שולחן ערוך יורה דעה רעג
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן רעג | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור יורה דעה ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו
שיעור הגליון למטה ד' אצבעות בגודל, ולמעלה ג', ובין כל דף ודף שנים. לפיכך צריך להניח בתחילת כל יריעה וסופה כרוחב אצבע וכדי תפירה, ונמצא כשתופר היריעות ביחד יהיה בין כל דף ודף בכל הספר רוחב שתי אצבעות ובין שיטה לשיטה כמלא רוחב שיטה ובין כל חומש וחומש ד' שיטין פנויות בלא כתב.
ויתחיל החומש מתחילת שיטה חמישית ויניח בתחלתו ובסופו כדי לגלול על העמוד. ועוד שתי אצבעות שישארו בין העמוד והדף.
לא ימעט הכתב מפני ריוח שלמטה ולמעלה ולא מפני ריוח שבין פרשה לפרשה.
- נזדמנה לו תיבה בת ה' אותיות -- לא יכתוב שתים בתוך הדף וג' חוץ לדף, אלא כותב ג' בתוך הדף ושתים חוץ לדף. ואם אין מקום כדי לכתוב ג' בתוך הדף -- יניח המקום חלק ולא ימשוך האותיות לעשותן גדולות מחבירתן כדי למלאות עד סוף הדף (הגהמי"י בשם הרמ"ך).
- ותיבה בת ג' אותיות יכול לכתוב ממנה שתים חוץ לדף אף על פי שמיעוטה בפנים.
- אבל אין בה אלא שתי אותיות -- לא יכתבנה חוץ לדף.
- הגה: ואפילו אם ב' אותיות הם מתיבה גדולה ונראים כמו תיבה בפני עצמה -- לא יכתבם על הגליון (ב"י בשם מרדכי שכ"כ בשם סמ"ק).
נזדמנה לו תיבה בת עשר אותיות או פחות או יותר ולא נשאר מהשיטה כדי לכתוב את כולה בתוך הדף -- אם יכול לכתוב חציה בתוך הדף וחציה חוץ לדף -- כותב. ואם לאו -- מניח המקום פנוי ומתחיל מתחלת השיטה.
כל אלו הדברים אינם אלא למצוה מן המובחר. ואם שינה כשר.
שכח לכתוב את השם כולו -- תולה אותו בין השיטות. אבל מקצת השם בשיטה ומקצתו תלוי -- פסול. ובשאר תיבות אם שכח כותב מקצת התיבה בשיטה ומקצתה למעלה.
- הגה: יש סופרים מדקדקים לכתוב [אותיות] בי"ה שמ"ו בראש העמודים. וכן קצת המדקדקים לכתוב בראש כל עמוד ו', וקורין אותו 'ווי העמודים'. ואין לדקדק בכל זה. ואפילו המדקדק יותר שלא ימעט או ירחיב הכתב לפעמים משום זה (הגהות מיי' פ"ז) כי כל דברים אלו אין להם שורש על מה שיסמכו (ב"י).