שולחן ערוך חושן משפט עט ג


שולחן ערוך

מי שהודה בב"ד שחייב לזה התובע מנה ואח"כ אמר נזכרתי שפרעתי לו חובו זה שהודיתי בו והרי עדים ה"ז עדות מועלת ועושים על פיהם שהרי לא הכחיש עדות ואינו כאומר לא לויתי מעולם

הגה: ודוקא שטען שפרעו קודם שבאו העדים אבל אם באו העדים תחלה אינו נאמן (נ"י פ"ק דב"מ):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

אבל אם באו עדים תחלה. די"ל דהוא ודאי עדיין ח"ל בהודאתו הראשונה והעדים טועי' הן שראו הפרעון על ענין אחר וסוברים שפרע לו חוב זה ומשום דשמע הלוה מעדים שאמרו שפרע חוזר בו ואומר נזכרתי שפרעתי לו וק"ל ועיין לקמן סי' פ':

ש"ך - שפתי כהן

(ח) ואח"כ אומר נזכרתי. ע"ל סי' מ' בטור וב"י ע"ל סי' פ"א סעיף כ':

(ט) ואינו כאומר לא לויתי מעולם. דאלו אומר לא לויתי ובאו עדים שלוה אפי' אומר אח"כ נזכרתי שפרעתי ובאו עדים שפרעו אינו נאמן כ"כ הנ"י רפ"ק דמציעא וכן משמע בריב"ש סי' שצ"ב:

(י) אבל אם באו העדים תחלה אינו נאמן. ומדברי הרב המגיד ספ"ז מה' טוען ומביאו ב"י לקמן ס"ס פ"ב מבואר להדיא דאפי' באו העדים תחלה נאמן ע"ש:


ט"ז

באר היטב

(ח) מעולם:    דאילו אומר לא לויתי ובאו עדים שלוה אפי' או' אח"כ נזכרתי שפרעתי ובאו עדים שפרעו אינו נאמן כ"כ הנ"י וכן משמע בריב"ש סי' שצ"ב וע"ל סימן פ"א ס"ך. ש"ך.

(ט) תחלה:    ומדברי הה"מ הביאו הב"י סוף סימן פ"ב מבואר להדיא דאפי' באו העדים תחלה נאמן. שם.



קצות החושן

(א) באו עדים תחלה והוא מדברי הנימוקי רפ"ק דמציעא וע"ש שכתב וז"ל ואפשר שמי שכפר בב"ד כשתובע לו חבירו ואומר לא לויתי מעולם ואח"כ אומר נזכרתי שלויתי ופרעתי והרי עדים שאפ"ה חייב ואע"פ דאומר לא לויתי כאומר לא פרעתי וה"ל כטוען שחייב גרע טפי כשטען לא לויתי משהיה טוען שחייב שאע"פ שהכונה אחת מ"מ יש הכחשה בדבריו כשאומר לא לויתי וחוזר ואומר לויתי ופרעתי והלכך לא יחזור בו עכ"ל ותמהני דהא בחוזר אחר שבאו עדים אפי' במודה שחייב אינו יכול לחזור לפי דברי הנימוקי ואם בא לחזור קודם שבאו עדים ודאי יכול לחזור אליבא דכ"ע כיון דהוי מפטור לפטור ואפי' אין לו עדים שפרע וכ"כ כל הפוסקים דמפטור לפטור יכול לחזור ונתבאר בטור וש"ע סי' פ' וצ"ע:



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש