מ"ג שמואל א ל כד


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומי ישמע לכם לדבר הזה כי כחלק הירד במלחמה וכחלק הישב על הכלים יחדו יחלקו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמִי יִשְׁמַע לָכֶם לַדָּבָר הַזֶּה כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמִי֙ יִשְׁמַ֣ע לָכֶ֔ם לַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה כִּ֞י כְּחֵ֣לֶק ׀ הַיֹּרֵ֣ד בַּמִּלְחָמָ֗ה וּֽכְחֵ֛לֶק הַיֹּשֵׁ֥ב עַל־הַכֵּלִ֖ים יַחְדָּ֥ו יַחֲלֹֽקוּ׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כחלק וגו' וכחלק" - רצה לומר כחלק זה כן חלק זה 

מצודת דוד

"ומי ישמע" - רצה לומר ואף אם נעשתה בעוצם ידינו מכל מקום מי ישמע לכם לדבר הזה כי הלא על כל פנים ישבו לשמור הכלים אם כן מהראוי לחלוק עמהם שוה בשוה כי כן הוא הנהוג מאז שיהיה כחלק היורד וגו' ויחדיו יחלוקו מבלי קדימה כלל ליורדי המלחמה כי אם לא שמרו הם הכלים לא היה מהאפשר להלוחמים להלחם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (כד) מ"ש ומי ישמע הוא שפת יתר. מ"ש כחלק ההולך וכחלק היושב אינו כפי כללי הלשון, שיש להשוות הבלתי נודע אל הנודע, והיל"ל בהפך כחלק היושב וכו' וכחלק ההולך, שירצה שהיושב על הכלים יקח חלק כמו ההולך, ואיך אמר בהפך שההולך למלחמה יקח חלק כמו היושב על הכלים: "ומי ישמע לכם לדבר הזה". שהוא הפך האמת והפך הצדק, שהלא לפי דבריכם שמי שגרם הנצחון יקח את הכל, ראוי בהפך שהיושבים על הכלים יקחו את הכל כי הם בזכותם גרמו הנצחון, ובהפך אני מורה, "כי כחלק ההולך למלחמה וכחלק היושבים על הכלים", ר"ל שההולך למלחמה, הגם שכפי הסברה הם זכותם מעט, בכל זה יקחו חלק בשוה עם היושב על הכלים שזכותם רב מאד והם עקר הגורמים את הנצוח, עד שמה שתקחו אתם חלק שוה הוא הרבותא והחידוש: