שולחן ערוך אורח חיים תרצו ז

יש מי שאומר ^כגשאונן ^כדמותר בבשר ויין דלא אתי עשה דיחיד דאבילות ודחי עשה דרבים דאורייתא דלשמוח בפורים דברי קבלה נינהו שהם כדברי תורה:

הגה: ^כהוכל שכן שחייב במקרא מגילה ותפלה וק"ש ונ"ל דדוקא בלילה אף על פי שמתו מוטל לפניו אבל ביום שרוצה לקברו ^כוקבורת מתו קודם כמו שנתבאר לעיל סי' תרפ"ז ס"ב ולכן קורא ומתפלל ^כזאח"כ דלא עדיף מיו"ט ושבת כמו שנתבאר לעיל סימן ע"א כנ"ל:

מפרשים

מגן אברהם

עריכה

(יג) עשה דיחיד: וי"א דאפי' עשה דרבי' כמ"ש סי' תקמ"ח ס"ג:

(יד) וכ"ש שחייב: דברי רמ"א צ"ע גדול דבשלמא בבשר ויין מות' משום שמחת פורי' אבל ק"ש ותפל' הטעם דפטו' שיהא פנוי לצורכי המת א"כ מ"ש פורים מימות החול ואף כי י"ל דס"ל דבליל' חייב בק"ש שדינו כמו בי"ט שני וכמ"ש סי' תקמ"ח ס"ה מ"מ קשה איך נלמד זה במכ"ש דבשר ויין דמה ענין זה לזה וצ"ע:

(טו) דדוקא בלילה: צ"ע למה יהא מותר בליל' בבשר ויין והלא אין חיוב כלל לאכול בלילה כמ"ש רסי' תרצ"ה וא"כ היאך כ' עשה דרבי' וכו' וע"ק דביורה דעה סי' שמ"א פסק דאפי' בשבת אם ירצה שלא לאכול בשר הרשות בידו וכמ"ש תר"י וז"ל שאינו מחוייב שיאכל בשר ויין וכו' ומה שאסרו בחול היינו משום שאם ימשך אחר תענוגי' יתבטל מקבורת המת עכ"ל (ועיין סי' תקנ"ב ס"י דכשנמנע משום אבילו' אסור) וא"כ ליכא עשה כלל אפי' ביום ואפשר לו' דפורים שאני דכתיב ביה שמחה ואין שמח' אלא בבשר ומ"מ קשה דהא י"ט נמי שמחה כתיב ביה ואין חיוב לאכול בשר רק בזמן שב"ה קיים עיין סי' תקכ"ט לכן נ"ל בלילה עכ"פ לא יאכל בשר דהא בלא"ה יש נמנעי' כמ"ש סי' תרצ"ה ס"ב בהג"ה ומ"ש ונ"ל דוק' בליל' קאי אמגיל':

(טז) קבור' מתו קודם: עמ"ש סי' תרפ"ז דיש חולקין וכן נוהגין לקברו אחר יציא' בה"כ, וקשה דאיך חייב בקריאת מגילה כיון דפטור מכל מצות וי"ל דטעמא דפטור משום שיהא עוסק בצרכי המת והכא אסור לקוברו עד שיקרא תחלה א"כ חייב אפי' בתפלה וק"ש דומיא דפסח שחייב אף על פי שהוא אונן וכמ"ש הרא"ש בשם הר"מ והמרדכי דאפילו עבוד' מבטלין לשמוע קריאת מגילה בצבור כ"ש אבילות א"כ ה"ה אונן ועוד דהא אין איסור באונן לילך לבה"כ כמ"ש ביורה דעה סימן שמ"א ומ"מ נ"ל דפטור מתפלה וק"ש, וגם נ"ל דאע"פ ששמע המגילה בצבור יקראנה שנית אחר שנקבר המת כי תלמוד ערוך הוא דאונן פטור מכל המצות, ואף על גב דאמרינן מקרא מגילה קודם היינו באחר אבל האונן פטור עד שיקברנו מיהו לפי מ"ש בסי' ע"א דאם רצה להחמיר רשאי א"כ יוצא במה ששמע בצבור דהא עיקר דמקרא מגילה קודם להמת וא"כ חייב במקרא מגילה ונ"ל דמ"מ לא יניח תפילין דאקרי פאר ועיין ריש סי' ע"א:

(יז) דלא עדיף משבת וי"ט: כלומר בי"ט שני כשקוברו ובשבת שמחשיך על התחום פטור מכולן כ"ש כאן ועמש"ל:

באר היטב

עריכה

(י) בלילה: עיין מ"א שהעל' דבלילה עכ"פ לא יאכל בשר ומ"ש ונראה לי דוקא בלילה וכו' קאי אמגילה ע"ש.

(יא) קודם: עמ"ש סי' תרפ"ז ס"ק ד' דיש חולקין וכן נוהגין לקוברו אחר יציאת בה"כ. ומ"מ נ"ל דלא יניח תפילין דאקרי פאר. מ"א ע"ש.

משנה ברורה

עריכה

(כג) שאונן וכו': אונן נקרא כ"ז שלא נקבר המת:

(כד) מותר בבשר ויין: אף דדעת המחבר לעיל דאבלות נוהג בפורים מ"מ אנינות ס"ל דאינו נוהג וכמו שכתב הטעם ועיין במ"א שהעלה דדוקא ביום שחל מצות שמחת פורים דימי משתה ושמחה כתיב אבל לא בלילה אפילו בלילה ראשונה. וכ"ש בלילה שניה ומש"כ אח"כ ונ"ל דוקא בלילה לא קאי רק לענין מגילה ותפלה וק"ש:

(כה) וכ"ש שחייב במקרא וכו': ר"ל דכשם שבשביל מצות שמחת היום דחינן את העשה דאבילות והתרנוהו בבשר ויין בודאי אין ראוי לפטרו בלילה ממקרא מגילה ושאר מצות כיון שאין דרך לקברו אז ודומה לאונן בליל יו"ט שני דהרבה פוסקים חייבוהו במצות מטעם זה אבל יש לפקפק ע"ז אחד דליל יו"ט שני גופא יש דיעות בפוסקים ועוד דשם עכ"פ יו"ט הוא ולכך אין חל האנינות מחמת שאין דרך לקברו בלילה משא"כ בפורים דעיקר שמחה ביום הוא ובלילה דומה לשאר לילה של חול דבודאי חל אנינות אף שאין דרך לקברו אז ולכן כתב בדה"ח דבליל י"ד ישמע קריאת המגילה מאחר:

(כו) קבורת מתו קודם כמו שנתבאר וכו': ר"ל דשם מוכח דלאו דוקא מת מצוה קודם לקריאת המגילה דה"ה כל מת שאין לו קוברין כדי צרכו הפוגע בו קוברו תחלה ואח"כ קורא. והנה באמת כבר כתב שם המ"א דהרבה פוסקים חולקין ע"ז וס"ל דבכל מת קריאת המגילה קודם לקבורתו וכן נוהגין לקברו אחר יציאת בהכ"נ והקשה המ"א דהא תינח באנשים אחרים אבל האונן איך הוא חייב בקריאת המגילה הלא הוא פטור מכל המצות ואיך יצא במה ששמע בצבור אחרי שאז לא היה חייב כלל וע"כ מסיק המ"א דאע"פ ששמע הקריאה בצבור יקראנה שנית אחר שנקבר המת. ולענין ק"ש ותפלה הוא כשאר אונן בימות החול דקודם הקבורה הוא פטור ולאחר הקבורה עיין לעיל בסימן ע"א (סעיף א') במשנה ברורה סק"ד שם מבואר כל הפרטים. ולענין תפילין דעת כמה אחרונים דלא יניח וכדלעיל בסימן ל"ח ס"ה:

(כז) אחר כך: ר"ל אבל קודם הקבורה הוא פטור מזה ולזה מסיים דלא עדיף משבת ויו"ט והיינו ביו"ט שני כשקוברו וכן בשבת כשמחשיך על התחום לצרכי הקבורה הוא פטור אז מכל המצות וכ"ש כאן:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן