הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן עט

סימן עט

[שו"ע] ואמר ליה להד"ם וז"א כת"י. והיכי שתבע ממנו בע"פ וטען לא לויתי ואחר הוציא כת"י וטוען אמנה הוא או חתמתי שמי בסוף מגילתא ואפשר מצא זה וכתב עליו מאי דבעי. כ' המהרי"ט בתשו' חח"מ דנאמן זולת אם לא טען אמנה ויעמוד בדבורו שלא לוה אנן לא טענינן לי' ע"ש וע' שו"ת מזרחי:

[ט"ז בד"ה והרי כפר] וצ"ע רב בפסק זה. נ"ב גם במהריק"ש הניח דין זה בצ"ע:

[שו"ע] או דרך מתנה הוחזק כפרן. נ"ב תבעו ק' שהלותיך ואמר לא לויתי משום אדם לעולם ובאו עדים שלוה אבל א"י אם מזה או מאחר מיקרי הוחזק כפרן וחייב לשלם לו כנלע"ד מתוך דברי הירושלמי פ"ד דשבועות משנה ה':

[סמ"ע אות י] כ' דהיינו דוקא כשא"ל בפני פו"פ. נ"ב עמש"ל סי' נ"ח ס"ב בגליון:

[ש"ך אות יא] ע"ש וכנ"ל. נ"ב וכן נוטה דעת מהריק"ש ע"ש:

[שו"ע] אם לא היתה הכפירה בב"ד. נ"ב בתשו' רמ"א סי' ל' כ' דאם כ' כפירתו חוץ לב"ד מחשיב כפירה עכ"ל וע"ל סי' פ':

[ש"ך אות כד] ובזה חלוק דין א"ע. נ"ב וכמ"ש הש"ך לעיל סי' ג' ס"ק ט':

[שו"ע] והעידו עדים שהודה לו. נ"ב ע' מהרי"ט חח"מ סי' ל"ו כתב דבכה"ג דוקא כשאומר אח"כ פרעתיך קודם לכן א"נ אבל כשאומר פרעתיך אח"כ נאמן כיון דלא ע"פ עדים הוכחש אלא ע"פ עצמו נהי דלא מהמנינן לי' שהי' בדרך השטאה או שטעה מ"מ לא מקרי הוחזק כפרן ע"ש:

[שו"ע] שיכול לתקן דבריו. נ"ב בטור כתב בשם בעה"ת שער י"ב ח"א דאם תבעו בב"ד ואמר אין לך בידי ואח"כ הביא עדים שלוה יכול לתקן דבריו דאין לך בידי אמרתי משום דפרעתי אבל באומר פרעתי אחר שאמרתי אין לך בידי כיון דמודה דכשאמר אין לך בידי על טענת להד"ם כוון הוי הוחזק כפרן ואינו נאמן ע"ש. וק"ל דמ"מ להימן דפרע במגו דהי' מפרש דבריו דאין לך היינו דפרע. שוב מצאתי בעזה"י שהקשה כן בס' גד"ת ונדחק מאוד ע"ש:

[סמ"ע אות כו] שלא חזר ואמר נתתי לך א"א להד"ם. נ"ב ואם אמר הודיתי בדרך אמנה שהאמנתי לו שילוה לי נאמן במגו דפרעתי ט"ז סי' ס"ט ס"ב:

[שו"ע] נתבאר בסי' ע'. נ"ב שם ס"ב כ' המחבר דאף שבאו עדים והכחישו נאמן והיינו מטעמא דהוי חייב לשלם. וההיא סוגיא דשבועות דאמרי' לא רמי' ע"כ צ"ל או כחילוקו דהרמ"ה דאמר דרך תימא ולא פרעתיך בפני פו"פ דבזה אמרי' לא רמי' או כחילוק דבליכא עידי הלואה אמרי' לא רמי' ובין כך ובין כך תמו' דהו"ל להרמ"א להביא דינא דגמ' דלפעמים אמרי' לא רמי' וצע"ג: