפט. והנה תקנה זאת שהיושב על הכלים יקח חלק בשוה עם ההולך למלחמה, הוא לפי שטחיותו חק לא משפט, אחר שהוא נעדר הטעם, אולם דוד שבאר טעמו של זה החוק, שיסודו בנוי על מה שמלחמת ישראל ונצחונם אינו ע"י כחם וגבורתם רק ע"י זכותם בהשגחת ה' הלוחם בעדם, עד שכפי זה אין הבדל בין הלוחם ובין היושב על הכלים ומתפלל, הוא שם זה "למשפט" ג"כ "בישראל", שאצל ישראל הוא משפט שכלי לא חק לבד. וחז"ל אמרו בב"ר (מג, ט) א"ר יודן והלאה אין כתיב כאן, אלא ומעלה, שלמד דבר זה מאברהם אבינו שנאמר
<< · מ"ג שמואל א · ל · כה · >>